עֲטַלֵּף
/ ד.ה. לוֹרֶנְס
בָּעֶרֶב,
בְּיוֹשְׁבִי עַל מִרְפֶּסֶת זוּ,
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶש
מִמַּעֲרָב, מֵעֵבֶר לְפִּיזָה, מֵעֵבֶר לְהָרֵי קַארָרָה,
שׁוֹקַעַת,
וְהָעוֹלָם מֻפְתָּע...
כְּשֶׁהַפֶּרַח
הֶעָיֵף שֶׁל פִירֶנְצֶה בָּעֲלָטָה
מִתַּחַת
לַגְּבָעוֹת הַחוּמוֹת הַזּוֹהֲרוֹת סְבִיבוֹ...ּ
כְּשֶׁתַּחַת
קִמְרוֹנוֹת הַפּוֹנְטֶה וֶקְיוֹ [הגשר העתיק]
אוֹר יָרוֹק
חוֹדֵר כְּנֶגֶד הַזֶּרֶם, בֹּהַק מִמַּעֲרָב,
כְּנֶגֶד
זִרְמוֹ הָאָפֵל שֶׁל הָאַרְנוֹ...
שָׂא עֵינֵיךָ,
וּרְאֵה עֲצָמִים מְעוֹפְפִים
בֵּין
הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה:
סְנוּנִיּוֹת
עִם סְלִילֵי חוּטִים כֵּהִים תּוֹפְרוֹת אֶת הַצְּלָלִים יַחְדָּיו.
מָעוֹף
בְּמַעְגָּל וּפָּרַבּוֹלָה נֶחְפֶּזֶת תַּחַת קִמְרוֹנוֹת הַגֶּשֶׁר,
הֵיכָן
שֶׁהָאוֹר חוֹדֵר,
פְּנִיָּה
פִּתְאוֹמִית מֵעָלָיו שֶׁל עֶצֶם בַּאֲוִיר:
טְבִילָה
בַּמַּיִם.
וְאַתָּה
חוֹשֵׁב:
"הַסְּנוּנִיּוֹת
מְאַחֲרוֹת כָּל כָּךְ לָעוּף!"
סְנוּנִיּוֹת?ֵ
ֵ
חַיֵּי
אֲוִיר אֲפֵלִים מִסְתַּלְסְלִים,
אַךְ חֲסֵרִים
אֶת הַסִּלְסוּל הַטָּהוֹר...
פִּרְכּוּס,
צִיּוּץ, צְמַרְמֹרֶת גְּמִישָׁה בְּמָעוֹף,
כְּנָפַיִּם
מְשֻׁנָּנוֹת כְּנֶגֶד הַשָׁמַיִם,
כְּמוֹ
כְּפָפָה, כְּפָפָה שְׁחוֹרָה נִזְרֶקֶת מַעְלָה בָּאוֹר,
וְנוֹפֶלֶת
חֲזָרָה.ֹ
בְּהֶחְלֵט
לֹא סְנוּנִיּוֹת.
עֲטַלֵּפִים!
הַסְּנוּנִיּוֹת
נֶעֶלְמוּ.
בְּרֶגַע
מְהֻסָּס הַסְּנוּנִיּוֹת פִּינוּ אֶת מְקוֹמָן
בַּגֶּשֶׁר
הֶעַתִּיק...
חִלּוּפֵי
מִשְׁמָרוֹת.
עֲטַלֵּפִים,
וּזְחִילָה טוֹרְדָנִית בְּקַרְקַפְתֵּךָ
כְּשֶׁהָעֲטַלֵּפִים
חָגִים מֵעַל רֹאשְׁךָ
מִתְעוֹפְפִים
בְּשִּׁגָּעוֹן.
פִּיפִּיסְטְרֶלוֹ!
[עטלף באיטלקית]
חֲלִילָן
שָׁחוֹר עַל חָלִיל אֵינְסוֹפִי
גּוּשִׁים
קְטַנִּים שֶׁעָפִים בַּאֲוִיר
וְקוֹלָם
מְרֻשָׁע וְנוֹרָא עַד אֵין קֵץ.
