אני לא יודעת אלו מחשבות עלו בכם כששמעתם על התפטרותו של ראש אגף כוח
אדם בצה"ל, האלוף חגי טופולנסקי, בגלל שלקח הביתה מחשב עם חומר מסווג ולרוע
מזלו ביתו נפרץ והמחשב נגנב והוא זומן לחקירה באזהרה. אני חשבתי מה היה קורה אם
האלוף חסר-המזל לא היה נוהג ברשלנות בחומר מסווג, אלא היה אונס חיילת שבפיקודו,
וחובל בגופה ובנפשה לכל ימי חייה. איזה עיתונאי היה כותב מיד שזה מבחן בוזגלו של
הרמטכ"ל להעיף אותו מהתפקיד ומהצבא, כמו שכתבו על האלוף טופולנסקי, ושאין
ברירה אלא להעניש אותו בחומרה, אם היה מדובר באונס של חיילת. היו כותבים רק כמה
הוא גיבור ומוכשר וערכי, שזה מה שאומרים על מישהו שכבר מתביישים לומר עליו מוסרי,
אבל בכל זאת רוצים לומר עליו משהו שנשמע כמו מוסרי. ומיד החברים והמעריצים שלו היו
פותחים דף פייסבוק לתמוך בו, וחושפים שם את שם החיילת שהתלוננה נגדו, שזאת עבירה
פלילית, אבל אף אחד לא היה מברר את זהותם ומזמן אותם לחקירה, וגם לא את האנס שהם
היו מגבים, כי אפשר להעניש קבוצת כדורגל שהאוהדים שלה מתפרעים ופורעים חוק, אבל אי
אפשר להעניש קצין גבוה בצה"ל שהחברים שלו, שהוא כמובן לא אחראי להם, מנהלים
בשמו מסע הכפשה אלים נגד חיילת שהתלוננה על כך שהוא אנס אותה וחושפים ברבים את שמה
שאסור לחשוף כדי להתיר את דמה ולעודד פגיעות נוספות בה, כמובן בלי שיש לו שמץ מושג
על כך, רק לגמרי במקרה זה לגמרי משרת אותו, ועירית לינור תגיד שצריך לוותר לו כי
הוא גיבור והמעריצות שלה יפתחו דף פייסבוק נגד החיילת שהתלוננה ויכתבו שהיא זונה
ומגיע לה שאנסו אותה, ועד שיגיעו למשפט שלא יתקיים בסופו של דבר כי רק יורידו אותו
בדרגה אחת והוא לא יישב יום אחד בכלא, כבר לא יהיה לחיילת שהתלוננה שום סיכוי לפרטיות
ולהמשך חיים נורמליים, ולא ממש יעזור לה שהרמטכ"ל יודיע שוב שצה"ל יטפל
בחומרה בעבירות מין, כמו שצה"ל הוכיח במקרה שלה. צה"ל מטפל בחומרה בעבירות
ביטחון מידע כי יש בזה המלה ביטחון, זו מין מלה כזו שגורמת למפקדים בצה"ל
ולפוליטיקאים וגם להרבה אזרחים מן השורה לעבור מיד לדום ולהצדיע, כי ביטחון זה מונח
מופשט ששייך למדינה שגם היא מונח מופשט, ביטחון זה אף פעם לא משהו מוחשי כמו
ביטחון של גבר או אשה או ביטחון של חייל או של חיילת, ביטחון הגוף שלה וביטחון
הנפש שלה כשהיא משרתת בצה"ל, וביטחון החיסיון על שמה והמידע החסוי מחקירתה
כשהמפקד שלה שאמור לדאוג לביטחונה אונס אותה. כנראה זו הבעיה הפרטית שלי שביטחון
החיילות ואונס של חיילת בידי המפקד שלה מטרידים אותי יותר מגניבת מחשב עם חומר
מסווג שאת רובו אפשר בקצת מאמץ לאסוף גם ממקורות גלויים, כפי שהמצב בדרך כלל,
ולנוכח הענישה המהירה והכנראה מוסכמת על הכל הזאת, על עבירה זניחה שנהייתה
משמעותית בגלל פשע של מישהו אחר שבאמת לא קשור לעבריין בשום צורה, כל מה שאני
מרגישה זה לא שום כבוד למערכת הענישה הצבאית אלא עלבון צורב, עוד עלבון צורב אחד
שאני מרגישה באופן הולך ומצטבר על היחס לנשים ולאלימות נגד נשים, שלדעת החברה
הישראלית ברובה היא רק צורה של יחסי מין, אולי לא הכי מנומסת, אבל לא יותר מצורה
של יחסי מין, לא פשע ולא אלימות, ולכן גם לא ראויה לענישה של ממש, ואולי בכלל פשע
של הנאנסת שעוררה את תאוותו של המפקד האנס, אולי בכלל צריך להוציא להורג נשים
שנאנסו ובכך לסלק את המיפגע לתומתם המוכחת של המפקדים שאנסו וגם למחוק עקבות
מביכים לכל מה שעלול להעיר שדים מרבצם, לכל מה שעלול להפריע למחרישים ולמשתיקים את
קול הזעקה העולה השמיימה.