גוף האשה הריהו שיר
שאלהים כתב
בדברי הימים של הטבע
כשהרוח נחה עליו.
כן, שעת חסד זו היתה,
אלהים ממש התלהב:
מהחומר הנוקשה, המרדן
יצירת אמנות הוא עיצב.
אין ספק שגוף האשה
הריהו שיר השירים
האיברים הלבנים, התמירים
הם בתי-שיר נהדרים.
הו, איזה רעיון אלוהי
הצואר הזה המהולל
שעליו מתנדנד הראש הקטן
רעיון ראשי מתולתל.
ניצני הורדים של החזה
גולפו כאפיגרמה
ומקסים עד אין קץ הוא הפסיק ביניהם
שיד אלהים שם שמה.
הבורא היוצר גילה
את מקבילות המתניים
ומתחת לעלה תאנה
יפה גם משפט הביניים.
אין זה שיר מושגי מופשט!
יש לו בשר וצלעות ושדיים
יש לו רגליים ויש לו ידיים
הוא צוחק ונושק בחרוזי-שפתיים.
כאן נושמת שירה אמיתית!
כל חרוז הוא כה חמוד
ועל מצחו נושא השיר
את חותמת השלמות.
שירי הלל אשיר לך
ואתאבק בעפר רגליך
לעומת המשורר מן השמיים
אנו רק פושקי-שפתיים.
אני רוצה להתעמק
בנפלאות שירך, האל
לתלמודו אני מקדיש
את היום וכל הליל.
כן, יום וליל אני לומד
איני רוצה זמן לאבד
רגלי דקות כשני זרדים:
זה בא מרוב הלימודים.
לאוהבים ביום האוהבים
לאוהבים ביום האוהבים