יצחק הרצוג הבטיח שהאופוזיציה תגן על חופש העיתונות, וההגנה הזאת
הופכת חיונית יותר מיום ליום, כי ראש הממשלה מאיים לא רק על קיומם של גופי התקשורת
במדינת ישראל, אלא מאיים אישית על עיתונאים, כפי שקרה לפני שבוע עם אילנה דיין,
וכפי שקרה אתמול, לא בפעם הראשונה, עם רביב דרוקר, וההתקפות המשמיצות והמאיימות
האלה של ראש הממשלה על עיתונאים שחושפים מידע שאיננו נוח לו ומותחים עליו ביקורת
הן בלתי נסבלות, וצריך לנקוט צעדים ממשיים כדי להפסיק אותן מיד. קודם כל אגודת
העיתונאים ומועצת העיתונות צריכות לצאת להגנת העיתונאים בצורה נחרצת ופומבית, דבר
שעד כה לא נעשה. אבל בכך אין די. מפלגות האופוזיציה, שבין חבריהן יש לא מעט
עיתונאים, חייבות לא להסתפק בדיבורים ולפעול לעגן את ההגנה על העיתונאים בחקיקה.
במדינות דמוקרטיות רבות מוגן חופש העיתונות בחוק, בישראל לא כן. לא זו
בלבד שחופש העיתונות בישראל איננו מעוגן בחוק, אלא שבמדינת ישראל המתיימרת להיות
דמוקרטיה, חלים עדיין לגבי העיתונות חוקי ותקנות המנדט הבריטי, המקנים לממשלה
סמכויות רחבות למניעת הוצאה לאור של עיתונים ולסגירתם, שלא לדבר על שליטת הממשלה
באמצעי תקשורת אחרים. המגן היחיד בישראל על חופש העיתונות והתקשורת הוא בית המשפט
העליון, וגם הוא נמצא היום תחת מתקפה קשה שמאיימת להגביל את סמכויותיו. בנוסף
לפגיעותיה בחופש העיתונות, יש לממשלה אפשרות לתמוך ובעצם לממן עיתונות מתחנפת
באמצעות לשכת הפירסומים הממשלתית, שמפרסמת כיום את פירסומיה ב"ישראל
היום", הפועל כבטאון תעמולה של ראש הממשלה ומחולק בחינם, וכך מסייע ראש
הממשלה, המכהן גם כשר התקשורת, לממן מכספי משלם המסים את בטאון התעמולה המהלל אותו
ומקדם את ענייניו.
מפלגות האופוזיציה, ובמיוחד מפלגת העבודה, שהיא כיום מפלגת האופוזיציה
הגדולה ביותר, חייבות לפעול לחקיקת חוק חופש העיתונות והתקשורת בישראל, שיעגן בחוק
את זכותה של העיתונות למתוח ביקורת על השלטון, ויחייב את רשויות השלטון להשיב
לביקורת תשובות ענייניות, ובעיקר יאסור על רשויות השלטון ובפרט על הממשלה וראש
הממשלה לתקוף עיתונאים, לאיים עליהם, לאסוף עליהם חומרים מרשיעים או לפגוע
בפרטיותם. כמו כן צריך לאסור בחוק כהונה של ראש הממשלה כשר התקשורת. ייתכן שאין איסורים
דומים במדינות דמוקרטיות אחרות, אבל כפי שכנסת ישראל נאלצה להוסיף לחוק הבחירות
איסור להשפיע ולאיים על בוחרים באמצעות נדרים וקמיעות שלא עלה כלל על הדעת קודם
לכן, כך מחייב המשך קיומה של הדמוקרטיה הישראלית חקיקה שלא רק תגן על חופש
העיתונות ועל הזכות לבקר את הממשלה, אלא גם תגן אישית על עיתונאים מן ההתנכלות
המתמשכת של ראש הממשלה לתקשורת, ומניסיונותיו הבלתי פוסקים לדה-לגיטימציה של כל
ביקורת על ראש הממשלה, אשתו וילדיו, שכולם נהנים ממימון ציבורי, למשל לצורך
אבטחתם, בהיקף שלא היה מקובל אצל שום ראש ממשלה שקדם לו, ובמשך שנות כהונה רבות
יותר משל כל ראש ממשלה אחר, עניין שהוא בעייתי בפני עצמו ופוגע בדמוקרטיה, שנשמת
אפה היא חילופי שלטון לעתים קרובות, ולא שלטון רב שנים של אדם יחיד, הרוכש לו
עוצמה מצטברת נטולת-רסן.
העובדה שהאופוזיציה תתקשה להעביר חקיקה כזו בכנסת איננה צריכה למנוע
את הכנתו והגשתו של חוק כזה, גם אם הקואליציה לא תאפשר להעביר אותו, כי לניסיון
חקיקה כזה, גם אם ייכשל, יהיה ערך מוסרי וציבורי, ועצם העלאתו תקרא לסדר את ראש
הממשלה החסר ריסון עצמי והבנה של מהות הדמוקרטיה, וסבור שהעיתונאים הם אלה שחייבים
לו ולציבור דין וחשבון, במקום שהוא ייתן לאזרחי המדינה דין וחשבון על כל מעשיו
ויענה תשובה עניינית על כל שאלה שהוא נשאל, מכיוון שבמדינה דמוקרטית ראש הממשלה
חייב לתת לציבור דין וחשבון ולקבל ביקורת. פגיעה ביכולתם של עיתונאים לבקר את ראש
הממשלה היא פגיעה מהותית בדמוקרטיה, והכנסת חייבת למנוע אותה לא רק בדיבורים, אלא
גם בניסיון לחוקק חוקים שיוצאים להגנתם של העיתונאים ומבטיחים את יכולתם לפעול
לחשיפת מידע על רשויות השלטון ולביקורת עליהן ללא מורא ומבלי להיפגע.
וכדי לחסוך ללשכת ראש הממשלה העסוקה עבודה, אני כבר מודיעה כאן שענת
פרי היא אשת שמאל קיצונית שסבורה שראש הממשלה הוא לא רק אדם שהיא מתנגדת לדיעותיו,
אלא גם סכנה לדמוקרטיה שאת מהותה איננו מבין כלל, שפועל לקידום עיתונות מתחנפת כמו
"ישראל היום" המחולק בחינם ומשרת ומקדם את ענייניו, תוקף אישית
עיתונאים, מכפיש אותם ומאיים עליהם, ופועל לסגירת ערוצי תקשורת שמותחים עליו
ביקורת וביניהם ערוצי השידור הציבורי. בעבר מתחה ענת פרי חזור ושוב ביקורת קשה על
ראש הממשלה ורעייתו, ותמיד ראתה בו ראש ממשלה שהלגיטימיות שלו מוטלת בספק, מאחר
שנבחר לשמש כראש ממשלה לאחר רצח רבין,
ולדעתה השמאלנית קיצונית של ענת פרי נבחר לשלטון רק בזכות הרצח, שהוא אחד מהאחראים
העקיפים לו, עקב חלקו בהסתה נגד ראש הממשלה רבין. ענת פרי מייחלת בכל לבה להפלת
שלטונו של ראש הממשלה ולהחלפתו ברעהו הטוב ממנו, ותשמח לפעול בכל דרך חוקית למען
מטרה זו, שהיא רואה כנשמת אפה של הדמוקרטיה, וכתיבתה של רשימה זו היא בהחלט חלק
ממאבקה של השמאלנית הקיצונית ענת פרי להפלת שלטונו של ראש הממשלה ולהחלפתו ברעהו
הטוב ממנו. וכן יהי רצון.