1.
עוֹד וָעוֹד נִדְחַף לִנְדֹד
מַדּוּעַ אֵינְךָ יוֹדֵעַ
בָּרוּחַ הוֹמוֹת מִלִּים רַכּוֹת,
תַּבִּיט מִסְּבִיבְךָ תָּמֵהַּ.
הָאַהֲבָה שֶׁנּוֹתְרָה מֵאָחוֹר,
קוֹרֵאת לְךָ בְּקוֹל מַרְעִיד:
חֲזֹר אֵלַי אָהוּב, חֲזֹר,
אַתָּה אֹשְׁרִי הַיָּחִיד!
אַךְ הָלְאָה, הָלְאָה, לְלֹא מְנוּחָה
בְּשֶׁקֶט אָסוּר לְךָ לַעֲמֹד:
אֶת מַה שֶׁאָהַבְתָּ בְּכָל מְאֹדְךָ
לֹא תּוּכַל שׁוּב לִרְאוֹת.
2.
הַיּוֹם נֶאֱחַזְתָּ זַעַם
מִזְּמַן לֹא רְאִיתִיךָ כָּךְ
חֶרֶשׁ יְבַעְבְּעוּ לְחָיֶיךָ
וּבְקוֹל רָם כֹּה תֵּאֲנַח.
הָאִם תַּחֲשֹׁב עַל הַמּוֹלֶדֶת
שֶׁבְּמֶרְחַק עָנָן נֶעֶלְמָה לְךָ?
תּוֹדֶה שֶׁהָיִיתָ שָׂמֵחַ
לִהְיוֹת לִפְעָמִים בְּמוֹלַדְתְּךָ.
הַתַּחְשֹׁב עַל גְּבִירָה שֶׁבְּרֹב חִנָּהּ
שִׁעַשְׁעָה אוֹתְךָ כְּשֶׁרָגְזָה קִמְעָא?
תְּכוּפוֹת אַתָּה רָגַזְתָּ, וְהִיא נִרְגְּעָה
וְתָמִיד צָחֲקָה הִיא אַחֲרוֹנָה.
הַתַּחְשֹׁב עַל הַחֲבֵרִים שֶׁשָּׁחוּ
עַל חָזְךָ כְּגֹדֶל הַשָּׁעָה?
בַּלֵּב הַמַּחְשָׁבוֹת לֹא נָחוּ
אַךְ מִלָּה לֹא נִשְׁמְעָה.
הַתַּחְשֹׁב עַל אִמְּךָ וָאֲחוֹתְךָ?
עִם שְׁתִיהֶן כֹּה טוֹב הָיָה לְךָ.
זוֹ יַקִּירִי, מַחְשַׁבְתְּךָ,
שֶׁמְּמִסָּה אֶת עֹז-לִבְּךָ!
הַתַּחְשֹׁב עַל עֵצִים וְצִפֳרִים
בַּגִּנָּה שֶׁבָּה בִּלִּיתָ
בַּחֲלוֹמוֹת אַהֲבָה צְעִירִים
וְחָשַׁשְׁתָּ וְקִוִּיתָ?
כְּבָר מְאֻחָר וְהַלֵּיל מִתְבַּהֵר
בָּהִיר ִמשֶּׁלֶג לַח נִצְבַּע
חַיָּב לְהִתְלַבֵּשׁ מַהֵר
וְלָרוּץ אֶל הַמְּסִבָּה.
3.
פַּעַם הָיְתָה לִי מוֹלֶדֶת יָפָה
לַגֹּבַה צָמַח שָׁם אַלּוֹן
הַסִּגָּלִיּוֹת הִנְהֲנוּ רַכּוֹת
זֶה הָיָה חֲלוֹם.
שָׁם נָשְׁקוּ לִי בְּגֶרְמָנִית וְאָמְרוּ לִי בְּגֶרְמָנִית
(כֹּה עָרְבָה לְאָזְנַי פִּתְאֹם)
אֶת הַמִּלִּים "אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ!"
זֶה הָיָה חֲלוֹם.
היינריך היינה חי בפריס מאז 1931, אבל משנת 1944 ועד מותו בשנת 1856
נמנע ממנו לשוב לגרמניה, מאחר שממשלת פרוסיה הוציאה נגדו צו מאסר, בשל כתיבתו
הפוליטית החריפה, ושהותו בפריס הפכה לגלות מאונס.