כַּנְפֵיהֶם
כְּמוֹ פּסּוֹת מִטְרִיָּה.
עֲטַלֵּפִים!
יְצוּרִים
שֶׁתּוֹלִים אֶת עַצְמָם כְּמוֹ סְחָבָה יְשָׁנָה כְּדֵי לִישׁוֹן
וּבְאֹפֶן
דּוֹחֶה, בְּהִפּוּךְ.
תְּלוּיִים
בְּהִפּוּךְ כְּמוֹ שׁוּרוֹת שֶׁל סְחָבוֹת יְשָׁנוֹת וְדוֹחוֹת
וּמְגַחֲכִים
בִּשְּׁנָתָם.
עֲטַלֵּפִים!
בְּסִין
עֲטַלֵּף הוּא סִימָן לְשִׂמְחָה.
לֹא אֶצְלִי!
תרגומי שירים נוספים של לורנס בבלוג חפשו תחת התגית ד.ה. לורנס.
האם
הגיע נגיף הקורונה לאדם מעטלפים, שהסינים מכינים מהם מרק? בכל מקרה מתאים שירו של
לורנס לימים האלה. בעת שהותו בעיר פירנצה מתבונן לורנס בעטלפים המסתחררים סביב
קמרונות הגשר העתיק מעל נהר הארנו, ונהנה לגלגל על לשונו את שמו האיטלקי המתנגן של
העטלף Pipistrelo,
שצלילו מזכיר לו את צליל המלה האנגלית pipe שאחד ממובניה הוא חליל, אבל
קולות העטלפים אינם נעימים לו, אלא מצמררים, כפי שחש כל מי שלהקת עטלפים הסתחררה
מעליו בצווחות. השם האיטלקי לעטלף הוא שיבוש של שמו הלטיני vespertilio
הגזור מן המלה vesper
שפירושה "עֶרֶב". כך תרגם הירונימוס את המלה "עטלף" המופיעה
במקרא שלוש פעמים, בספר ויקרא פרק י"א פסוק י"ט, בספר דברים פרק
י"ד, פסוק י"ח, ובספר ישעיהו פרק ב' פסוק כ'. הירונימוס הלך בעקבות
תרגום השבעים שאף הוא זיהה את העטלף המקראי עם היונק שאנו מכנים כיום עטלף, אלא
שביוונית גזור שם העטלף מהמלה "לילה", בדומה לעוף המכונה במקרא "לילית",
ולא מהמלה "ערב". מעניין החיבור שחיבר לורנס בין עטלפים וסנוניות, שכן לותר
תירגם את אזכורי העטלף בתורה כ-schwalbe, סנונית, ואת שמו של העטלף בגרמנית, Fledermaus
"עכבר מכונף", שמר כתרגום לתנשמת, ורק את איזכור העטלפים בספר ישעיהו
תירגם Fledermauese,
שכך נקרא בגרמנית היונק המעופף שאנו מכנים כיום עטלף. כפילות זו הופיעה גם אצל
רש"י, וייתכן שמקורותיה קדומים. מכיוון שהמשכילים העבריים שהכירו היטב את
תרגום לותר השתמשו בו כדי לתרגם חזרה לעברית את שמות החיות והעופות שהכירו
בגרמנית, הכפילות אצל לותר יצרה בלבול גם אצלם, אך בסופו של דבר הכריע האיזכור בתלמוד
במסכת בכורות ז' ע"ב של העטלף כיונק,
בזיהוי העטלף עם היונק המעופף המכונה כך כיום, למרות שבתלמוד תואר העטלף בטעות כיונק
מטיל ביצים בדומה לעופות: "כל המוליד מניק, וכל המטיל ביצים מלקט, חוץ מעטלף,
שאף על פי שמטיל ביצים מניק." וראו גם טורו של אילון גלעד במוסף
"הארץ" מיום 29.1.2016. והיו בריאים.