יום שישי, 29 בנובמבר 2019

שלטון האספסוף


הרגע הכי מזעזע בסדרה "ליכודניקים" מבחינתי היה כאשר לימור לבנת סיפרה כיצד בהיותה שרת החינוך בא אליה דודי אמסלם והודיע לה שהוא ועושי דברו יצביעו עבורה בתנאי שתמנה למשרות במשרד החינוך את מקורביהם על פי רשימה שימסרו לה. לימור לבנת אמרה שביקשה ממנו ומאנשיו לא להצביע בשבילה. אינני ממעריציה של לימור לבנת שפיטרה מורים לפני פנסיה בטענה שהם שחוקים כדי לגזול מהם את זכויותיהם תוך כדי שהיא רומסת ומבזה אותם, כפי שרק הימין יודע לבזות את האדם העובד, בעודו טוען שהוא "נציג העם". אבל הבנתי שסיפורה של לימור לבנת מתעד את התהליך הנורא שעבר הליכוד תחת שלטון נתניהו, ממפלגה שמקדמת אידיאולוגיה קפיטליסטית – דורסנית ומרושעת - לארגון פשע שמקדם פולחן הערצה עיוורת למנהיג ומעודד התנהלות מאפיונרית וביריונית מהמנהיג ומטה. תחת שלטון נתניהו עלה דודי אמסלם לגדולה, וקשה להאמין שעשה זאת אחרת מכפי שתיארה לימור לבנת. כמובן שאויביו הראשונים במעלה של כל ארגון פשע הם אנשי המשפט והחוק, שנתונים כעת בהשראת נתניהו לאיומי רצח ונזקקים לאבטחה, וכמותם שנואים גם אנשי התקשורת שמציגים את פרצופם האמיתי של תומכי נתניהו, כפי שהצטיירו בעצרת ברחבת המוזיאון, איימו ברצח, קיללו, היתוו תנועות מגונות, רשפו שנאה ל"שמאל" שמשתרע לדידם מגדעון סער עד גדעון לוי, ול"תקשורת" ששנואה עליהם מאחר שהכיעור איננו מחבב את הראי.
פעם הליכוד נחשב למפלגת האינטלקטואלים, ומפא"י למפלגת העסקנים. נדמה לי שהשנאה הרושפת לאינטלקטואלים ולכל מי שיש לו מחשבה עצמאית ועמוד-שדרה ומסוגל לחבר שלושה משפטים הגיוניים זה לזה היא תרומתו היחודית של נתניהו למפלגה שפעם היתה דמוקרטית ותוססת, והיום שקועה בפולחן מנהיג נוסח 1984 ובשיחדש נוסח 1984 שבו מלחמה היא שלום, ביריונות היא שמירת חוק, אספסוף נבער ומוסת שמקלל וצורח דברי הבל הוא "העם" והתרפסות נרצעת בפני מנהיג רודני שסרח ורוצה לשלוט לנצח היא "דמוקרטיה". חשיבה מעוותת מתחילה בעיוות השפה, בריקונה מתוכן, בשימוש מהופך בתכניה. לא תמיד קל להבחין היכן מושל הטמטום והיכן הטירוף כשעיוות השפה משקף את עיוות המציאות והיפוכה על ראשה. יש בזה משהו אינפנטילי. הרי ילדים הם אלה שמשליכים על זולתם את מה שנאמר להם בגנותם: כאילו אם יזעקו שפרקליט המדינה עבריין תימחק אשמתו של נתניהו, שמסית את האספסוף נגד מערכת המשפט בעודו מתעטף בנופת צופים ומודיע לפרוטוקול שהוא מכבד את החוק ומערכת המשפט שנגדה הוא מסית. כך עשה גם כשהסית נגד רבין. אחרי שרבין נרצח שלף משפט כיסוי שאמר נגד אלימות כהוכחה לכך שאין לו חלק בהסתה לרצח. לו היתה לו טיפת כבוד לשלטון החוק היה מתפטר. הוא לא יתפטר. הוא ייאחז בקרנות המזבח עד שיגררו אותו משם בכוח, וצריך להתפלל שההסתה שלו נגד בכירי מערכת המשפט לא תגבה קורבנות בנפש.
יש שמאלנים שחושבים שטוב שנתניהו ימשיך לשלוט בליכוד. אינני מסכימה איתם. אני מייחלת לכך שהליכוד, מפלגה גדולה וחשובה, יחזור להיות מפלגה שיש בה מאבקים וויכוחים וחילופי שלטון ויחדל להיות ארגון הפשע של נתניהו שבו התרפסות עיוורת בפני המנהיג היא החוק, והמתרפסים, הביריונים וחדלי האישים עולים לגדולה ומושלים בכולנו. ניקויו של הליכוד ממשטר נתניהו ושובו להיות מפלגה דמוקרטית אמיתית איננה מנוגדת לאינטרסים של השמאל. היא צורך חיוני של המדינה והחברה בישראל.