לא בקונסנזוס

לפעמים רגע אחד, אמירה אחת, מכים בך וגם גורמים לך להבין היכן אתה נמצא. וזה לא בקונסנזוס, ממש לא בקונסנזוס. הבנתי את זה כמובן מיד אחרי המתקפה על ספינת המאווי מרמרה, שלא הבנתי לרגע מדוע לא הניחו לה להמשיך את דרכה לרצועת עזה. מה כבר היה קורה. הרי זה לא שהיו שם טילים או תותחים שבאמת יכלו לסכן מישהו בישראל. זו היתה לכל היותר מבוכה פוליטית שמדינת ישראל יכלה לספוג מבלי להגיב, בוודאי בידיעה שיש אזרחים תורכים על הסיפון, ויחסינו עם תורכיה כה עדינים ורגישים.

אבל על פי הקונסנזוס משט המאווי מרמרה היה פעולת טרור, שהוא לא היה. אולי הוא הפך לכזאת אחרי שחיילי צה"ל תקפו את האניה, אבל הם תקפו אותה במים בינלאומיים, ולכן גם התנגדות אלימה להתקפה יכולה להיחשב להגנה עצמית. ישראל לא היתה צריכה בשום אופן להגיע למצב שבו חייליה הורגים תשעה אזרחים תורכיים. עדיף בהרבה היה להניח לספינה לעבור. היו ספינות שהניחו להן לעבור ולא קרה דבר. איש איננו זוכר אותן, ושום נזק לא נגרם.

גם חברת הכנסת חנין זועבי שהיתה על סיפון המאווי מרמרה איננה טרוריסטית. בניגוד לראש מפלגתה הקודם עזמי בשארה היא לא הביעה תמיכה בטרור וגם לא תמיכה בנשיא סוריה אסד. הציבור הישראלי כעס על כך שנכחה על סיפון הספינה שהגיעה לעזה כדי להביך את מדינת ישראל. מבוכה זה דבר לא נעים, אבל גרימת מבוכה לממשלה היא מעשה פוליטי מותר בהחלט.

בקיצור, אף פעם לא הצלחתי להתרגז מהמעשים של חנין זועבי וגם לא מהדיבורים שלה. היא שונאת מאד את מדינת ישראל ואני חשה אצלה בלא מעט שנאה ליהודים בכלל. אבל גם אצל נשיא ארצות-הברית אובמה אני חשה בלא מעט שנאה ליהודים. שנאה ליהודים היא לצערי תופעה תרבותית עמוקה ונפוצה מאד בעולם הנוצרי, שחנין זועבי שייכת אליו. אני לא שמחה על התופעה הזאת, אבל כשאין מתלוות אליה אפלייה ורצחנות אני משלימה איתה.

יאיר לפיד הוא האיש שתמיד נמצא בקונסנזוס. הוא היה בקונסנזוס בעיתונות, בטלויזיה ובפוליטיקה, ובגלל זה הוא מאד מצליח. הוא בוודאי יותר בקונסנזוס משלי יחימוביץ' שאני תומכת בה, ושהרבה פחות הצליחה מיאיר לפיד, שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון, שקראו ליאיר לפיד ליצור איתן גוש חוסם לנתניהו, הן לא בקונסנזוס. הן לא דיברו במפורש על המפלגות הערביות אבל הביאו אותן בחשבון כמובן מאליו. אבל יאיר לפיד איננו מוכן להביא בחשבון את המפלגות הערביות, אבל הוא לא אומר שהוא לא רוצה לעשות קואליציה עם ערבים, שזה לא נשמע טוב. הוא אומר אני לא אעשה גוש חוסם עם חנין זועבי.

