לא יהיה כלום כי אין כלום

כל חג הפסח הזה לא היה לי ראש לחשוב על החג עצמו, כי כל הזמן חשבתי רק על מה שקורה בגבול עם עזה ואם חס וחלילה תהיה עוד פעם מלחמה בעזה, ומה יהיה עם האפריקאים, מה יקרה להם עכשיו, ומה יקרה ביום העצמאות, אם יהיה חג יפה או שכולם ימשיכו לריב עם כולם. ראיתי שעשו תשדיר שאנחנו צריכים להיות שמחים וגאים על שבעים שנות המדינה, שזה היה צריך להיות מובן מאליו, אבל כנראה שזה לא. כל האנשים שאני מכירה לא שמחים אלא מאד מודאגים מהמצב, וגם אני מאד מודאגת ואפילו מדוכאת. אני לא רוצה שום חגיגות שממילא רק רבים בגללן, אלא רק שלא תהיה מלחמה, לא עכשיו ולא בקיץ ולא בכלל. ואני רוצה שהמנהיגים שלנו לא יהיו כל כך רשעים, והם רשעים. אני תמיד ידעתי שלנפתלי בנט יש דעות גזעניות, ושתמיד הוא אומר על הפלשתינים דברים מגעילים, ובכל זאת הזדעזעתי מהרשעות שיצאה ממנו כלפי האפריקאים, שגם מי שחושב שלא מגיע להם להישאר בישראל, צריך להודות שהם בכל מקרה אנשים די מסכנים, ואפשר לפחות לגלות כלפיהם אנושיות, ולא כמו שפי פז שכל הזמן מזמינים אותה לדבר בטלויזיה, ובטלויזיה היא יותר מאופקת, אבל ראיתי בזמנו בכתבה של מיה איידן בערוץ 10, איך היא התנפלה על עמותת אליפלט שמטפלת בילדים של אפריקאים, כדי שלא ימותו במחסני ילדים שזה קורה כל הזמן, וחשבתי שהיא אשה מרושעת בלי גבול, והיא ממש מתחברת יפה עם הממשלה המרושעת הזאת, שהיא גם ממשלה שלא מסוגלת לעשות שום דבר ורק מקלקלת כל מה שאפשר, ועכשיו אומרים שנפתלי בנט ואיילת שקד רוצים לנצל את המצב עכשיו שראש הממשלה חזר בו מההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים, כדי להעביר חוק שמבטל את פסיקות בג"ץ בעניינם, שזה חוק מסוכן מאד, שיכול לפגוע בכל מי שנזקק להגנה משפטית על זכויותיו הכי בסיסיות. בנט ושקד וכל המפלגה שלהם הם ביריונים, וצריך להחליף להם את השם למפלגת די-ניין שזה מתאר אותם הרבה יותר טוב מהשם האמיתי. קשה להבין איך אנשים שאומרים שלשלוט על מיליוני פלשתינים זה בכלל לא בעיה, מקימים מהומה על תכנית לקלוט ששה עשר אלף אפריקאים,שזה מעט מאד לעומת העובדים הזרים שמביאים בכל שנה, שלזה אין מתנגדים, כי קבלני כוח האדם מצביעים לליכוד. וגם גדעון סער שרוצה עכשיו להחליף את נתניהו, גם הוא נטפל לאפריקאים בתור הנושא שעליו הוא מתחיל את הקמפיין שלו לראשות הממשלה, כדי להבטיח לנו שהוא יתעלה בגזענותו אפילו על נתניהו, כדי שלא נתגעגע חלילה לנתניהו יותר מדי. והגברת סער בינתיים מדווחת על המהומות שבעלה מקים, ולי לפחות זה מרגיש קצת משונה, אפילו בארץ חסרת הבושה שלנו. עכשיו כמו שנתניהו אוהב להגיד, לא יהיה כלום כי אין כלום: לא יהיה הסדר, כי ביטלו אותו, ולא יתנו לשום אפריקאים זכויות שיקלו עליהם את החיים וגם ישפרו את המצב בסביבה, ורק ימשיך להיות רע, שזה גם מה שראש ועד שכונת התקוה אמר בטלויזיה, שהוא לא רוצה שישקמו, הוא רוצה שהשכונה תדרדר כדי שהאפריקאים יעזבו, והוא לא חושב שאם השכונה תדרדר כולם רק יסבלו, כי לאפריקאים אין כל כך לאן ללכת, ואם יהיה רע והממשלה לא תעזור, התוצאה היחידה תהיה שיהיה יותר ויותר גרוע לכל התושבים. אבל אם ראש ועד שכונת התקוה דוקא רוצה שהמצב ידרדר, מי אני שאעמוד בדרכו, וגם נתניהו בטח מאד שמח שעכשיו הוא לא צריך לעשות כלום: לא לתת זכויות ולא לשקם שכונות וגם לא לגרש, שזה המצב שהוא הכי אוהב, שלא יהיה כלום כי אין כלום ובכלל הוא בעד שהממשלה תעשה מה שפחות, וזה כמובן מה שהכי קל, לא לעשות כלום, ואולי זה לטובה שהממשלה הזאת פשוט לא מסוגלת לעשות כלום. אולי זה הביטחון והתקוה היחידים שלנו שלא תפרוץ מחר מלחמה.