אז אני
מבין שאתם קונים דירה לבת.
לא, אני
מחפשת דירה לעצמי.
אה,
טוב. התשלום הוא שליש שליש שליש, זה מה שמקובל: שליש בחתימה, שליש אחרי כמה חודשים
ושליש במסירת הדירה.
(אין
לי שליש לשלם בחתימה).
אני
מבינה שביוני הם מפנים.
בספטמבר.
אחיך
אמר שיש להם חוזה לחצי שנה.
עד סוף
ספטמבר.
עכשיו
אנחנו בינואר, זה תשעה חודשים עד הפינוי, זה המון זמן, זה כמעט שנה. למה כתבתם
במודעה שהפינוי גמיש?
זה
גמיש. את יכולה להסתדר עם הדיירים, אולי תפצי אותם.
סליחה,
למה אני צריכה לפצות את הדיירים שלך?
את לא
צריכה. אנחנו נדבר איתם. נגיד להם שהיינו טובים אליהם ולא העלינו את שכר הדירה כבר
שש שנים, אז שיפנו כבר ביולי. את רוצה שנדבר עם הדיירים?
בכל
מקרה יש להם חוזה חתום עד סוף ספטמבר, הם לא חייבים לפנות.
אם את
רוצה נדבר עם הדיירים.
אני לא
מתכוונת לפצות אותם.
את לא
צריכה לפצות אותם.
אגב יש
לך עורך-דין זמין?
כן,
הבת שלי.
מי?
הבת
שלי.
אה,
טוב.
אז מה
את אומרת, שנדבר עם הדיירים?
לא,
אני רוצה לחשוב על הכל מחדש.
את
רוצה להראות את הדירה לעוד אנשים?
לא, כבר
כל מי שצריך ראה. אני רוצה לחשוב על הכל בשקט, ואם תמכרו למישהו אחר אז תמכרו
למישהו אחר.
אבל
אנחנו רוצים לסגור עסקה.
אבל
אני צריכה לחשוב על הכל בשקט. תנו לי כמה ימים.
(ואז תלכו
לעזאזל).