ממשלה של מי

כשמסתכלים על בנימין ושרה נתניהו קשה להבין מה קושר אותם זה לזו, אבל נדמה לי שמה שקושר אותם הכי חזק זה הכישרון להפוך ידידים לאויבים. יש אנשים כאלה, שמתנהגים לידידים שלהם כאילו הם אויבים, וזאת תמיד נבואה שמגשימה את עצמה, כי מישהו שמתנהגים אליו כמו לאויב, נהיה אויב במוקדם או במאוחר. קשה להישאר ידיד של מישהו שמתנהג אליך כמו לאויב.

וזה לא שאני מרחמת על גלעד ארדן, כמו שכמה עיתונאים ריחמו עליו. אם הוא התנדב לעזור לנתניהו להכפיש עובד קבלן שהפרו הבטחה לסדר לו קביעות, שזאת בדיוק האידיאולוגיה של נתניהו, להפוך מה שיותר אנשים לעובדי קבלן שאין להם קביעות והם מושפלים ונרמסים כל הזמן, בין אם הם עובדי כפיים, או מורים או עובדים סוציאלים, ואחד מהם שמלא במיוחד בתחושת עוול וקיפוח תובע את מה שמגיע לו, ומספר איך התייחסו אליו במעון ראש הממשלה, שהוא ממש לא הראשון שמספר דברים כאלה, החל מהעובדת הותיקה שאשת ראש הממשלה זרקה עליה נעליים כי היא לא ציחצחה אותן די טוב לטעמה, והמשך במצעד ארוך של עובדים מושפלים, ואם גלעד ארדן התנדב לעזור לנתניהו לדכא עובד קבלן מרומה וחשב לקבל על זה פרס, אז מבחינתי זה טוב מאד שהוא דוקא קיבל מכה ולא פרס, וגם ראש הממשלה העליב אותו שהוא עוד צעיר ושבשבילו גם התיק לביטחון פנים מספיק חשוב – מה שדרך אגב מאד נכון לכשעצמו, התיק לביטחון פנים במדינת ישראל הוא תיק מאד חשוב – אבל אם גלעד ארדן נעלב, שיחשוב איך מרגיש עובד קבלן שנותן את הנשמה בשביל לטפל היטב במעון ראש הממשלה, ועושה את זה לא תמורת מעמד ומשכורת של שר, אלא תמורת שכר מינימום והתעמרות, כשראש הממשלה והשרים מתנפלים עליו ומכפישים אותו כדי להוציא את עצמם יותר טוב. שיחשוב על זה בפעם הבאה שיעלה בדעתו לתקוף עובד קבלן כדי לעזור לראש הממשלה ולגברת שרה שפכו את דמי (וחלבי).

כמובן שאם נתניהו התייחס לשרים כאילו הם אויביו, ודחה את חלוקת התיקים לחברי הליכוד עד שכל השרים יצביעו בעד הרחבת הממשלה, כדי שכולם ידעו שלא רק שאין לו טיפת אמון בחברי מפלגתו, אלא שגם לא אכפת לו שכל עם ישראל ידע שאין לו טיפת אמון בחברי מפלגתו, שלא יתפלא אם אנשים מתנהגים אליו באותה צורה וסוחטים אותו. מי שסחט נסחט וכל סוחטיו יסחטו, כי ככה זה בחיים. כמו שאתה מתנהל עם אנשים, ככה הם מתנהלים איתך. וזה כבר קרה בעבר עם אריאל שרון, שגם ממנו נתניהו פחד ונהג בו כבאויב, והיו אנשים שהיו מרוצים מזה, ואמרתי להם כבר אז, שכמו שנתניהו מתייחס לשרון הוא מתייחס לכולנו, ומי שמרוצה מזה הוא טיפש, כמו שמי שמרוצה מזה שליברמן סירב להצטרף לממשלה הוא טיפש, כי כולנו נסבול מהתוצאות של זה.

וזה לא שאני חושבת שאיילת שקד באמת תהרוס את מערכת המשפט. מערכת המשפט היא לא מערכת ששר יכול להרוס, אפילו אם הוא מאד רוצה, ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור היא אשה מאד חכמה והיא תדע לשמור על בית המשפט בדרכי נועם, וגם איילת שקד היא לא טיפשה, והיא גם לא פרופסורית למרבה המזל אלא פוליטיקאית, שזה מקצוע שהרבה יותר מחובר לעולם המעשה, אז להערכתי יהיו במערכת המשפט הרבה פחות התנגשויות ממה שחושבים.

