לבתי
ניצן ביום הולדתה
בִּתִּי
הַצְּעִירָה בַּת אַרְבָּעִים
וַאֲנִי
בַּת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה
נוֹשֶׁקֶת
לַחֹרֶף שֶׁל הַחַיִים
וּמַרְגִּישָׁה
מְאֹד זְקֵנָה.
תָּמִיד
שְׁאָלוּנִי אֲנָשִׁים
מַדוּעַ
אֵלֵד כֹּה צְעִירָה,
וּמוֹרִי
אַבְרָהָם לָהֶם הֵשִׁיב:
"מִי
שֶׁיֵּשׁ לָה בַּת יֵשׁ לָה חֲבֵרָה"
שְׁתֵּי
בָּנוֹת לִי חֲבֵרוֹת
וְהָאֱלֹהִים
עֵדִי -
מֵאָז
בָּאוּ לָעוֹלָם
לֹא הָיִיתִי
לְבַדִּי.
שִׂמְחָתִי
גַּם צַעֲרִי
לָהֶן
אָשִׂיחַ בְּדַבְּרִי
אֶת הַבֶּכִי
וְהַצְּחוֹק
יֵשׁ תָּמִיד
עִם מִי לַחֲלֹק.
לְבִתִּי
הַצְּעִירָה קָרָאתִי נִצָּן
וְהַנִּצָּן
הַקָּט פָּרַח
הוּא פָּרַשׂ
אֶת הֶעָלִים
וּבִמְּלֹא
יֹפְיוֹ נִפְתַּח.
וְהַפֱּרַח
עָשָׂה פְּרִי
לְפוֹגֵג
אֶת צַעֲרִי
וּלְהַצְמִיחַ
לִי שִׂמְחָה
וְעַל
כָּךְ אֶשָׂא בְּרָכָה.
עַל פַּלְגֵי
מַיִם פִּרְחֵךְ יִפְרַח
וְתָמִיד
עָלִים יְרֻקִּים תַּצְמִיחִי
וּבְכָל
עֵת תִּתְנִי פֵּירוֹתַיִךְ
וּבְכָל
אֲשֶׁר תַּעֲשִׁי תַּצְלִיחִי.
מורי
אברהם שטאל ז"ל לימדני סוציולוגיה של החינוך ופירסם את מחקרי "הדור השני".
"מי
שיש לה בת יש לה חברה" – פתגם עממי