רוב מהומה

 

הודיעו שנשיא איראן ראיסי נהרג בתאונה. מיד ידעו לומר שדבר לא ישתנה במדיניות האיראנית. מנין הם יודעים? למה כולם כל כך בטוחים כאן בכל דבר, אחרי שהתברר שאין לאיש מושג מה עומד לקרות, גם כשאפשר לראות את הצפוי מול העיניים? אולי צריך לחכות קצת כדי לדעת מה יקרה? ואז התובע בבית הדין הפלילי בהאג ביקש צווי מעצר לנתניהו וגלנט, וגם להנייה, סינוואר ודף, ומיד החלו כולם לדבר כאילו הצווים כבר הוצאו, ושמחה רוטמן כבר הודיע שבית המשפט בישראל לא מונע תביעות בהאג ולכן צריך להמשיך ברפורמה המשפטית, כי לממשלת נתניהו אצה הדרך לנצל את הבקשה לצווים כדי להמשיך להרוס את מדינת ישראל לפני שברור אם בכלל יוציאו צווים, ואומרים לנו שבדרך כלל בית הדין נענה לתובע ומוציא צווים. יכול להיות, אבל אולי כדאי לחכות ולראות אם באמת יוציאו צווים? ואולי כדאי לספר לשמחה רוטמן שכל העולם יודע שמאז כינון ממשלת נתניהו האחרונה היא פעלה במרץ לערער ולהחליש את מערכת המשפט בישראל, מה שהקל על התובע בבית הדין בהאג לבקש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, וכדאי ששמחה רוטמן יעשה חשבון נפש לפני שהוא אץ להמשיך להרוס את מערכת המשפט ואת מדינת ישראל בכלל, כאילו לא די בהרס שהביאו עלינו ממשלת נתניהו והרוטמנים עד כה.

אני באמת לא יודעת מה יהיה אבל הניסיון לעצור בכירים ישראלים איננו חדש. כבר ניסו בעבר לפעול נגד אריאל שרון, ופעם ניסו לעצור את האלוף דורון אלמוג. בסופו של דבר לא קרה כלום. זה לא אומר כמובן שלא יקרה כלום גם עכשיו. פשוט אי אפשר לדעת מה באמת יקרה. מה שכן ברור זה שלא זו היתה כוונת חמאס, שיזם באמצעות ידידיו בדרום אפריקה ובמקומות אחרים את הפניות לבתי הדין בהאג. תגובת החמאס לבקשת הצווים נגד בכיריו כמעט שאיננה מסוקרת כלל בתקשורת הישראלית, אבל היא מעניינת – ומצאתי אותה רק בשולי הסיקור בעיתון "הארץ". חמאס הגיב כי התובע בבית הדין הפלילי בהאג "גוזר גזירה שווה בין הקורבן לתליין ומעודד את הכובש להמשיך במלחמת ההשמדה שלו." ובכן החמאס, שבדרך כלל מתבסס על משאלות לבו – ישנן עדויות לכך שסבר שיכבוש בשמחת-תורה את כל מדינת ישראל או לפחות חלק ממנה כיבוש בר-קיימא – סבר שרק בכירים ישראלים ייפגעו מפניית מקורביו לבתי הדין בהאג, זה שישראל חברה בו ופועל נגד רצח עם, וזה הפלילי שישראל איננה חברה בו וסמכותו לפעול נגדה שנויה במחלוקת, ומבוססת על כך שעזה היא חלק מהרשות הפלשתינית שחברה בבית הדין הפלילי בהאג, כאשר חמאס עצמו איננו מכיר בכך שהוא חלק בלתי נפרד מהרשות הפלשתינית כפי שסוכם בהסכמי אוסלו, שהרי תפס את עזה בכוח ואת אנשי הרשות הפלשתינית רצח או גירש. אני מדגישה את הדברים משום שכבר קראתי מאמרים שטוענים שלבכירי חמאס לא אכפת שיוצאו נגדם צווי מעצר. לפחות לפי תגובתם מאד אכפת להם והם מאד כועסים שהתובע פועל גם נגדם ולא רק נגד בכירים ישראלים. עובדתית מצבם גרוע יותר ממצבם של נתניהו וגלנט שההאשמות נגדם מתבססות בעיקר על התבטאויותיהם, ולא על מעשים ידועים כמו פשעי החמאס בשמחת-תורה. היו שתהו מדוע לא ביקש התובע צו גם נגד הרמטכ"ל הרצי הלוי. ההשערה שלי היא שמכיוון שבקשת הצווים מבוססת בעיקר על התבטאויות של נתניהו וגלנט ולא על מעשים של צה"ל, ומאחר שהרצי הלוי, אדם צנוע ומאופק, ממעט בהצהרות ואיננו מתלהם, לא היה לתובע על מה לבסס בקשת מעצר נגדו.

מאחר שהבקשה היא גם נגד נתניהו וגלנט וגם נגד בכירי החמאס, אם המדינות התומכות בחמאס, כמו דרום-אפריקה, תרצינה לפעול נגד נתניהו וגלנט, הדבר יחייב אותן לפעול גם נגד בכירי החמאס, ומאחר שהעולם נחלק בין אלה שרוצים לעצור בכירים ישראלים לבין אלה שרוצים לעצור את בכירי החמאס, ספק אם ה"איזון" בין שני הצדדים יהפוך את הצווים לישימים, אם בכלל יוצאו. כרגע יש זהות אינטרסים גמורה בין ישראל לחמאס למנוע הוצאת צווים כאלה של בית הדין הפלילי בהאג, וגם רוסיה שתומכת כעת בהתלהבות בחמאס איננה מעוניינת לחזק את בית הדין הפלילי בהאג שהוציא צו מעצר נגד פוטין. בקיצור, בכלל לא ברור מה באמת יקרה עם בקשות הצווים ועם פעולות בתי הדין בהאג, וליבוי ההיסטריה בישראל משרת בעיקר את נתניהו ומטרותיו הזדוניות לפגוע במערכת המשפט הישראלית, לגייס תמיכה בממשלת הזדון שלו ולהמשיך במדיניות ההרסנית של חיזוק המתנחלים והחרדים על חשבון המשך ההרס של המגזר ההתיישבותי בצפון ובדרום בעזרת שותפיו הוותיקים של הימין, חמאס וחיזבאללה, שעושים יד אחת להרס ההתיישבות בגבולות שנבנו והתבססו במשך מאה שנות התיישבות. למרבה הצער במה שנוגע לחורבן שהמיטה וממשיכה להמיט עלינו ממשלת נתניהו, התוצאות הנוראות כבר בשטח, ואיננו נדרשים למגידי עתידות כדי לצפות בהן מתרחשות.