ובכל זאת, זו איננה שמחה גדולה שליברמן לא הצטרף לממשלה והיא עלולה ליפול, וזאת לא שמחה גדולה אם יהיו שוב בחירות או אפילו סתם חוסר יציבות, כי כולנו נסבול מזה. ואני דוקא לא חושבת כמו כמה עיתונאים שליברמן תיכנן הכל מראש כדי להתנקם בנתניהו. אני חושבת שליברמן באמת גילה רק תוך כדי המשא ומתן על הקמת הממשלה, עד כמה נתניהו ויתר לחרדים, ובמיוחד בעניין של חוק הגיור, שהוא עניין קריטי לציבור שעדיין מצביע לליברמן. כי נתניהו לא נהג בגילוי לב לגבי שום דבר ולא יידע את כל שותפיו הפוטנציאלים מה הוא סיכם עם האחרים. הוא גם לא סיכם עם כולם מראש על קוי יסוד לממשלה. הוא הפריד בין כולם וניהל משא ומתן עם כל אחד לחוד, והתוצאה הבלתי נמנעת היא שכולם מופתעים וכועסים. נתניהו חשב כמובן שהוא נוהג נכון ושומר את הקלפים קרוב לחזה ולא מגלה אותם לאיש. בקלפים אפשר אולי לנצח ככה, כי בקלפים זה לא משנה אם כולם שונאים אותך. בחיים ובפוליטיקה אם כולם שונאים אותך וממורמרים עליך, אתה בצרות.

ונדמה לי שיש עוד דברים שאיננו יודעים, משהו לגבי תיק החוץ, כי אני לא מאמינה שנתניהו שומר אותו אצלו רק בתקוה שליברמן יצטרף, ואם מפלגה אחרת תצטרף ממילא יצטרכו לעשות שינוי ביותר מתיק החוץ. יש סיבה שנתניהו שומר אצלו את תיק החוץ, ואני מנחשת בלי לדעת שום דבר ובלי לדבר עם מקורות יודעי דבר, כי אני רק צופה ולא עיתונאית, אני מנחשת שנתניהו משאיר אצלו בינתיים את תיק החוץ בגלל ששלדון אדלסון ביקש ממנו לשמור אצלו את תיק החוץ, שזו גם הסיבה שהוא שומר אצלו את תיק התקשורת, ולא מוכן לתת אותו אפילו לנאמנו המושבע אופיר אקוניס, ואני מניחה שזה משהו שקשור לנשיא אובמה, שנוא נפשו של שלדון אדלסון, וליחסי ישראל ארצות-הברית. אני מניחה שאם נתניהו שומר אצלו את תיק התקשורת בגלל האינטרסים של שלדון אדלסון ושל "ישראל היום", גם את תיק החוץ הוא שומר אצלו מאותה סיבה. לדרך הסקת המסקנות הזו חז"ל קראו "גזירה שוה", ונדמה לי שזה המקרה.

ואני מאד מקוה שכרגע שלדון אדלסון לא מעוניין בבחירות חדשות בישראל, כי נדמה לי שכרגע שלדון אדלסון הוא זה שמחליט מתי יהיו בחירות בישראל, ואיך ירכיבו את הממשלה, וזו עוד סיבה שאנשים שמכבדים את עצמם לא רוצים להשתתף בה. לא שיש לי איזו התנגדות שמפלגת העבודה תצטרף לממשלה, בעיקרון זה יכול להועיל למדינה, אבל אני מבינה שאנשים לא מעוניינים להצטרף לממשלה בתנאים ששלדון אדלסון מכתיב להם, כדי לשמור על אינטרסים שאין להם דבר וחצי דבר עם אזרחי ישראל, שהממשלה והעומד בראשה אמורים לשרת אותם.

ויותר מכל הדברים האחרים זה הדבר שדוקא כן מדאיג אותי, עד כמה שלדון אדלסון הוא זה שמנהל את מדינת ישראל, ולא הכנסת והממשלה שבחרו האזרחים.