די להתגרות באיראן וברוסיה

אולי די להתגרות באיראן וברוסיה?

שוב תקף חיל האוויר בסוריה, והפעם בלטקיה, קרוב במיוחד לבסיס מטוסים רוסי, והפעם זה לא נגמר טוב: הסורים שירו אל המטוסים הישראלים הפילו מטוס רוסי וחמשה עשר חיילים רוסים נהרגו. מבחינת הרוסים ישראל אחראית להפלת המטוס. משרד ההגנה הרוסי הצהיר שהתקיפה הישראלית היתה פרובוקציה מכוונת וחסרת אחריות שיצרה מצב מסוכן. הפעם ההגדרה הרוסית מדויקת. ישראל, מדינה קטנה של פחות מתשעה מיליון נפש מתגרה באיראן שמספר תושביה גדול כמעט פי עשרה, ובמעצמה הרוסית, שהפעם הבליגה בקושי, וברור שאין לנו אופציה להיות מעורבים בעוד הפלה של מטוס רוסי, ולו בעקיפין. זה כבר יהיה פיצוץ גדול מדי והתיאום בין נתניהו לפוטין לא יוכל לספוג עוד אירוע כזה. זה אכן היה חוסר אחריות משווע לפעול בקרבת בסיס של חיל האוויר הרוסי בסוריה. הרוסים מסוגלים להיות סלחניים כלפי ההתגרויות שלנו כשאינן פוגעות בהן. הפעם הם נפגעו, חמשה עשר חיילים רוסים נהרגו, והם לא ימהרו לסלוח לנו. בעבר כבר איימה רוסיה לפרוס בסוריה מערכות טילי קרקע, והיא עלולה כעת לממש את האיום. לא היינו צריכים להגיע למצב הזה.

הפצצות ישראל בסוריה הן בהחלט התגרות, ונתניהו איננו מסתיר את מטרתו היומרנית לסלק את איראן מסוריה, מטרה שאין לה שום היתכנות. איראן נמצאת בסוריה בתמיכתה של רוסיה ובשיתוף פעולה עמה, והמחשבה שישראל יכולה על ידי תקיפות של בסיסים איראניים בסוריה לגרום לאיראן להסתלק משם מתנכרת למציאות. אסד מעוניין בנוכחות האיראנית  שמחזקת את משטרו, ורוסיה מעוניינת בכל דבר שיסייע לאסד להחזיק מעמד, ואיראן מבחינתה היא חלק מהתמונה של המשך משטר אסד. יש לכך גם צד חיובי מבחינתנו - דוקא המעורבות הרוסית מגינה על ישראל: פוטין איננו מעוניין בשום אופן בהתקפה גרעינית על ישראל, ובכלל רוסיה תמיד השתמשה בגרעין רק להרתעה ולא להתקפה, והתמונה האפוקליפטית שמצייר נתניהו כדי להצדיק את ההתגרות שלו באיראן כבר איננה משקפת את המציאות באיזור, שבה איראן פועלת יחד עם רוסיה, ומעוניינת לבסס ולהעמיק את אחיזתה בסוריה ובלבנון, אבל לצורך הגנה על המאחזים השיעיים בעולם הערבי מהאיום הסוני הרדיקלי נוסח דאע"ש, ולא כדי להגיע לעימות קטלני עם ישראל. דוקא ישראל היא כעת הגורם שחותר לעימות עם איראן, או לפחות מקרב אותנו אליו בצורה חסרת אחריות. אולי חיל האוויר שלנו טוב יותר מזה של האיראנים, אבל לאיראן יש לא מעט אמצעים לפגוע בנו בארסנל שלה, ואינני מתכוונת לפצצת אטום, שכאמור אינני חושבת שאיראן מעוניינת או יכולה להרשות לעצמה להטיל על ישראל, אלא לנשק הקונוונציונלי יותר, טילים מכל הסוגים והמינים שאיראן אכן מעבירה לחיזבאללה, אבל הסיכון שבהידרדרות למלחמה בפועל עם איראן, או גרוע מכך: תמיכה רוסית בפגיעה איראנית בישראל, שאיננה המצב כיום אבל עלולה להיווצר אם נמשיך להתגרות באיראן ובהכרח גם ברוסיה בשטח סוריה, היא לדעתי סיכון גדול יותר מכל מחסן טילים של החיזבאללה. בטחונה של ישראל נשען על יחסינו עם ארצות-הברית, עם רוסיה, ועם מדינות מערב אירופה, והיחסים האלה הם הנשק החזק ביותר שלנו: שום נשק איננו מגן על עם או על אדם כמו העדר רצון של הזולת לפגוע בו. אנחנו מדינה קטנה מכדי לדרוך על יבלותיהן של מעצמות איזוריות ועולמיות, ואסור לנו לנהוג ביוהרה. מצער שהשיח הפוליטי בישראל, שחלוק ומתלהם בכל נושא אחר, כמעט משותק בנושא התקיפות בסוריה, כאילו מדובר במעשים נטולי סיכון או לפחות בלתי נמנעים, ששני הדברים אינם נכונים. תושבי ישראל צריכים להבין שהתקיפות האלה מסכנות את בטחונם לפחות באותה מידה שהן מבצרות אותו, אם לא גרוע מכך, ואסור שנתניהו יסתתר בעניין זה מאחורי מסך הביטחון, ויחוש שאיננו צריך כלל ועיקר לתת לציבור דין וחשבון.