סינוואר לא גאון

 

נדמה לי שזו פעם ראשונה שאני חושבת שרוגל אלפר ממש טיפש, לאור מאמרו ב"הארץ" ב-28 באפריל ("האמת על סינוואר"). לומר שיחיא סינוואר הוא אסטרטג מבריק שרואה מראש את כל מהלכי ישראל ולא טעה פעם אחת בניהול המלחמה מאז ה-7 באוקטובר זו אמירה כל כך חסרת שחר, שהיא יכולה לנבוע רק מטיפשות. ליחיא סינוואר לא היה מושג שבתגובה למתקפת החמאס ישראל תגרש מצפון רצועת עזה יותר ממיליון תושבים, תהרוס כמות בלתי נתפסת של מבנים ברצועה ותהרוג למעלה משלושים אלף עזתים. מי שאומר שלסינוואר לא אכפת מכך ושזה רק מועיל לו מדבר שטויות. אם לא היה אכפת להנהגת החמאס שיותר ממיליון עזתים נעקרו מבתיהם וגורשו דרומה ויותר משלושים אלף נהרגו, היא לא היתה דורשת כתנאי מוקדם לכל עסקה את החזרת התושבים לצפון עזה ולא היתה צורחת שישראל מבצעת ברצועה רצח עם. הנהגת חמאס בנתה על כך שישראל תחשוש מכניסה קרקעית לרצועה, והיו בחמאס מי שחשבו שיצליחו לכבוש לפחות חלק מישראל לפחות לתקופה משמעותית, מה שלא קרה. וכמובן שהנהגת חמאס דורשת את השארתה בשלטון בעזה, ואף שליט שפוי לא מנסה ביודעין ליצור מצב שבו יצטרך להתמודד עם איום על שלטונו. לו צפה חמאס מראש את תגובת ישראל, ספק אם היה יוצא בכלל למתקפה. גם ארגון טרור פנאטי שהשתלט על חבל ארץ, לא יזום ביודעין מהלך שיהרוס את ארצו ויאיים על שלטונו.

את צרות האופקים של החמאס קל לראות מהתמקדותם בחטיפת אזרחים וחיילים, שכל האסטרטגיה שלהם מבוססת עליה ועל שימוש בחטופים לצורך סחיטה. למרות השתלטותם על רצועת עזה, מעולם לא היה להם שום חזון לניהול ופיתוח הרצועה מעבר לשחרור אסירים פלשתינים מבתי הכלא הישראלים והטלת אימה על ידי אכזריות יוצאת דופן. הם אפילו אינם דורשים הקמת מדינה פלשתינית כפי שדרש ודורש אש"ף שהוא בניגוד לחמאס ארגון טרור לאומי עם מטרה מוצהרת של הקמת מדינה פלשתינית, ולכן אפשר לנהל איתו משא ומתן ולהגיע להסדרים, כמו התיאום הבטחוני בין הרשות הפלשתינית לישראל. החמאס הוא ארגון דתי שחולם על השמדת ישראל אבל לא מחובר למציאות לא לגבי עצם מטרתו ולא לגבי הדרך להשיג אותה, וזאת בדיוק הבעיה, שבדומה לבנימין נתניהו, החמאס מרוכז בשמירת המצב הקיים עם הישגים מוגבלים של שחרור אסירים והתפארות בהרג יהודים. זו איננה אסטרטגיה, זו פנאטיות מנותקת מהמציאות שמביאה על עצמה אסונות, עקב התגרות חסרת מעצורים במדינה עם כוח צבאי חזק בהרבה.

מה שעצוב עוד יותר שלא ברור גם מדוע ישראל גירשה מצפון הרצועה לדרומה יותר ממיליון עזתים. מה רצתה ממשלת ישראל להשיג בכך? ומדוע הרסה ישראל מבנים כה רבים והרגה יותר משלושים אלף עזתים? ההסבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא רצון להעניש את החמאס, לנקום בו ולהרתיע אותו ממתקפה נוספת. זה רצון הגיוני, אבל קשה לומר שהדרך שנבחרה כדי להוציא רצון זה לפועל היא דרך חכמה. זו תגובה ברוטאלית שמנסה להציב רף מחיר גבוה לאכזריות החמאס. זו איננה תגובה מתוחכמת או חכמה, כי היא מסבכת את ישראל מבחינה מדינית ומשפטית, גם אם מתעלמים מהקשיים המוסריים שבה. היא גם לא הביאה להשגת המטרות המוצהרות של המלחמה.

אם לפני הטבח נטו בישראל לזלזל בסכנת החמאס, כעת יש נטייה, שמאמרו של אלפר הוא חלק ממנה, להאדיר את יכולותיו כביכול של החמאס, שלא הצטיין במיוחד בלחימה נגד חיילים ואפילו נגד כיתות כוננות אזרחיות, ובעיקר רצח אזרחים בלתי חמושים, גברים ונשים וזקנים וטף. זו נטייה מסוכנת, כי היא מקטינה את חומרת ההפקרה של תושבי עוטף עזה על ידי ממשלת ישראל וצבאה, הן לפני השביעי באוקטובר והן במהלך המתקפה והטבח. אסור לטשטש את העובדה שמתקפת החמאס התנהלה מול אוכלוסיה אזרחית בלתי מוגנת שאפילו נשקן של כיתות הכוננות שלה נלקח מהן, שאפילו סוללת תותחים אחת לא נותרה להגן עליהן -כולן הועברו, יחד עם יחידות שריון וחי"ר, בעיקר להגנה על המתנחלים ביהודה ושומרון. מי שאחראי להפקרה הזו צריך לתת את הדין עליה, ואסור להפחית את אחריותו בדברי הבל על גאונותו כביכול של סינוואר.

חמור גם להתעלם מכך שהפקרת עוטף עזה  היתה חלק בלתי נפרד מהשקפתו של בנימין נתניהו שהחמאס הוא נכס, כי הפיצול בינו לבין הרשות הפלשתינית מסייע למנוע הקמת מדינה פלשתינית. קשה לדעת אם בנימין נתניהו בכלל התכוון אי פעם למוטט את חמאס, או שמראש גירש את תושבי צפון רצועת עזה לדרומה כדי להילחם בצפון בלבד ולהשאיר את החמאס בשלטון בדרום הרצועה או ברצועה כולה. הרי אין לו שום אסטרטגיה חדשה והוא ממשיך להטיף נגד מדינה פלשתינית ונגד הרשות הפלשתינית בכלל. ייתכן שכל רצונו היה להכות בחמאס אך להשאיר אותו בשלטון כדי להמשיך במדיניות החלשת הרשות הפלשתינית.

לכן חשוב להסתייג מדברי ההבל של רוגל אלפר ושותפיו לדעה, גם אם הם נובעים מטיפשות לשמה.