בגינת הכלבים

אתמול הלכתי עם אושר לגינת הכלבים בגן סן-סימון שהוא מאד אוהב וגם אני. גינת הכלבים היא מסלעה טבעית מגודרת עם עצי זית ועצים אחרים שמותר לשחרר בתוכה את הכלבים והם יכולים לשחק ולהתרוצץ ביחד. אנחנו הולכים די הרבה ברגל כדי להגיע לשם, אבל שכונת קטמון היא שכונה יפה מאד ונעים ללכת ברחובות הקטנים שלה, שיש להם שמות מאד צבאיים כמו רחוב המשוריינים ורחוב השיירות ורחוב המצור ורחוב הגדנ"ע ורחוב חי"ש, אבל במיוחד אני אוהבת את רחוב מחלקי המים, כי אני מדמיינת ילדים קטנים במלחמת השחרור נוסעים בעגלה שמוביל חמור ומחלקים לאנשים פחיות של מים, למרות שבמציאות זה היה די עצוב, ורק מרחק הזמן משוה לאירועים נופך רומנטי. יש שם בית ישן אחד עם ערוגות ממוסגרות באבן ובאר עגולה בחצר ועצים גזומים שנראה לי נטוש למרות שאולי דוקא גרים בו, ואני סקרנית לדעת מי בנה אותו ומי חי בו לפני מלחמת השחרור. הבתים שניבנו אחרי המלחמה כבר נראים אחרת לגמרי, הגינות שלהם הן גינות נוי ולא גינות פרי ומשקים אותן מצינורות שמחוברים לברזים ולא מבאר. כשהייתי ילדה אבי לקח פעם אותי ואת אחי לסן-סימון כי במלחמת השחרור הוא נלחם בסביבה, ואני זוכרת שראינו טנק, אבל אינני יודעת איפה הטנק היום. הגן של סן-סימון כפי שהוא היום הוא גם כן גן בסגנון חדש עם הרבה דשאים ומשחקים לילדים ואנשים שצולים בשר על האש, כי בכל מקום שיש בו דשא יש אנשים שצולים בשר על האש ושותים ואוכלים כי מחר נמות, והכלבים נמשכים לריח הבשר אבל עוד יותר מכך רוצים לרוץ ולשחק. כשבאנו לגינת הכלבים היו שם הרבה כלבים שאושר כבר מכיר והוא מיד נסחף במשחק, ואני ישבתי על סלע עם איילה שעובדת בגן החיות התנ"כי והכלבה שלה משחקת עם אושר. לא כל כך הסתכלתי מה קורה בכניסה לגינה שיש לה שני שערים כדי למנוע בריחת כלבים החוצה עד ששמעתי אשה שאני מכירה צועקת למה עשית את זה, וגבר גדול עם ילד על הכתפיים אומר לה תשימי לכלב מחסום, והאשה צועקת למה שאני אשים לו מחסום זאת גינה של כלבים תלך מכאן, אני אתקשר למשטרה, והאיש אומר לה תתקשרי למי שאת רוצה, את לא תגידי לי מה לעשות, ואשה אחרת ניגשת אליו ומנסה לשכנע אותו ללכת משם והוא מסרב והאשה שאני מכירה מחייגת למשטרה והאיש עם הילד על הכתפיים צועק עליה חכי חכי שאני אתפוס אותך בלי הילדים, חכי חכי שאני אתפוס אותך בלי הילדים, אבל כשהוא רואה שהיא באמת מדברת עם המשטרה הוא לוקח את הילדים שלו ומסתלק משם ומשאיר את האשה מאד נסערת, והיא מספרת למשטרה שהאיש בעט לכלב שלה בבטן ואני מבינה שמה ששמעתי קרה כבר אחר כך, כשהיא שאלה את האיש למה אתה עושה את זה והיא התכוונה למה בעטת לכלב שלי בבטן, והאיש אמר לה תשימי לכלב