בחירות משמחות

לכאורה אין סיבה לשמוח שיש בחירות, כי לפי כל הסקרים וההערכות הליכוד שוב ינצח ונתניהו שוב יהיה ראש הממשלה ויעביר חוק שאסור להעמיד אותו לדין ויתעלל בנו עוד ארבע שנים או עד שנמות, ובכל זאת אני שמחה שהכנסת הזאת מתפזרת והממשלה מתפרקת ויהיו בחירות, כי בכל זאת בחירות נותנות הזדמנות לשינוי, וההזדמנות הזאת משמחת, כי תמיד יש תקוה שמשהו ישתנה, אפילו אם זה יהיה רק דבר אחד שהוא לא גורלי לכאורה, ובעצם הוא כן גורלי להרבה אנשים, כי הממשלה היא כל כך חזקה ומשפיעה על חיים של אנשים. למשל אם מירי רגב לא תהיה יותר שרת התרבות, זה יהיה כל כך משמח לאנשי התיאטרון והקולנוע, שהם אלה שהכי זקוקים למשרד התרבות, כי בניגוד לאנשים שכותבים, למשל כמוני, שיכולים לכתוב על חשבונם ולפרסם באינטרנט בחינם, כדי ליצור תיאטרון וקולנוע צריך הרבה מאד כסף, ואם יהיה שר אחר במקום מירי רגב, שר שאוהב אמנות ותרבות ורוצה לעודד את האמנים ולעזור להם ולהגן עליהם, זה יכול לשנות את החיים של הרבה אמנים, וגם של הציבור שצופה בהם, ואולי מקומות כמו גלריה ברבור ותיאטרון אל-מידאן ייפתחו מחדש ויוכלו לפעול. ואם יהיה שר משפטים אחר במקום איילת שקד, שר שמכבד את החוק והצדק ומגן על השופטים במקום לתקוף אותם ולפגוע בהם, זה יכול לשנות את כל האווירה במדינה, ולהפסיק את התחושה שחונקת כל הזמן שחבורת ביריונים השתלטה עלינו והורסת כל מה שאפשר. ואם יהיה שר חינוך אחר במקום נפתלי בנט, שר חינוך שמאמין באדם ולא שר חינוך שרוצה לשפוך דם, כל האווירה במערכת החינוך יכולה להשתנות. לפעמים אדם אחד טוב יכול לעשות שינוי כל כך גדול. שלא לדבר אם ניפטר מנתניהו, ולא נשמע יותר דיבורים מגעילים על ערבים, כאילו אם ערבים מממשים את זכויות האזרח שלהם זה סכנה למדינה, שזה בעצם הישג למדינה אם מיעוט לאומי משתלב בחיי המדינה ומרגיש שגם אם אתה בן למיעוט אתה אזרח שוה-זכויות ואתה חלק מהמדינה. רוב הפרשנים מאד פסימים ואומרים שמערכת הבחירות הזאת תהיה מגעילה ומלוכלכת ונתניהו יתנהג בתוקפנות כי הוא נלחם על חייו, לא רק על חייו הפוליטיים, הוא נלחם לא להיכנס לכלא על העבירות שכבר גם המשטרה וגם הפרקליטות המליצו להעמיד אותו לדין ואם היתה לו בושה הוא היה מתפטר, ואני דוקא לא מרגישה רצון מיוחד להכניס אותו לכלא, אני אשמח אם הוא יתפטר וילך הביתה, ולא אכפת לי שיבטלו לו את כתבי האישום, רק שייצא מהחיים שלנו ויפסיק לזהם את האוויר בגזענות וברשעות שלו, שייתן לנו סופסוף לנשום אוויר אחר, שלא מזוהם בהסתה של נתניהו נגד ערבים ונגד שמאלנים ונגד רשויות החוק ונגד כל מי שלא נוח לו, כולל חברי ליכוד שרוצים להחליף אותו, כאילו אסור להחליף את השלטון ובמיוחד אסור להחליף את נתניהו שראשות הממשלה היא הנכס הפרטי שלו שאסור לקחת ממנו. והסירוב שלו לענות לעיתונאים ישראלים שזאת חוצפה, כי בתור ראש ממשלה הוא חייב לענות על שאלות של הציבור גם אם זה לא נעים לו, והוא חייב לקבל ביקורת, וההתבכיינות הקבועה שלו על התקשורת שלא מסקרת את מפעלותיו האדירים ולא מתפעלת מהחברויות שלו עם כל גזען ופשיסט ונאצי, כל המנהיגים המחליאים כמו דונלד טראמפ וויקטור אורבן ומתיאו סלוויני וז'איר בולסונרו שהוא נוסע עכשיו להשבעה שלו ורוצה שנתפעל מזה שהוא מתחבר עם עוד פשיסט כאילו מדובר באיזה חסיד אומות העולם, ונאומי הבכיינות האלה על כמה שלא מעריכים אותו ולא מדווחים על מעשיו הנפלאים והישגיו הגדולים ולא מעריצים אותו ורוצים, שומו שמיים, שאחרי יותר מתריסר שנים בראשות הממשלה הוא יפרוש כבר ויעביר את השרביט למישהו אחר, כאילו לרצות להחליף ממשלה זה איזה פשע נורא, ולא דבר מובן מאליו בדמוקרטיה, שבשנה האחרונה אני שואלת את עצמי הרבה פעמים אם ישראל היא עדיין דמוקרטיה, או שלאט לאט גלשנו תחת שלטונו האוטוריטרי של נתניהו והשותפים הביריונים שלו בבית היהודי לסוג משטר אחר, ואיבדנו את הדמוקרטיה שלנו ואת זכויותינו הדמוקרטיות. אבל עכשיו יהיו בחירות, ולמרות הכל יש לנו הזדמנות לשנות לפחות משהו, וצריך לקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים ולקוות לטוב ולהתפלל שלמרות כל מה שצפוי ונתון בכל זאת נופתע לטובה ומשהו טוב יקרה.