הצהרה דרמטית

 אני לא יודעת מה אתם ראיתם אתמול ב"הצהרה הדרמטית" של נתניהו, אבל אני ראיתי פושע שמאיים על עדי המדינה נגדו, זה מה שאני ראיתי. פושע גדול, סנדק שכזה, שמאיים לקרוע את הצורה לעדי המדינה נגדו, ולא אכפת לו להתעמת איתם לעיני הציבור, כי שם הוא יקרע להם את הצורה, שבזה הוא חזק, בלתקוף אנשים ולאיים עליהם. אפשר כמובן גם לראות בזה התפארות שוא, כי עכשיו כבר עומדים להחליט על כתבי אישום, וזה לא הזמן לעימותים, ואם יש לנתניהו משהו להגיד, יהיה לו יומו בבית המשפט, שהוא המקום להתעמת בו עם עדים, ולחקור אותם חקירה נגדית. אבל נתניהו בדבריו איים על עדי המדינה, וזאת גם כנראה הסיבה שלא איפשרו לו להתעמת איתם, כדי שלא יטיל עליהם אימה, כי איזה כוחות אלה, אנשים ששירתו תחת נתניהו וסרו למרותו ועשו כמצוותו, עם ראש ממשלה שאין לו בושה ואין לו מעצורים ובזה הוא טוב, בלקרוע אנשים לעיני המצלמות, או לפחות בהתרברבות ביכולת שלו לגבור על מתנגדיו בדיבורים, שזה ממש לא אומר שהוא אומר אמת, האיש מהערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי, עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים, הוא ממש לא אדם שאומר אמת, הוא אדם שמאיים, הוא איים על המשטרה, והוא איים על הפרקליטות, והוא איים על היועץ המשפטי, ועכשיו הוא מאיים על עדי המדינה. והוא לא מתבייש להיתמם ולשאול: ממה יש להם לפחד? האיש שעלה לשלטון על גוויית יריבו שנגדו הסית, האיש שגזל את פרנסתו של אב הבית שהתלונן נגדו ושלא במקרה ככל הנראה נעצר והוכה ושברו את ידו, האיש שמפחדו ופחד חסידיו הגבירו את האבטחה על היועץ המשפטי שקבר אביו חולל, האיש שהכריז על בחירות כדי להקדים את הגשת כתב האישום נגדו, כי הוא יכול לדחות בחירות ולהקדים בחירות, ולאיים ולהסית ולפתוח את כל מהדורות החדשות כדי לאיים ולהסית, שואל: ממה יש להם לפחד? כאילו אפשר לא לפחד מהאיש הזה, שמערער את יסודות הדמוקרטיה בישראל ומתנהג כאילו נמשח בחסד עליון לשלטון נצחי שאין לערער עליו. תביאו לי את עדי המדינה האלה, זועק האיש הזה, אני הולך לקרוע אותם לחתיכות. וזה מפחיד, ובה בעת זה עלוב, כי האיש יודע שההאשמות נגדו מבוססות, האיש יודע שהוא עומד לעמוד לדין ולתת את הדין על מעשיו, ושהדין איננו נקבע בכיכר העיר בקרב גלדיאטורים מדמם אלא בבית המשפט, ששם החזק והחלש הם שווי מעמד, ושם אי אפשר להפקיע לעצמך את רשות הדיבור כי אתה חזק ומאיים, ושם יש לצדק ולאמת סיכוי שוה, ואין חלש מהחזק שניטל ממנו כוחו העודף, וזה מה שהיה כל כך מרתק אתמול בנאום המפחיד הזה, שהוא ייצג כוח שלטוני עצום, ולכן פתח את כל המהדורות, ועם זאת הוא ייצג חולשה מוסרית מצמיתה, של פושע שלא נותרו לו באמתחתו אלא איומים על החלשים ממנו, על משרתיו שהוא רומם והוא מבקש כעת לרמוס, אבל כבר אינם נמצאים ברשותו ואינם נתונים כבר לנחת זרועו. לא עוד.