שלך מחסום, למרות שהכלב לא עשה לו כלום. אחר כך באו שוטרים ואמרו לה שאם היא רוצה הם יחפשו את האיש ויעצרו אותו, האשה לא רצתה להתלונן רק ביקשה שיזהירו את האיש, אבל היא לא ידעה את שמו. לא הבנו למה איש שאין לו כלב ובא עם שלושה ילדים קטנים נכנס לגינה של הכלבים, אבל זה דבר שקורה. כמה ימים קודם בא ילד שנראה לי בן שמונה או תשע עם שלוש ילדות קטנות בנות ארבע חמש או פחות שאחת מהן בכתה תמרורים למראה הכלבים, והוא התעקש להיכנס איתן לגינת הכלבים ולשבת שם. אמרתי לו שילך משם עם הילדות הקטנות והוא התווכח אבל כשהתעקשתי שילכו הם בסוף הלכו לזמן מה, אבל אחרי שהלכתי לשבת במקום אחר הם חזרו לשם וישבו שם, כפי שסיפרה לי מאוחר יותר האשה שבעטו בכלב שלה, למרות שהילדה שפחדה מכלבים המשיכה למרר בבכי. כשראיתי את הילדים הקטנים באים לגן לבדם ומתעקשים להיכנס לגינת הכלבים למרות שהם מפחדים מהם, כעסתי על ההורים ששולחים ילדים קטנים לשחק בגן לבדם, בהשגחה של ילד שקצת יותר גדול שלא מסוגל באמת להשגיח אלא רק להסתבך בצרות. אבל כשהאיש המבוגר התעקש להיכנס לגינה של כלבים ולבעוט בכלבים שלא עשו לו כל רע הבנתי שלא רק הילדים הם הבעיה. למה לאנשים להיכנס לגינה של כלבים? אולי הם חושבים שזה כמו להיכנס לגן-חיות, למרות שבגן-חיות דוקא צופים בחיות מעבר לגדר, וגם בגינת הכלבים של סן סימון הגדר היא גדר סורגים ומי שרוצה להתבונן בכלבים משחקים יכול להתבונן בהם מעבר לגדר ולא צריך להיכנס פנימה. אפשר היה לחשוב שהאנשים והילדים שמתעקשים להיכנס לגינת הכלבים פשוט אוהבים כלבים ורוצים להיות במחיצתם ואולי ללטף אותם או לשחק איתם, אבל ברור לגמרי שהם ממש לא כאלה. הם לא אוהבים כלבים ולא רגילים לנוכחות כלבים. נראה הרבה יותר סביר שהם שונאים כלבים ומפחדים מהם מאד, וזה נראה להם מעשה גבורה או כוח להיכנס לגינת כלבים ואולי גם לבעוט בהם, כי ככה הם מרגישים את עצמם חזקים וגיבורים. גם בין אלה שמביטים מחוץ לגדר יש כאלה שמשליכים אבנים על הכלבים או דברים אחרים או צועקים לעברם ומנופפים בידיים בתנועות מאיימות או משמיעים כל מיני קולות או מנסים לחקות נביחה של כלבים. אני לא יודעת מה הכלבים חושבים על ילדים ואנשים ששונאים אותם ורוצים לפגוע בהם, אבל אני די בטוחה שהם חושבים על זה, כי אני חיה עם כלבים הרבה שנים ואני יודעת שהם חיות חכמות וחושבות על דברים בדיוק כמו אנשים. יש כמובן גם כלבים כאלה שהם פחדנים אבל נובחים ומאיימים ומנסים להטיל אימה על כל מי שעובר לידם. להתנהג בתוקפנות כדי לחפות על פחד זו לאו דוקא תכונה של אנשים או של כלבים, זאת תכונה של חיות, ואנשים הם גם חיות, לפעמים מקבלים תזכורת לכך בצורה לא נעימה.