מפני שהם מתנחלים

 

כששמעתי שהאחים קלמנזון מהתנחלות עתניאל יקבלו את פרס ישראל החדש לגבורה, הם לבדם, חשתי מועקה וגם עלבון, ולא בגלל האחים קלמנזון, שיצאו ביוזמתם בבוקר שמחת-תורה לבארי השורץ מחבלים, ובעזרת הג'יפ הממוגן שלהם ונשקם האישי ותחת אש המחבלים, חילצו מהבתים שהמחבלים הציתו עשרות אנשים והצילו את חייהם, עד שהאח אלחנן ז"ל נהרג מירי מחבל שהסתתר באחד הבתים. לאחים קלמנזון מגיע כל הכבוד על מעשי גבורתם שהצילו חיים רבים, ולא צריך לייסד פרס חדש לצורך זה. מאז מלחמת השחרור מעניק צה"ל על גילויי גבורה יוצאי דופן עיטורים, הגבוה ביניהם עיטור הגבורה, שהחליף בשנת 1970 את אות גיבור ישראל שהוענק אחרי מלחמת השחרור. האחים קלמנזון זכאים לקבל את עיטור הגבורה, או את פרס ישראל לגבורה, שמנסה ליצור מקבילה אזרחית לעיטור הגבורה הצבאי, אבל כמותם היו עוד גיבורים בשמחת-תורה בעוטף עזה: למשל כיתת הכוננות של הישוב שלומית שהצילה את הישוב הסמוך אליהם פרי גן, ושניים מתוכם נהרגו בקרב עם המחבלים, והיו לוחמים נוספים בכיתות כוננות נוספות, שלחמו בגבורה מול עשרות מחבלים והצילו חיים, והיו אנשים שנכנסו שוב ושוב לשטח המסיבה ברעים וחילצו משם אנשים, למשל בן בנימין שמעוני ז"ל, שחילץ חברים מן המסיבה וחזר לשם פעמיים לחלץ אנשים נוספים, אך בפעם השלישית נהרג בעצמו. והיו רופאים ואחיות שטיפלו בפצועים תחת אש המחבלים וחלקם נהרגו, כמו הרופא מבארי דניאל לוי ז"ל. היו הרבה סיפורי גבורה בשמחת תורה בעוטף עזה, ורבים מהגיבורים האלה ראויים לקבל את עיטור הגבורה או עיטור העוז, אבל רק האחים קלמנזון יקבלו את פרס ישראל לגבורה אזרחית שהמציא שר החינוך יואב קיש כדי למנוע את חלוקת פרסי המדע והיצירה לאנשי אקדמיה ותעשייה ויצירה שאינם נושאים חן בעיני הממשלה שהביאה עלינו את האסון ומנסה להתנער מאחריות לאסון, שבבסיסו הקונספציה של נתניהו וסמוטריץ' שהחמאס הוא נכס, וצריך לחזק אותו כדי להחליש את הרשות הפלשתינית וכך למנוע הקמת מדינה פלשתינית, שהובילה לקונספציה שאפשר לקנות את החמאס בכסף, שהובילה לקונספציה שהחמאס מורתע, שהובילה להעברת כוחות הצבא שהיו אמורים להגן על עוטף עזה ליהודה ושומרון כדי לרצות את המתנחלים. וכך מבלי שהתכוונו לכך, הביאו המתנחלים אסון על עוטף עזה ויושביו, ומעשי הגבורה של האחים קלמנזון אינם יכולים ואינם צריכים למחוק את המציאות העצובה הזו, שבה הביא כוחו הפוליטי הגדול מדי של המגזר המתנחלי להרס חבל ארץ שלם במדינת ישראל שנותר מופקר וזנוח להחריד, ועצם סיפור הגבורה של האחים קלמנזון מדגיש את גודל המחדל וההפקרות, כי הצבא שמדינת ישראל משקיעה בו את מיטב תקציבה היה צריך למנוע את חדירת המחבלים לישובי עוטף עזה, ואם לא הצליח בכך, היה צריך לפחות לחלץ ולהציל את האנשים, ואם שני אחים עם ג'יפ ממוגן ונשק אישי יכלו להציל אנשים כה רבים, ניתן רק לשער כמה יכול היה צה"ל להציל אילו תיפקד כראוי, שכמובן לא רק הצבא אשם בכך אלא הממשלה והכנסת שהיו אמורות לתחזק ולכוון את הצבא להיות מוכן למתקפה כזו שכידוע גם קיבל לא מעט התראות לכך. מתן הפרס לאחים קלמנזון לבדם נועד למכור את סיפורה של ממשלת המחדל והאסון, לצייר תמונה שלפיה המתנחלים הם אלה שהצילו את קיבוצי עוטף עזה, בעוד שבפועל המתנחלים כמגזר רב עוצמה פוליטית גרמו לאסון, ושום מעשה גבורה אישי, ראוי ככל שיהיה, איננו יכול למחוק את האמת העצובה של קונספציית המחדל של הימין המתנחלי. האחים קלמנזון מקבלים איפוא את הפרס מפני שהם גיבורים, אבל באותה מידה מפני שהם מתנחלים, ומפני שהסיפור שלהם הוא הסיפור שנוח לממשלה ורצוי לממשלה להבליט, ואמנם הפרסים יחולקו כרגיל, אבל הממשלה לא ויתרה על ניצול הפרס כדי לקדם את הסיפור הרצוי לה, ורק את הסיפור הזה. כמה נלוז לדבר על אחדות כאשר ממשלחת המתנחלים מעניקה פרס למתנחלים בלבד ומתעלמת מגבורתם של כל האחרים שאינם מתומכיה, ועוד מתיימרת לעשות זאת בשם האחדות, הסיסמה השקרית ביותר של הממשלה הזדונית ביותר והמסיתה ביותר, שיכלה בקלות להעביר מסר מאחד לו היתה מקפידה להעלות על נס גם את גבורתם של אנשי הקיבוצים והעיירות בעוטף עזה ביום שמחת תורה שהפך ליום אסון, אבל הממשלה הזו יודעת לחלק פרסים וטובות הנאה רק לתומכיה, ורק להם, ואי אפשר לחוש אלא צער ועלבון על האופן שבו מנכסת ממשלה שנואה ומאוסה את נכסי הרוח של המדינה לטובת עצמה, ובעצם מחלקת פרסים לעצמה ולדרכה.