אושר בינתיים

הכלב שלי חולה. המצב שלו ממש גרוע. אנשים אחרים לא כל כך רואים את זה, כי הוא קיבל הרבה תרופות ונראה היה כאילו הוא חזר לעצמו. אבל שלשום התרופות נגמרו והמצב שלו שוב מתחיל להידרדר. אני מתקשרת כל הזמן לבית החולים אבל הרופא היה בחו"ל ובכל פעם מבטיחים לי שמישהו יתקשר ואף אחד לא מתקשר. היום התחלתי לבכות בטלפון ושוב הבטיחו לי שיתקשרו. אני תמיד מפחדת שאני לא אשמע את הטלפון כי אני לא שומעת טוב והטלפון בחדר השינה, ואני לרוב בסלון או במטבח. אני בודקת מדי פעם את מספר השיחה האחרונה אבל רק הבת שלי התקשרה. לא התקשרו מבית החולים. בינתיים יצאנו לטיול. הכלב שלי רצה להקיף את כל עמק המצלבה. היה גשם ובוץ אבל הוא אוהב גשם ובוץ. כלבים הם בעצם זאבים והמקור שלהם בסיביר. הם אוהבים קור ושלגים. בינתיים אין שלג אבל קר ויורד הרבה גשם. העשב בעמק המצלבה דליל ויש הרבה שלוליות ובוץ. אני הולכת לאט כדי לא להחליק. בכר הדשא שבין עצי הזית, שבעוד כמה שבועות יתמלא בכלניות, משתוללים כמה כלבים. אושר רוצה ללכת לשם, אבל לא בשביל לשחק, רק בשביל לריב. ובכלל אסור לו להשתולל עכשיו כי הוא חולה והרופאים אמרו שאסור לו להתאמץ. אני מנסה לחזור על עקבותינו אבל אושר לא רוצה. הוא רוצה ללכת קדימה ושם הכלבים משתוללים והוא רוצה לריב עם כולם ואני מחזיקה אותו חזק שיישאר על ידי. סופסוף האנשים קשרו את הכלבים והלכו. הגשם יורד בלי הפסקה, והאיש שיוצא תמיד עם בנו הקטן ועם שני כלבים מרכיב את הילד על הכתפיים וקושר את הכלבים והולך. עכשיו אנחנו חוצים את כר הדשא ומנסים לעקוף את השלוליות. בעצם לא רואים הרבה דשא בעיקר רואים בוץ. מייקל בא עם הכלבה שלו בולי. הוא אומר שהיא נורא אוהבת לאכול זיתים, והיא אוכלת מלא זיתים. אנחנו עוברים ליד עץ זית ובולי אוכלת את הזיתים שנשרו לרצפה. אושר אוכל המון דברים אבל הוא לא אוכל זיתים. הוא אוהב לחם, בשר, עצמות. והוא משוגע על בורקס, בורקס עם כל המילויים, אפילו עם תרד הוא אוכל. פעם כשהוא היה בריא קשרתי אותו ליד המרכול שבינתיים נסגר ובונים במקומו בניין חדש. אושר ראה חתול והצליח להתיר את הקשר ולברוח אחרי החתול והחתול ברח לו ואושר נכנס לחצר מהצד השני של הכביש ולא רצה לבוא אליי, אז עמדתי ואכלתי לו בפרצוף בורקס תרד עד שהוא נשבר ובא אליי לקבל בורקס. זה מאד הצחיק אותי למרות שזה הזכיר לי סיפור חסידי עצוב, על איש שרצה להיות עשיר והרבי אמר לו שאם הוא רוצה להיות עשיר שיישב ויאכל מול הילדים שלו ולא ייתן להם אף פירור. הילדים בכו והוא אכל ולא נתן להם אף פירור, ואז הוא בא לרבי שפוף ואמר שהוא כבר לא רוצה להיות עשיר. מי שרוצה להיות עשיר צריך להיות קשה-לב כלפי מי שאין לו, ולהינות מזה שלו יש ולשני אין. יש דוקא אנשים שמאד נהנים מזה שלהם יש ולאחרים אין, והם מאד רוצים לקחת לעצמם הכל ולא לתת לאחרים כלום, וזה אפילו גורם להם עונג שהם לוקחים לעצמם את מה ששייך לאחרים, והם מוכנים אפילו לגזול מהילדים שלהם בלי להרגיש שום יסורים, אבל למרבה המזל רוב האנשים מעדיפים להיות חברים מאשר להיות עשירים, והם לא רוצים לאכול הכל לבדם. אני חושבת שאושר לא היה אכפת לו לאכול הכל לבדו ושלא יישאר לאחרים אבל הוא כלב, ואנשים אמורים להיות יותר נאורים. לפחות אושר הוא לא צבוע ולא אומר שהוא קומוניסט ודוגל בשוויון כמו כמה מאלה שגוזלים את מה ששייך לאחרים, הוא רק מראה שהוא רוצה לאכול הכל בעצמו, וקשה לכעוס עליו. פתאם הרגשתי שאפילו שנרטבתי מהגשם והיה לי קר וראיתי ערפל מכסה את הקומות הגבוהות של הבניינים שמתנשאים מעל עמק המצלבה באופן מוזר די נעים לי ללכת בין עצי הזית בגשם ולמרות שידעתי שקר מאד כבר לא כל כך הרגשתי שקר. היה לי הרבה זמן לחשוב בטיול כי אושר הלך לאט ועצר הרבה לרחרח, ולאט לאט השתפר לי מצב הרוח וחשבתי לעצמי שבינתיים אושר הולך לא רע ואוכל הרבה ושמח ונהנה שמאד קר ויורד המון גשם כמו שהוא אוהב ואולי זה רק בינתיים אבל זה מה שיש לנו, הבינתיים שבו אנו חיים ובינתיים ננסה להינות.