להחצין את החיילים השבויים

 

ענת אנגרסט, אמו של החייל השבוי בעזה מתן אנגרסט, סיפרה משהו שאיננו נותן לי מנוח: שאחרי הטבח אמרו להם לא להחצין את עניין החיילים השבויים בעזה. והם באמת שתקו הרבה זמן, עד שהבינו שהשתיקה איננה עוזרת. לכאורה זה נשמע כמו איזה תדריך בטחוני, לא להבליט את החיילים השבויים. אבל החמאס ידע מיהם החיילים, שהרי הוא לקח אותם מהבסיסים שנכבשו, ואת מתן אנגרסט מהטנק שנלחם בו עם חבריו שנהרגו. מתן היה חייל, והוא נשבה בעת לחימה נואשת במחבלים שבה נהרגו שלושת חבריו לטנק והוא ניצל בנס ונפל בשבי חמאס. וזה מציק לי מפני שמאז הטבח נתניהו מסית את חסידיו נגד החטופים ומשפחותיהם ומציב את החטופים כנגד החיילים. התירוץ שלו למנוע עסקה הוא שאסור להפסיק את המלחמה עד הנצחון המוחלט על החמאס, כי אם יפסיקו את המלחמה כדי להחזיר את החטופים – וגם מפני שאין שום מטרה מוגדרת למלחמה חוץ מלהציל את שלטון נתניהו, שאת זה הוא לא יאמר כמובן – אם יפסיקו את המלחמה זה אומר לדברי נתניהו ש"חיילינו הגיבורים נפלו לשווא". ומה שמציק לי זה שאולי נתניהו רצה להדחיק את העובדה שהרבה מהחטופים, בעצם השבויים שלנו בעזה, הם חיילים וחיילות שנשבו בעת לחימה או עמידה על משמרתם כמו התצפיתניות שאפילו לא היה להן נשק להגן על עצמן, אבל הן המשיכו לדווח על הפשיטה ולא ברחו כדי להציל את נפשן. לא רק החיילים שנלחמים בעזה מאז שמחת תורה הם חיילינו הגיבורים. גם החיילים שנלחמו – מעטים נגד רבים – בשמחת תורה ונאבקו בגופם במחבלי החמאס הרבים שפשטו עליהם, גם הם חיילינו הגיבורים, ואין כאן שני מחנות שנלחמים זה בזה, החיילים מול החטופים כפי שנתניהו תמיד מעמת אותם אלה מול אלה. אלא כולם הם חיילים וחיילות גיבורים שנלחמו על הגנת המדינה, ואלה שנמצאים כעת בשבי חמאס וחייהם בסכנה הם בדיוק כמו כל החיילים האחרים שנלחמים בעזה, הם לא משהו אחר, ואם נתניהו דואג לחיילים הגיבורים הוא צריך לדאוג בראש וראשונה לחיילים הגיבורים שנמצאים בשבי החמאס, ולא להסית נגדם ונגד משפחותיהם כדי להצדיק את מלחמת השמירה על שלטונו. כשהוא מדבר נגד עסקה לשחרור חטופים הוא תמיד אומר: "חיילינו הגיבורים לא נפלו לשווא", וחיילינו הם אמנם גיבורים, אלה שבשבי החמאס ואלה שנלחמו ואלה שעדיין נלחמים, אבל כל אלה שנהרגו למרבה הצער נהרגו לשווא, בגלל המחדלים של שלטון נתניהו וממשלת המשתמטים שלו, שיש להם חוצפה לשלוח אחרים למות ולסרב לשחרורם בעסקה בזמן שלא הם ולא ילדיהם משרתים בצבא. קשה לי לזכור בהיסטוריה תופעה כזו של ממשלת משתמטים ששולחת אחרים למלחמה שמשרתת אותה בלבד. השלטון תמיד היה בידי אלה שנלחמו, אף פעם לא היה דבר כזה שהמשתמטים שולחים את הלוחמים לקרב, ולדעתי גם אצלנו זה לא יחזיק הרבה זמן. למה בכלל מדברים על חטופים ולא על שבויים כאשר מדברים על החיילים שבשבי חמאס, ולמה המטה נקרא מטה משפחות החטופים והנעדרים, ולא מטה משפחות החטופים, השבויים והנעדרים, כי רק האזרחים הם חטופים ובני ערובה וחטיפתם היא פשע מלחמה. החיילים והחיילות הם שבויי מלחמה, וחמאס חייב היה לאפשר לצלב האדום לבקר אותם. כמובן שחמאס איננו מכבד את חוקי המלחמה והוא בסך הכל כנופייה של רוצחים. ומצד שני ממשלת ישראל היא ממשלה פשיסטית והיחס שלה לחטופים ולשבויים הוא יחס פשיסטי. לפשיסטים לא חשוב חיי אדם, רק הכבוד הלאומי חשוב להם, והם תמיד מעדיפים ששבויים ימותו, כי שבי נראה להם כסוג של כניעה לאויב, הם תמיד מעדיפים שחיילים ילחמו עד מוות או יתאבדו, כי אין מבחינתם שום ערך לחיי אדם. לכן חשוב מאד שהציבור הישראלי יראה לממשלה כמה חשובים לו החטופים והשבויים וכמה חייהם חשובים ויקרים ואסור לסכן אותם, ובוודאי שאסור לסכן חיים בשביל לעזור לממשלת נתניהו להישאר בשלטון, שזאת מבחינת נתניהו הסיבה היחידה להמשיך את המלחמה. צריך להבהיר לנתניהו שהציבור הישראלי לא יסלח לו על הפקרת אחינו המוחזקים בידי חמאס, בין אם הם אזרחים שנחטפו מחדר השינה שלהם, גברים ונשים וילדים וזקנים, ובין אם הם חיילים וחיילות שנפלו בידי חמאס בעת לחימה או על משמרתם. בהחלט צריך להחצין את הימצאות חיילים בשבי חמאס, ולא להניח לנתניהו וחסידיו להפוך אותם לאויבי החיילים הנלחמים, כי כולם חיילים שיצאו לקרב ולחמו בגבורה, וכולם ניסו להציל את המדינה מהאסון שהביא עליה נתניהו, שיודע רק לקרוע תמיד את הציבור לשני מחנות ולשסות אותם זה בזה כי בכך מומחיותו, בהפרד ומשול, פלג וסכסך, ועם זה אסור להשלים ועל כך אסור למחול.