קצת אופטימיות

אתמול התקשרה אליי טכנאית מבית החולים הוטרינרי ואמרה שלא מצאו לאושר גידול, אבל הרופא די סקפטי, כי הוא חושב שכן יש גידול, רק שלא מוצאים אותו. בהתחלה לא ידעתי מה להרגיש, כי אם הרופא עדיין סקפטי אולי זה לא משהו טוב, אבל אז חשבתי שאם לא מצאו גידול אז כנראה אין גידול, אין סיבה לחשוב שיש כי בשום בדיקה לא מצאו גידול, ונכון שנשארנו בלי הסבר למה אושר צלע מערב פסח וכל הזמן המצב שלו הידרדר ולפני שאישפזו אותו הוא כמעט רק קפץ על שלוש רגליים, וחשבו שנקרעה לו הרצועה בברך אבל פתחו לו את הברך והרצועה היתה בסדר ואז הרופא חשב שיש לו גידול אבל לא מצאו גידול אבל אחרי שאושר התעורר מההרדמה הוא נהיה שמח והתחיל ללכת על הרגל הכואבת כאילו קרה לו נס, ובהתחלה חשבתי שזה מהתרופות שהוא קיבל אבל התרופות נגמרו והוא עדיין הולך והולך ורוצה לטייל רחוק כמו לפני שהוא התחיל לצלוע. אולי באמת קרה לאושר נס ואולי יש הסבר אחר ולפעמים אני מפחדת שהוא שוב יתחיל לצלוע ולסבול, אבל ככל שחשבתי על זה נהייתי יותר ויותר שמחה והחלטתי שמותר לי לשמוח שלא מצאו לאושר גידול ובכל מקרה נהייתי מאד שמחה, כי קודם הייתי מאד עצובה ופחדתי מאד. עדיין אושר לא באמת בריא ויש לו הרבה בעיות, אבל אם אין לו גידול זאת סיבה טובה לשמוח ואי אפשר כל הזמן להיות עצובים בגלל שאולי יש גידול שלא מוצאים כי אז היינו צריכים להיות עצובים כל הזמן. עדיין אני מתפללת הרבה ומבקשת מאלהים כל הזמן שאושר יהיה בריא ועכשיו אני חושבת שאולי התפילה שלי נענתה. ואמרתי לעצמי תמיד אני מפחדת שיקרו דברים רעים, אבל אולי עכשיו יהיה דוקא זמן טוב בשבילנו. אולי דוקא נהיה בריאים, ואולי נתניהו יפסיד בבחירות ויהיה לנו ראש ממשלה שהוא לא מושחת ולא רשע, ואולי יבטלו את חוק הלאום המרושע, ואולי גם דונלד טראמפ יפסיד בבחירות ויהיה עידן אחר ושונה, ואולי גם האחיינים שלי יפסידו במשפט הירושה ונקבל את מה שמגיע לנו. לא צריך כל הזמן להיות פסימי, אפשר גם להיות קצת אופטימים ולקוות לטוב. נכון שנתניהו ניצל עד עכשיו את הכוח שלו כדי להישאר בראשות הממשלה בתעלולים ותחבולות, אבל הוא לא מצליח כמו שהוא רצה: בכל זאת הגישו נגדו שלושה כתבי אישום חמורים, ואין לו רוב בכנסת לקבל חסינות, ואם הוא יפסיד בבחירות ויהיה ראש ממשלה חדש הכל ישתנה, כי השלטון אמנם משפיע על המדינה במעשים שלו, אבל קודם כל הוא משפיע באווירה שהוא יוצר, והנזק הכי כבד שנתניהו גרם הוא דוקא בדיבורים שלו, בהתקפות שלו על חברי הכנסת הערבים ואפילו על המצביעים הערבים, בהסתה חסרת המעצורים שלו נגד רשויות החוק בטענות חסרות שחר שמותר לקבל מתנות מחברים, כאילו כל ארגזי השמפניה והסיגרים במאות אלפי שקלים שהוא ביקש מדורשי חסדו הם כמו בקבוק יין מהמכולת שחברים מביאים לארוחת ערב, שאם היתה לו טיפת בושה הוא מזמן היה מתפטר ואז יכלה לקום ממשלת אחדות. אבל אולי מכל התעלולים והתחבולות שלו ייצא רק טוב בשבילנו, ואולי תהיה אפילו ממשלה יותר טובה ממה שאנחנו מדמיינים, אולי אפילו ממשלה שתוביל לשלום. כמובן שגם אם מכל זה יתגשם רק שנהיה בריאים זה ישמח אותי מאד, כי השמחה שלי בחיים היא לראות את הבנות והנכדים שלי שמחים ולטייל עם אושר בעמק המצלבה ואני חושבת על אנשים שהיו נותנים הכל למען השמחות הפשוטות האלה ואינם זוכים, ולפעמים צריך לחשוב על כל הדברים הרעים שיכלו לקרות ותודה לאל לא קרו, בשביל להבין כמה המצב שלנו טוב.