להחריש את קול הביקורת

אתמול בערב הלכתי לקנות לאושר בונזו בשופרסל, וכשעברתי ליד בית ראש הממשלה ראיתי שיש שם אנשים עם דגלים ושלטים של הליכוד שהשמיעו שירים ברמקול, שירים חסידיים כאלה כמו "אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים" וגם שירי חנוכה, ומדי פעם שמעתי צעקה: "רק ביבי". ראיתי אנשים מתגודדים משני צדי הרחוב ולא כל כך הבנתי מה קורה. רק כשחזרתי עם שקיות די כבדות המוסיקה כבתה לרגע, ואז האנשים שעמדו בצד הרחוב המרוחק יותר מבית ראש הממשלה צעקו: "אלף, אלפיים, לך מירושלים! אלף, אלפיים, לך מירושלים!" כולם היו גברים די גבוהים עם שיער לבן וקול חזק, אבל הם היו מעטים וההפגנה שלהם נראתה מאד מאולתרת, אפילו שלטים לא היו להם, לעומת המפגינים ממול שנראו מאד מאורגנים. אולי הם היו כמה חברים שהחליטו לבוא להפגין נגד נתניהו, ולא חשבו לגייס גם את בני המשפחה. הם לא נראו כמו אנשים שיש להם חשבון בפייסבוק. מיד כשהם התחילו לצעוק "אלף, אלפיים, לך מירושלים!" התחילו לנגן ממול מוסיקה חזקה וצעקו "רק ביבי, רק ביבי", עד שהמוסיקה החרישה את קולם של הצועקים "אלף, אלפיים, לך מירושלים!" רציתי לצעוק איתם אבל כאב לי מאד הגרון ולא יצא לי שום קול. עמדתי קצת לידם אבל השקיות היו כבדות והמשכתי ללכת. למרות שהם נראו גברים חזקים וגבוהים עם שער שיבה וקול חזק היה לי קצת חבל עליהם. חשבתי אם התומכים של ביבי באו בכוונה כדי להחריש את קולם של המפגינים נגדו, למרות שהם היו מעטים, כי התומכים של ביבי לא יכולים לסבול שום ביקורת על ביבי, וכשמישהו מפגין נגדו הם מיד צועקים "רק ביבי", והם נראים כאילו הם מנסים לשכנע גם את עצמם שרק ביבי, ואולי בגלל זה כל ביקורת כל כך מערערת אותם. בעצם גם נתניהו בעצמו לא יכול לסבול שום ביקורת, רק חנופה, ובגלל זה יש לו תיק ארבעת אלפים, והוא מוקף במירי רגב ואמיר אוחנה ודודי אמסלם ומיקי מכלוף זוהר, שההתמחות שלהם היא חנופה לנתניהו, והם קשרו את גורלם בגורלו ורוצים להוציא את העיניים לכל מי שנגדו, והם אומרים שהפרקליטים והיועץ המשפטי לממשלה הם עבריינים, כי הם קצת כמו ילדים שאם אתה אומר להם משהו שלא לטעמם הם מיד אומרים לך: אתה בעצמך! והם מכסים את אזניהם בידיהם וצועקים כדי לא לשמוע את קולך. ממש טפשי להביא רמקולים וציוד רק בשביל להשמיע מוסיקה ולהחריש את קולם של כמה מפגינים בודדים. אבל זה כל כך מתאים לנתניהו, לעשות הכל בשביל למנוע קצת ביקורת. אפילו מה שאמנון אברמוביץ סיפר לעמית סגל, איך נתניהו הציע לו להיות דובר, ואמר לו שהוא ינהל מדיניות שאמנון אברמוביץ' יוכל להגן עליה, לדעתי הוא עשה את זה רק כדי לסלק את מי שהכי מותח עליו ביקורת בערוץ שתיים. חלק בלתי נתפס מזמנו נתניהו מקדיש למנוע ביקורת. והוא ממשיך להתנהג כאילו הוא ראש הממשלה ואין בלתו, למרות שהוא בסך הכל ראש ממשלה של ממשלת מעבר שנכשל בבחירות ומסרב להסיק את המסקנות. ובאמת אז הופיעה שיירת המכוניות הצפצפנית של נתניהו, רכבים שחורים כהי חלונות שנסעו במהירות וצפרו בכל הכוח, ומעולם לא הבנתי למה השיירה הזאת כוללת תמיד כמעט עשרה כלי רכב, ולמה הם כל כך מרעישים. אולי גם הם רוצים בעצם רק להשתיק את קול הביקורת, להחריש את אזני כולנו עד שלא נשמע דבר מלבד צפירות עולות ויורדות.

