ֹ התרגום מוקדש לבתי ניצן ליום הולדתה
היינריך
היינה / הַלְּלוּיָה
שֶׁמֶשׁ,
יָרֵחַ וְכֹוֹכָבִים נוֹגְהִים
מְעִדִּים
עַל כּוֹחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
לַשָּׁמַיִם
נוֹשֵׂא אֶת עֵינָיו הַיָּרֵא
לְהַלֵּל
וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא.
לֹא אֶטְרַח
כֹּה גָּבוֹהַ לְהִסְתַּכֵּל
כִּי כְּבָר
עַל הָאָרֶץ מַסְפִּיק אֶמְצָא
שְׂכִיּוֹת
חֶמְדָה שֶׁבָּרָא הָאֵל
שֶׁרְאוּיוֹת
לְהַעֲרָצָה.
כֵּן יַקִּירַי,
אֶל הָאֲדָמָה,
בַּעֲנָוָה
אַרְכִּין רֹאשִׁי
וָאֶמְצָא
פֹּה יְצִירַת מוֹפֵת:
הֲלֹא
הִיא לִבֵּנוּ הָאֱנוֹשִׁי.
זַהֲרוּרֵי
הַשֶּׁמֶשׁ כֹּה מַרְהִיבִים,
וְאוֹר
הַיָּרֵחַ כֹּה נָעִים
גַּם בְּלַיְלָה
שָׁקֵט, עִם נִצְנוּץ כּוֹכָבִים,
וּזְנַב
הַשָּׁבִיט זוֹהֵר לְהַדְהִים!
אַךְ כָּל
מְאוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם,
הִינָם
עֲבוּרִי כְּמוֹ נֵרוֹת בִּפְרוּטָה
בְּהַשְׁוָאָה
לְלֵב הָאָדָם
אֲשֶׁר
בְחָזֵנוּ בּוֹעֵר עַתָּה.
זֶה הָעוֹלָם
בִּזְעֵיר-אַנְפִּין
פֹּה יֵשׁ
הָרִים, יְעָרוֹת וְשָׂדוֹת,
וְגַם
מִדְבָּר עִם חַיּוֹת פֶּרֶא
שֶׁתְּכוּפוֹת
עַל הַלֵּב הַמִּסְכֵּן מַכְבִּידוֹת.
פֹּה גּוֹלְשִׁים
פְּלָגִים וּנְהָרוֹת הוֹמִים,
אֲדָמוֹת
נִפְעָרוֹת, תְהוֹמוֹת סְלָעִים
גַנִּים
צִבְעוֹנִיִּים וְכָרִים יְרוּקִים
שֶׁטְּלָאִים
אוֹ חֲמוֹרִים בָּם רוֹעִים.
פֹּה מִזְרָקוֹת
גַּנִּים
וּזְמִירִים
מִסְכֵּנִים
כְּדֵי
לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי שׁוֹשַׁנִּים
מְזַמְּרִים
עַד לְזָרָא נִגּוּנִים.
ָגַּם חִלּוּף
מֶזֶג אֲוִיר לֹא יֶחֱסַר:
הַיּוֹם
הָאֲוִיר חָמִים וּמוּאָר
אֲבָל
מָחָר סְתָוִי וְקַר
עֲרָפֶל
אָפוֹר עַל שָׂדֶה וַכָר.
הַפְּרָחִים
מְלַבְלְבִים
מַשָּׁבֵי
הָרוּחוֹת נוֹרָאִים
וְלִבְסוֹף
פְּתִיתֵי שֶׁלֶג עָבִים
נָהָר
וַאֲגָם לְקֶרַח קוֹפְאִים.
כָּעֵת
מִשְׁחָקֵי חוֹרֶף מַגִּיעִים
עֲטוּיֵי
מַסֵּכוֹת הָרְגָשׁוֹת מוֹפִיעִים,
לְנֶשֶׁף
הַמַּסֵּכוֹת מִתְמַסְּרִים
וּמֵרִקּוּד
הַמַּסֵכוֹת מִשְׁתַּכְּרִים.
אֱמֶת,
בְּאֶמְצַע הָחֲגִיגָה
תְּכוּפוֹת
מִתְגַּנֶבֶת לָה תּוּגָה -
לַמְּרוֹת
הַנֶּשֶׁף וְהָרִקּוּד
נֶאֱנָחִים
עַל אֹשֶׁר אָבוּד.
אַךְ פֶּתַע
רַעַשׁ. אֵין דָּבָר!
זֶה רַק
הַקֶּרַח שֶׁנִּשְׁבַּר.
נְמֵסָה
קְלִפַּת הַכְּפוֹר
שֶׁאֶת
לִבֵּנּוּ סָגְרָה מִסְּגוֹר.
הִתְרַכֵּךְ
מַה שֶׁעָכוּר וַקַּר,
כָּעֵת יָשׁוּב, כַּמָּה נֶהֱדָר!
הָאָבִיב,
עוֹנָה מַלְהִיבָה,
בְּמַטֵּה
קֶסֶם תַּצִּית אַהֲבָה!
רַבָּה
תְּהִלַּת הָאֱלֹהִים
בָּאָרֶץ
כָּאן כְּמוֹ בַּמְּרוֹמִים
אָשִׁיר
לְאָב הָרַחֲמִים
וְהַלְּלוּיָה
לוֹ אַנְעִים.
כֹּה יָפֶה
הוּא בָּרָא, כֹּה מָתוֹק הוּא בָּרָא
אֶת לֵב
הָאָדָם, וּפְנִימָה הֶעֱרָה
לְתוֹכוֹ
מֵרוּחַ נִשְׁמָתוֹ הַטוֹבָה
הַנְּשָׁמָה
אֲשֶׁר קְרוּיָה אַהֲבָה.
הָלְאָה
יָוָן עִם הַלִּירָה
לֹא רִקּוּד
לַמּוּזוֹת אָשִׁירָה!
כְּמוֹ
יִרְאֵי הַשָּׁמַיִם, בְּשִׁיר הוֹדָיָה
אֶרְצֶה
לְהַלֵּל אֶת הַבְּרִיאָה.
הָלְאָה
עִם מוּסִיקַת הַכּוֹפְרִים!
נֵבֶל דָּוִד
בְּנִגּוּן הוֹדָיָה
הוּא יְלַוֵּנִי
בְּשִׁירִי
בְּעֵת
זַמְרִי: הַלְּלוּיָה!
.