תוחלת החיים / שיר

בִּתִּי, שֶׁהִיא דֶּמוֹגְרָפִית, אוֹמֶרֶת

שֶׁתּוֹחֶלֶת הַחַיִּים עוֹלָה וְעוֹלָה,

הִיא מְנַבֵּאת לִי אֲרִיכוּת-יָמִים.

אֲבָל בְּמִשְׁפַּחְתִּי, תּוֹחֶלֶת הַחַיִּים

מִדּוֹר לְדוֹר יוֹרֶדֶת.

אָבִי נֶהֱרָג צָעִיר בְּהַרְבֵּה מִסָּבִי בְּמוֹתוֹ

אָחִי מֵת צָעִיר בְּהַרְבֵּה מֵאָבִי.

לְגַבֵּי עַצְמִי, אֵינֶנִּי יוֹדַעַת

לְמַה אֲנִי מְיַחֶלֶת. כְּבָר אֵינֶנִּי מְפַחֶדֶּת

מֵהַמָּוֶת, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, אֶצְטָרֵף לְאָחִי

הַצָּעִיר מִמֶּנִּי, שֶׁהוֹלֵךְ וּמַצְעִיר מִמֶּנִּי

מִיּוֹם לְיוֹם. לְרֶגַע לֹא הֶאֱמַנְתִּי

שֶׁאֶשָּׁאֵר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ אַחֲרָיו,

אֲבָל אֵין סֵדֶר וְאֵין הִגָּיוֹן בַּמָּוֶת.