רופא ועובדת סוציאלית משקרים בבית המשפט

השבוע ישבתי שעות רבות בבית המשפט ושמעתי רופא ועובדת סוציאלית מעידים עדות שקר. ידעתי שהם משקרים לכל האורך כי הם דיברו על דברים שאני יודעת, והם לא אמרו אפילו מלה אחת של אמת. גם השופטת הבינה שהם משקרים והעירה להם על כך במלים מנומסות כמו: "לא אמין", "לא משכנע", "לא תואם את הכתוב בתצהיר". לפעמים היא העירה להם שדבריהם מנוגדים לדברי אחרים, ואז הם אמרו שהאחרים משקרים, אבל אלה היו הם ששיקרו, הרופא והעובדת הסוציאלית. הם כמובן לא היו שם במסגרת תפקידם אלא כאנשים פרטיים. הם באו לבית המשפט בתקוה לזכות במיליונים שאינם מגיעים להם, וכדי לשכנע את בית המשפט שהמיליונים כן מגיעים להם, הם דיברו בגנות זולתם ובשבחי עצמם. הם סיפרו על עצמם איזה אנשים נפלאים הם, בניגוד לאחרים, אלה שמהם אמורים המיליונים להילקח או שכבר נלקחו מהם בעבר, וכמה להם עצמם מגיעים המיליונים האלה, כי הם אנשים כל כך נפלאים, וחוץ מזה הם טענו שזה כלל איננו רצונם שלהם לזכות במיליונים, הדבר פשוט נכפה עליהם כדי לכבד את רצון הזולת שהוא מעל הכל, מה גם שרצון הזולת הזה מזכה אותם במיליונים, שלולא כן אולי היו דואגים קצת פחות לכבד אותו, כפי שכבר קרה בעבר, כשרצון הזולת זיכה דווקא אחרים. אנשים שהם שקרנים וגזלנים תמיד מאד משבחים את עצמם ואת המסירות וההקרבה של עצמם לאחרים, אבל איכשהו, כשמישהו מהלל את עצמו ומכפיש את זולתו בתקוה לקבל מיליונים, זה פחות משכנע. לכן לשופטת לא היה קשה במיוחד להבחין בכך שהם משקרים, למרות שבניגוד לי היא לא ידעה את העובדות האמיתיות, ונאלצה להסתמך על הגיונה וניסיונה בלבד. היתה שם עוד אשה ששיקרה, אבל היא היתה סתם שקרנית, לא רופאה ולא עובדת סוציאלית, לכן התמקדתי בהם. חשבתי שהאנשים האלה שהעידו עדות שקר לכל האורך מעידים בבתי משפט ויש להם לא פעם תפקיד מכריע בהחלטות הרות גורל, כמו להוציא ילדים מבית הוריהם, או להעביר קשיש למוסד סיעודי או למנות לו אפוטרופוס, ואם הם מסוגלים להעיד עדות שקר גמורה כדי לזכות במיליונים שאינם מגיעים להם על חשבון אחרים, אולי הם מסוגלים גם להעיד עדות שקר על מטופלים שלהם או על משפחות של מטופלים, ודוקא אז, כשאין להם אינטרס אישי מובהק וגלוי, דוקא אז אולי יותר קשה לשופטים להבחין בהתחסדות ובשקר, כשהם מוסווים כחוות-דעת מקצועית, שאמורה להיות אובייקטיבית, אבל לעולם איננה אובייקטיבית, כי לכל אדם יש דעה על דברים שהוא עוסק בהם או נוגע בהם, וההבדל היחיד בין אנשים הוא במידת ההגינות שלהם, לא במידת האובייקטיביות, למרות שלא פעם מבלבלים בין שני המושגים המאד שונים האלה, כי אדם יכול להיות אובייקטיבי רק כשאין לו שום עניין במשהו. למשל אני אובייקטיבית לגבי מכוניות כי אינני נוהגת ואני מבדילה ביניהן רק לפי הצבע והגודל, ואני יודעת לזהות בוודאות רק חיפושית פולקסוואגן שפעם היו המון ועכשיו נותרו מאד מעטות ורובן רכבי אספנות. אבל אין לי שום אובייקטיביות לגבי פוליטיקה או שאלות מקצועיות, שבהן יש לי דעה משלי. להיות הגון אדם יכול תמיד, ובלבד שהוא אדם הגון. אדם הגון איננו משקר, לא בעניינים מקצועיים ולא בעניינים אישיים, ואנשים שקרנים הם לא הגונים, לא בעניינים אישיים ולא בעניינים מקצועיים, ולכן די מפחיד לשבת שעות ולשמוע רופא ועובדת סוציאלית משקרים כדי לזכות במיליונים שאינם מגיעים להם, ולחשוב על אנשים שאולי לוקחים מהם את הילדים או שוללים את חירותם על סמך עדות של רופא ועובדת סוציאלית שהם שקרנים גמורים, ולולא היה הדבר נוגע לי אישית, אפילו לא הייתי יודעת שהם קיימים.  

