האנטישמי טראמפ וחברו נתניהו

הדבר הכי נורא בהתבטאויותיו של דונלד טראמפ הוא לא רק שהאשים את יהודי ארצות-הברית בחוסר נאמנות לגורם לא ברור: לדבריו לישראל, לדברי מבקריו לארצות-הברית, ולעניות דעתי לו עצמו, אלא השקפתו על יהודי ארצות-הברית כעל מי שמעמדם איננו מעמד של אזרחי ארצות-הברית, שמצביעים בבחירות על פי השקפת-עולמם, אלא כעל קהילה של בני חסות, כמו היהודים בימי הביניים שהיו רכוש הכתר וכפופים לו, ונדרשו להוכיח את נאמנותם כדי ליהנות מזכויות שעבור אזרחים אחרים היו מובנות מאליהן. אזרח במדינה דמוקרטית חזקה עליו שהוא נאמן למדינתו ואין דורשים ממנו להוכיח נאמנות זו. הדרישה להוכיח נאמנות היא תמיד דרישה שמופנית כלפי מי שנתפס כזר וחריג, כפי שאביגדור ליברמן דורש מהאזרחים הערבים במדינת ישראל להוכיח את נאמנותם כתנאי לזכויות אזרחיות שאמורות להיות מובנות מאליהן. מדברי טראמפ עולה שיהודי ארצות-הברית אינם חלק מגוף האזרחים האמריקני, אלא שלוחה של מדינת ישראל, גורם זר לארצות-הברית, שצריך להצביע על פי מה שנתפס בעיניו כשיקולים ישראלים ולא על פי ענייניהם של אזרחי ארצות-הברית. לדידו של דונלד טראמפ ישנם אזרחי ארצות-הברית, וישנם יהודים שאינם קיימים כיחידים בעלי דיעות אלא כקהילה בחסד השלטון, ואם השלטון ברוב טובו עושה עמה חסד, עליה לגמול לו על כך. אנשי הימין בישראל, שהגזענות, הוולגריות ושנאת הנשים של טראמפ יפות בעיניהם ותואמות את השקפת עולמם שלהם, מרבים להטיף לנו שאהוב לבם טראמפ לא העביר את השגרירות לירושלים והכיר בריבונות ישראל בגולן כטובה לישראל, אלא משום שראה בכך אינטרס אמריקני. זה לא בדיוק מתיישב עם דבריו של טראמפ השבוע. מדבריו עולה שפעולותיו נועדו למטרה אחת: להעלות את מספר היהודים שמצביעים למפלגה הרפובליקנית, ובפרט לטראמפ עצמו. אבל יהודי ארצות-הברית ממשיכים להצביע ברובם המכריע למפלגה הדמוקרטית, ורואים בגזענות של טראמפ, בצדק רב, סכנה לעצמם, שהרי הם לגמרי מודעים לכך שטראמפ איננו בודד בהשקפתו שהיהודים הם גורם זר בגוף האומה, ושבתקופת כהונתו, גם אם מידת אחריותו לכך שנויה במחלוקת, נרצחו בפיטסבורג אחד-עשר יהודים בשעת תפילתם על ידי אדם בעל השקפות נאציות, וזה לא המקרה היחיד של פשעי שנאה נגד יהודים בתקופת שלטונו של טראמפ.

הימין הישראלי איננו מזדעזע מדבריו של טראמפ, מפני שהימין בראשות נתניהו מקדיש את עיתותיו לעסקות עם השטן, שכולן מבוססות על אותו עיקרון שבולט גם ביחסו של הימין לטראמפ: מתן לגיטימציה לשונאי יהודים ולשנאת יהודים בגולה, תמורת מתן לגיטימציה מצדם לשלטונו של נתניהו, לשליטה ישראלית בפלשתינים, ולהקמת התנחלויות בגדה. נתניהו וחסידיו הפכו את שלושת המדדים האלו - תמיכה בשליטה ישראלית בפלשתינים, בהקמת התנחלויות ועיקר העיקרים – בהמשך שלטונו של בנימין נתניהו לנצח, לאמות המידה המובהקות לאהבת ישראל. קדם לטראמפ שליטה האנטישמי של הונגריה ויקטור אורבן, שנתניהו הצטרף למסע הבחירות האנטישמי שלו שהתמקד בדמותו של המיליארדר היהודי ממוצא הונגרי ג'ורג' שורוש, כתחליף עכשווי לדמותו של רוטשילד בתעמולה הנאצית, שדיוקנאותיו הודבקו על רצפת תחנות הרכבת כדי שהעוברים ושבים ידרכו עליהם. בנימין נתניהו הצטרף לתעמולה האנטישמית הזו בחדוה, ונתן לגיטימציה לויקטור אורבן גם כאשר ביקורת רבה נמתחה על אורבן, שפעל רבות גם לקידום הכחשת השואה בהונגריה ולתיאור היהודים כמי שאחראים לשלטון הקומוניסטי בהונגריה. בנימין נתניהו הוא בעצמו מכחיש שואה שטען ש"היטלר לא רצה להרוג יהודים", אלא המופתי של ירושלים הניעו לכך, בניסיון לשכנע את הציבור הישראלי שלא הגרמנים אחראים לשואה אלא הערבים. בנימין נתניהו גם גייס היסטוריונים שנתנו גיבוי להצהרה מכחישת שואה שהכתיבו הפולנים ליהודים בניסיון לתאר את עצמם כקורבנות שואה שכוונה כביכול נגד העם הפולני, ובכך לנכס לעצמם את גורל היהודים בשואה, ומצד שני לתאר את עצמם כמצילי יהודים, תיאור שהינו הכללה גסה של תופעה מצומצמת מאד בהיקפה. מבחינת נתניהו, מי שתומך בו ובמדיניותו הוא כשר, גם אם מדובר בנאצים, פשיסטים, גזענים ומכחישי שואה, וכאלה הם רובם של התומכים בנתניהו, שכן הם זקוקים ללגיטימציה שהוא נותן להם תמורת תמיכתם בו. טראמפ איננו יוצא מכללם: כמי שידוע כאנטישמי וגזען מושבע, הוא זקוק לידידותו המופגנת של בנימין נתניהו כדי לטהר את עצמו מקשריו עם חוגים נאצים, ובתמורה הוא תומך בנתניהו ובמדיניותו. אבל אין די לו בכך. טראמפ רוצה שיהודי ארצות-הברית יצביעו לו, והוא דורש את ליטרת הבשר שלו באותה תוקפנות שבה הוא תוקף את מתנגדיו. כיצד ינהג ביהודי ארצות-הברית אם ייבחר חלילה שנית לנשיאות, מבלי לזכות בקולותיהם של יהודי ארצות-הברית שימשיכו להצביע ברובם לדמוקרטים? מפחיד אפילו לחשוב על כך.