אולי
בהשפעת פורים בוחרים לא מעט אנשים חכמים להאמין בתיאוריית אחשוורוש התמים והמן
הרשע, ומשכנעים את עצמם ואת זולתם שנתניהו מאד רוצה לעצור את חוקי ההשתלטות על בית
המשפט העליון ולהתפשר עליהם, כדי למנוע את הנזקים האיומים שכבר נגרמים בעטיה של
החקיקה. את תפקיד המן הרשע הם מעניקים ליריב לוין, או לשמחה רוטמן, או לשניהם
כאחד, לבדם או בצירוף יאיר נתניהו שלכאורה שולט באביו. הם מתעלמים מהראיות
המובהקות לשליטתו של נתניהו באירוע ומכך שהוא עתיד להיות הנהנה העיקרי ממנה, מי
שיזכה למנות שופטים שיתחייבו לזכות אותו. נתניהו רוצה זיכוי, לא עסקת טיעון במחיר
פרישה, והוא רוצה שלטון, לא לתקופה אלא ללא הגבלת זמן. בין השאר פועל הליכוד,
לכאורה באמצעות אחרים, ובעצם בגלוי, להאריך את כהונת כנסת האימים לחמש שנים. והוא
לגמרי בעניין ולא חיכה לחוק הנבצרות המושחת לכשעצמו כדי להיכנס לעניין – דקות
ספורות לאחר פרסום מתווה הנשיא הוא ביטל ודחה אותו בגסות רוח, מה שלא הפריע לו
אתמול, בעוד נאום מתחסד ומרושע כאחד, להאשים את האופוזיציה שמסרבת להידברות "
וכבר איבדנו שלושה חודשים". כאילו יש לו עניין להידבר עם מישהו שאיננו נכנע
כליל לרצונותיו. נתניהו רוצה למנות את שופטי העליון ונשיאו, ובאופן כזה הוא מקוה לזכות
בזיכוי בעירעור על משפטו, כיוון שברור לו שיורשע בפלילים, לא מפני שתפרו לו תיק, אלא
מפני שהוא אשם. והוא רוצה בכך לא רק מפני שהוא רוצה לחמוק מהכלא, אלא מפני שהוא
רוצה להישאר בשלטון. לו רצה לפרוש היה מסדיר בקלות עסקת טיעון של ענישה קלה או
פטור מענישה בכלל תמורת פרישתו, אבל כל שנה נוספת שנתניהו החזיק בשלטון גרמה לו
עוד יותר לחשוב שהוא לבדו יכול וזכאי להיות ראש הממשלה ואין בלתו.
את חוק
הנבצרות שהוא התווה הוא תיאר כאילו מישהו אחר העביר את החוק המושחת הזה, שמקשה על
הוצאת נתניהו לנבצרות. מעולם לא היה כדבר הזה בישראל, ראש ממשלה שנבחר בבחירות
דמוקרטיות אך ורק כדי להעביר חוקים לטובת עצמו והנצחת שלטונו. שימוש לרעה בסמכות
מכוננת קוראים לזה. כן כן, אולי לא עלה הדבר בדעתכם, אבל הרעיון בבחירות דמוקרטיות
לכנסת הוא שהכנסת הנבחרת והממשלה מטעמה תפעלנה לטובת הציבור, שהחוקים וההחלטות שיתקבלו
ישמשו לשיפור מצבו של הציבור ולמתן מענה לצרכיו ומצוקותיו. כל ח"כ נשבע
אמונים למדינת ישראל, וכל שר שמושבע לכהן בממשלה מתחייב למלא אחר חוקי המדינה.
מוזר שאיש טרם קרא תיגר על ההתנערות הגמורה של הממשלה הנוכחית מכיבוד החוק שכל שר
ושר שחבר בה התחייב אישית לכבד. מה יחליט בג"ץ אם יצטרך לתת את הדין על
הזלזול בחוק מצד שרי הממשלה וראשה? האם אין די בסירובם למלא את חוקי המדינה כדי
להרחיקם מתפקידם? ומה דינו של יריב לוין, שככל חבריו התחייב אף הוא למלא את חוקי
המדינה, ומכריז בראש חוצות שלא יכבד את פסיקת בג"ץ אם יפסול את ההפיכה
המשפטית שלו?
מעבר
לשחיתות ולבריונות גם גסות רוח אינסופית, חוצפה תהומית, שום מחויבות לציבור או
לחוק המדינה, התנכרות גמורה לציבור והתעלמות גמורה מזעקותיו. ובראש הבריונים ראש
הממשלה – לא איש חלש ונתון לשליטת אחרים, אלא מי שקובע, מי שהקפיד לדחות את מתוה
הנשיא, מי שהשתיק את שר הביטחון יואב גלנט כילד נזוף בשולי הכיתה, מי שאחראי לאסון
שהמיט עלינו ועל חיינו.
ואל
תניחו לו לחמוק מאחריות למעשיו ואל תקלו ראש באחריותו.