עדים בעייתיים

 אריק וייס הכין כתבה לחדשות ערוץ 13 על פרשיות המתנות של בנימין נתניהו מאז הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, שזה נושא אקטואלי, ואפשר לשוחח עליו עם הרבה אנשים, אבל משום מה אריק וייס בחר לדבר על נתניהו עם אהוד אולמרט, שמאד מתבלט בשבועות האחרונים בביקורת על טוהר כפיו של נתניהו, וגם גינה את שולה זקן שהורשעה לדבריו פעמיים בבית המשפט – פעם אחת כשהגנה עליו ולקחה על עצמה את האשמה בארגון מימון כפול לנסיעותיו של אולמרט, ופעם אחרת באותה פרשת שוחד שבה הורשע אולמרט עצמו בעבירות חמורות יותר משל שולה זקן, ויצא בעונש קל יחסית כי בית המשפט העליון החליט להקל עמו, למרות שקיבל שוחד וגם דרש משולה זקן שתימנע מעסקת טיעון ותשב בכלא שנתיים כדי למלט אותו מאימת הדין. אולמרט אמר בראיון אחר שנתניהו הוא ראש ארגון פשע, שגם אני חושבת ככה, אבל אולמרט בעצמו גם הוא ראוי לתואר הזה, וזה לא נשמע טוב כשהפוסל במומו פוסל. אולמרט גם הלין על נתניהו שמימיו לא שילם על כוס קפה. הרבה אנשים העידו על כך שנתניהו תמיד התחמק מתשלום במסעדות, אבל היה מוזר לשמוע דוקא את האיש שזלל פירות ים על חשבון משה טלנסקי מגנה אותו. אחר כך אריק וייס דיבר עם עורך "מקור ראשון" חגי סגל, שקרא לנתניהו לפרוש, לא מפני שיש לו בעיה עם שוחד, או גזל, או רצח, אלא מפני שהרעיון – רעיון גזל האדמות מערבים, ככל הנראה – גדול מן האיש נתניהו, ולי לפחות היה די מוזר לשמוע את האיש שהטמין פצצות לראשי עיר ערבים מדבר בתור ערכאה מוסרית. הרגשתי מאד מאד מוזר מכל הכתבה הזאת, שהשאלה שהוצגה בה היתה איך נתניהו לא למד לקח מן ההסתבכות שלו במתנות שקיבל כראש ממשלה ולקח לביתו ונאלץ להחזיר למדינה אחרי שהראה בטלויזיה כמה מתנות ואמר שהן חסרות ערך, וגם עכשיו הוא טוען שהסיגרים והשמפניה שארנון מילצ'ן קנה עבורו לא היו שווים כל כך הרבה כסף כמו שהפרקליטות טוענת, כאילו רק לגנוב הרבה זה פשע, ולגנוב קצת זה בסדר. וחשבתי איך מכל האנשים במדינה שאפשר לדבר איתם על בנימין נתניהו, שלא חסר אנשים כאלה שהם נקיי כפיים וחכמים והגונים. אז למה לעזאזל חייבים לראיין את אהוד אולמרט שלקח שוחד והורשע וישב בכלא ועכשיו מעמיד פנים שהוא מומחה למוסר? למה מרבים כל כך לראיין אותו? אפילו כשריאיינו אותו על הפצצת הכור הסורי שהוא הורה עליה הרגשתי שהוא לא מתראיין לשם שמיים אלא חותר לטהר את עצמו מהאשמה, שאי אפשר לנקות אותו ממנה, אבל אפשר היה להבין למה היו חייבים לראיין אותו בתכנית על הפצצת הכור הסורי שהוא יזם כראש ממשלה. אבל למה לראיין אותו בכתבה על פרשיות המתנות של נתניהו, שכל כך הרבה אנשים אחרים יכולים לספר עליה דברים יותר מעניינים. איך בוחרים מרואיינים לכתבות הטלויזיה? האם איש שם איננו מבחין בכך שמאד בעייתי לראיין אדם שחולל בדיוק את אותם פשעים של נתניהו ועכשיו שם עצמו מטיף בשער כאילו היה הוא עצמו כליל השלמות. ברור שאולמרט עצמו שש להתראיין על פשעיו של נתניהו, כאילו הוא עצמו טלית שכולה תכלת, כי כבר מהצורה שבה הוא דיבר על שולה זקן אפשר היה להבין שמדובר באדם שעיוור לפשעיו שלו עצמו ומתכחש להם התכחשות גמורה. אבל האם לכתבי הטלויזיה אין חובה לוותר על מרואיינים נלהבים כאולמרט ולראיין אנשים נקיי כפיים, ולא תאומים רוחניים של הפושעים שבהם מדובר. הרי למרבה הצער רבים רבים מכירים את בנימין נתניהו ויכולים לספר על מעשיו, למשל מי שהיה חשב במשרד ראש הממשלה בזמן פרשת המתנות הראשונה, או יועצים לשעבר – אחד מהם, יוסי לוי, שהיה יועצו של נתניהו ולאחרונה מרבה לכתוב נגדו בחריפות רבה, אכן התראיין בכתבה, אבל מי שהכי נחרת בזיכרון מהכתבה הוא אהוד אולמרט, גם בגלל כשרונו הרטורי וההתלהבות היתרה שלו לגנות את יריבו הפוליטי שלמרבה הצער הרבה יותר דומה לו מאשר שונה ממנו. להביע דיעה על פשעי הזולת צריכים אנשים שלא חטאו, והם אלה שצריכים לקבל את ההזדמנות והבמה.     

