השימוש התעמולתי בעסקת שליט

 

 

הימין הלאומני מעולם לא ייחס חשיבות יתרה לחיי אדם. כהמשך להפקרת חייהם של תושבי עוטף עזה, שרבים חושדים שהיה לה מרכיב פוליטי של זלזול בערך חייהם של תושבי הקיבוצים שמשתייכים ברובם לשמאל, מנסה הימין להקל בערך חייהם של חטופי ושבויי החמאס שנמצאים בסכנת חיים מתמדת, שלא לדבר על סבלם הגופני ומצוקתם הנפשית. מי שלא נקפו אצבע להציל את תושבי עוטף עזה, מנסים עכשיו לקדם את הפקרת החטופים והשבויים בשלל תירוצים. אחד מהם הוא האיזכור המתמיד לעובדה שרבים ממנהיגי החמאס כיום, כולל יחיא סינוואר, שוחררו בעסקת שליט, וזו כביכול הוכחה שאסור לשחרר מחבלים, דבר שהוא תנאי לשחרור החטופים והשבויים. למותר לדבר על הניסיון העלוב של נתניהו להציג מתנחלים קיצוניים כנציגי משפחות החטופים, כדי שיקדמו את השקפתו שחשוב יותר להפציץ את עזה ולכבוש אותה מאשר להציל את חיי החטופים, למרות שתוצאת המלחמה בעזה איננה מובטחת – אין שום ביטחון שהמלחמה אכן תביא לתוצאה הרצויה של הפלת שלטון החמאס בעזה, ויש סיכוי גדול שלחץ בינלאומי יאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה הרבה לפני שהחמאס יוכרע סופית. לעומת זאת השבת החטופים והשבויים תציל את חייהם של מאות אנשים, ביניהם אמהות רבות וילדים קטנים, זקנים, חולים ונכים, תרפא את משפחותיהם הפצועות ותביא מעט נחמה לרובו הגדול של הציבור הישראלי, שחיי החטופים חשובים לו הרבה יותר מהמשך הלחימה בחמאס, שספק אם תצליח לשנות את המציאות הקשה באזורנו, גם אם ישראל תאבד לשם כך חיי אדם רבים, בנוסף לחיים הרבים שכבר איבדנו. בעיני זו גם חובתה המוסרית העליונה של מדינת ישראל, ועל אחת כמה וכמה לאחר ההפקרה הנוראה של תושבי עוטף עזה במשך שנים רבות שברובן היה נתניהו ראש הממשלה ובפרט העברת גדודים מאוגדת עזה ליהודה ושומרון רק לאחרונה, למרות המתיחות הרבה והתקריות הרבות ליד הגדר.

אבל אנשי ימין מעוניינים לסכל כל עסקה כזו. יאיר שרקי אמר במפורש שאסור לשחרר מחבלים כי רוב מנהיגי החמאס כיום הם משוחררי עסקת שליט. רבים אחרים משמיעים הערות דומות, שמאחוריהן ההנחה כי אילולי עסקת שליט לא היה החמאס מבצע את הפשיטה. הנחה זו מתייחסת לחמאס כאל ארגון קטן בעל מספר חברים מוגבל, שאם ישראל רק תהרוג את חלקם ותאסור את חלקם החמאס יפסיק לפעול. הדבר רחוק מאד מהאמת. החמאס הוא ארגון שיש לו מאות אלפי תומכים ואלפי לוחמים פעילים, ולכל הרוג קם במהרה מחליף שלא פעם הוא גרוע מקודמו. בימי האינתיפאדה השנייה חוסלו בזה אחר זה מנהיג החמאס השייך אחמד יאסין, ומחליפו עבד-אל-עזיז רנטיסי. לאחר חודשים ספורים מילאו אחרים את מקומם והחמאס הפך אכזרי ומסוכן עוד יותר מקודם. גם לו החזיקה ישראל את יחיא סינוואר בבית הסוהר עד היום ולו הצליחה באחד מניסיונותיה הרבים להרוג את מוחמד דף, היו קמים להם מחליפים. החמאס הוא ארגון של רבים, שבנוסך לאכזריות ולפנאטיות שאיפיינה אותו תמיד, הוא מושפע מאד מפעולות הראווה של אל-קאעידה ודאע"ש, מבלי לחשוב על כך שארגונים אלה כמעט חוסלו לגמרי בעקבות פעולות הטרור הראוותניות שלהם. והדבר העצוב ביותר – להצלחת הפשיטה של החמאס תרמה יותר מכל ההפקרות בשמירת הביטחון של ישובי עוטף עזה, שלה אחראית בראש וראשונה הממשלה שדואגת אך ורק למתנחלים ביהודה ושומרון, ומפקירה את כל תושבי ישראל האחרים. יצירת הקשר בין עסקת שליט לפשיטה בעזה איננו עובדה אלא מניפולציה, ובכל מקרה, אם הימין חשב שעסקת שליט חושפת את תושבי עוטף עזה לפגיעה קשה מצד החמאס, מדוע לא דאגו למגן ולחמש את האזור ולהציב בו סדר כוחות מתאים להתגבר על התקפות מצד החמאס? מדוע חזרו ואמרו שהחמאס מורתע ואין סכנה מעזה, אם חשבו שעסקת שליט יצרה איום כה גדול? מדוע איפשרו קיום מסיבה של אלפי אנשים קרוב כל כך לגבול? האם ההפקרה הנפשעת של תושבי העוטף מקטינה את הצורך בהצלת חיי החטופים, או ההיפך מכך, הממשלה שהפקירה את תושבי עוטף עזה ורבים אחרים לתוקפנות החמאס, חייבת להציל את חייהם של מי שעוד אפשר להציל? האם אין די במוות הנורא שחווינו? האם אנו זקוקים למוות נוסף, או להצלת הנפשות ושיקום החיים?

 

הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽך

דברים ל', י"ט