אני עצמי מתנגדת לרעיון המופרך של גוש חוסם מסיבות אחרות לגמרי: ראשית, לדעתי אי אפשר ליצור ממשלת טלאים-טלאים מן המפלגות הבינוניות, הקטנות והקטנטנות שנמצאות משמאל לנתניהו, רק משמאל לנתניהו, לא באמת בשמאל, כי יאיר לפיד איננו איש שמאל וגם ציפי לבני איננה אשת שמאל ובוודאי שקדימה איננה מפלגת שמאל. הם רק פחות ימניים מנתניהו, ואין להם מכנה משותף עם מפלגות סוציאליסטיות כמו העבודה וחד"ש ומר"ץ, ולכן הביטוי "גוש השמאל" שחביב כל כך על העיתונאים ואנשי התקשורת הוא ביטוי לגמרי חסר שחר וחסר קיום במציאות. ומזה בעצם נובעת הסיבה השנייה שלי: לדעתי להקים גוש חוסם לנתניהו זה מעשה בלתי מוסרי, כי מפלגתו היא הגדולה ביותר, וגם מצביעיו של לפיד הם ברובם הגדול מצביעי ליכוד וקדימה, כלומר אנשי ימין ומרכז שכועסים על נתניהו אבל בשום אופן אינם תומכים במפלגות השמאל, ולכן הקמת גוש חוסם נגד ממשלת נתניהו-לפיד היא עיוות של רצון הבוחר, שרצה בדיוק את זה: ממשלת נתניהו-לפיד, וזה מה שצריך להיות וזה גם מה שיהיה, וזה יותר טוב לשמחתי מחלופות אחרות שיכלו להתרחש, גם אם אני אישית הייתי מעדיפה שמפלגת העבודה תקבל ארבעים מנדטים ותרכיב את הממשלה כמו בימי יצחק רבין. אבל כמו שאמר לי פעם מישהו חכם מה שהיה פעם היה פעם ולייחל לשובו של העבר זו איננה אלא הזיה.

את הדברים האלה, שהם דברי אמת, יכול היה גם יאיר לפיד לומר למי שהציעו לו להקים גוש חוסם נגד נתניהו, אבל הוא לא אמר את דברי האמת האלה. הוא לא אמר נתניהו הוא ראש המפלגה הגדולה ביותר ואני מכבד את העובדה הזאת, והוא גם לא אמר הרבה מהבוחרים שלי הם אנשי ימין ומרכז שמעדיפים את נתניהו כראש ממשלה על כל אופציה אחרת כולל אותי בעצמי, ולכן אני מכבד את רצון הבוחר. יאיר לפיד אמר שהוא לא יקים גוש חוסם עם חנין זועבי. מכל האפשרויות דוקא זה הדבר שהוא בחר לומר, ומה שאדם בוחר לומר מגדיר אותו. יאיר לפיד בחר לתרץ את התנגדותו להקמת גוש חוסם בכך שאיננו רוצה לשתף פעולה עם חברת כנסת שהיא אשה ערביה שהפכה מושא לשנאה בקרב חלקים גדולים מהציבור היהודי. כשמתחו עליו ביקורת על ההתבטאות הזאת אמר לפיד שכל הקיצוניים אותו הדבר והישווה את חנין זועבי למיכאל בן-ארי. על כגון דא אומר הפתגם הערבי שההתנצלות גרועה מן החטא.

ואני דוקא מעריכה מאד את חנין זועבי, שפועלת הרבה לקידום מעמד האשה, ואמנם אני חושבת שרעיון הגוש החוסם הוא מופרך וגם לא מוסרי, אבל שיתוף פעולה עם חנין זועבי בעניין אחר לא נראה לי כמו משהו שמובן מאליו שהוא מופרך, כפי שעולה מדבריו של לפיד, והרגשתי די גועל כשהוא אמר שהוא לא יקים גוש חוסם עם חנין זועבי, שהיא גם ערביה וגם אשה, ובכך הוא אמר משהו מאד עמוק גם על יחסו לערבים וגם על יחסו לנשים, משהו שהנחמדות לא מצליחה להסתיר.

וזה מה שתמיד דוחה אותי כשיאיר לפיד ונפתלי בנט אומרים כל הזמן שהם לא יחרימו ולא יפסלו אף אחד, ובאמת הם מתכוונים שהם ישתפו פעולה רק עם מפלגות יהודיות, ושלעולם הם לא ישתפו פעולה עם מפלגות ערביות, למרות שהם בהחלט מוכנים לקבל לרשימות שלהם קולות של ערבים. והפער הזה בין מה שהם באמת חושבים למה שהם אומרים, בין הנחמדות החיצונית שלהם למה שהם באמת: אנשים די גזעניים בסך הכל, למרות שהם נראים מאד חביבים. אנשים שאני למשל לא מסוגלת להצביע להם ובהחלט פוסלת אותם, מה שמוציא אותי לגמרי מחוץ לקונסנזוס, למרות שהם עצמם אינם פוסלים אותי בטובם, אבל באמת אין צורך, אני אלך לשבת בפינה עם חנין זועבי. אולי גם זהבה גלאון ושלי יחימוביץ' תבואנה, ותהיה לנו עזרת נשים, שזה המקום שמקצים לנו בדרך כלל.