תימנים

איש אחד צעק בשוק. מוכר אחד. הצעקות היו די חזקות, מושכות תשומת לב.

הוא תימני, אמרה האשה שלידי. נכון שהוא תימני? גם בעלי תימני. איזה אנשים קשים הם.

נכון הוא תימני? גם בעלי תימני. איזה אנשים קשים הם.

הוא עצבני, אמר לה המוכר שעמדנו ליד הדוכן שלו.

אבל הוא תימני, היא חזרה ואמרה.

הוא גם תימני, ענה לה המוכר.

אני יודעת, אמרה האשה. גם בעלי תימני. איזה אנשים קשים הם.

היא היתה אשה מבוגרת. ניסיתי לנחש מאיזו עדה היא אבל לא הצלחתי. כמה כעס היה לה על בעלה, אבל היא נשארה איתו, הזדקנה איתו. עכשיו שפכה את מרי לבה מעל הקישואים. הכרובית היתה יקרה מדי.

התימנים שהכרתי לא היו קשים. הם היו די רכים ועדינים. האחות הגדולה של חיים נחטפה וההורים שלו חיפשו אותה כל החיים. הם הלכו לעולמם ולא מצאו אותה מעולם. הבן השלישי של חיים נרצח בפיגוע אכזרי. לפני כן הם היו צוחקים עליו שהוא הילד הכי אשכנזי שלהם, כי היה דומה לאמו האנגליה. הוא היה ילד עדין, כמעט טוב מדי לעולם הזה. קראו לו בשם של מלאך. הוא היה רק בן שבע עשרה שנים כשהפך למלאך.

לי הוא נראה תימני.

גם יגאל עמיר נראה תימני.  הרגיז אותי מאד שמשפחת רבין כתבה על קברו "נרצח בידי יהודי חובש כיפה".

חשבתי: טוב שלא כתבו "נרצח בידי תימני".

אבל כשבחרו שחקן לסרט על רצח רבין לקחו שחקן תימני. כדי שיהיה דומה למקור.

איך תימנים יודעים לשיר אמרו בתכנית "אולפן הקלטות". היתה שם זמרת תימניה ששרה את "אם ננעלו" של עפרה חזה. השירה שלה היתה מרטיטה. לא ראיתי שהיא תימניה. אבל אחרים ראו ואמרו.

עדנה נראית תימניה וגם הבן שלה נראה תימני. על כל מה שהיא עשתה בחיים, למשל כשהיא למדה פולנית, שאלו אותה איך תימניה עושה כאלה דברים ואיך תימניה לומדת פולנית. אותי שואלים רק איך דתיה מגדלת כלבים. דתיים שואלים וגם חילוניים שואלים.

אנשים צריכים להתנהג לפי איך שהם נראים, כי אחרת זה מאד מבלבל. תימנים צריכים לשיר, או לצעוק, דתיים צריכים לפחד מכלב, אשכנזים ופרסים צריכים להיות קמצנים, ורק פולנים צריכים לדבר פולנית.

בשיר השירים כתוב עורי צפון ובואי תימן, כי תימן זה דרום. רבי אלעזר אמר: לכשיתעוררו הגלויות הנתונות בצפון יבואו ויחנו בדרום. לכשיתעורר מלך המשיח שנתון בצפון ויבוא ויבנה בית המקדש שנתון בדרום. הגלויות התעוררו ובאו מהצפון וגם מהדרום. מלך המשיח עוד לא בא. עד שיבוא מלך המשיח ויבנה את בית המקדש יקראו לתימנים תימנים ולפולנים פולנים. כשיבוא מלך המשיח ויבנה את בית המקדש אולי יחדלו מכך.

ואולי לא.

לא לממשלת אחדות

האם יש מישהו שאיננו מבין שנתניהו רוצה להמשיך להיות ראש ממשלה כדי להמשיך לתקוף את מערכת המשפט, לארגן לעצמו חסינות גורפת ולהימלט מאימת הדין? האם יש מישהו שאיננו מבין שחייהם של בכירי מערכת המשפט מאוימים כעת על ידי נתניהו, אנשיו וחסידיו? איך אפשר בנסיבות כאלה לדרוש מכחול-לבן להצטרף לממשלה בראשות נתניהו? ולמה? מה הם חייבים לו? למה צריך לאפשר לו להישאר ראש ממשלה? לא ראש ממשלת מעבר כפי שהוא עכשיו, אלא לתת לו לגיטימציה, להצביע הצבעת אמון בממשלתו, וכל זאת בתירוץ המבזה שממילא הוא יישאר ראש ממשלה עד הבחירות. יש הבדל בין נתניהו שכופה את עצמו על המערכת, כדי להישאר ראש ממשלה תחת כתבי אישום, לבין נתניהו שקיבל את אמון הרוב בכנסת. את זה צריך למנוע ממנו, כי יש חשיבות גם להתעקשות על עקרונות, וגם לניקיון כפיים. יש חשיבות לכך שנתניהו איננו מצליח לקבל את אמון הכנסת ולהקים ממשלה. אולי אין ליריביו מספיק כוח לסלק אותו, והוא עצמו בשום אופן לא יתפטר, כפי שהיה ראוי לעשות, אבל העובדה הזו איננה צריכה לגרום להם לתת לו לגיטימציה להמשיך בתפקידו, תוך כדי הסתה נגד מערכת המשפט ושיסוי חסידיו השוטים במערכת המשפט ובבכיריה עד כדי סיכון חייהם. לשבת תחת נתניהו בנסיבות אלה, פירושו להפקיר את מערכת המשפט לתוקפנותו ולאיומיו כאילו התנהגות כזו היא דבר נסבל שאפשר להשלים איתו. והרי טעם הקמתה של כחול-לבן היה המחאה נגד השחיתות של שלטון נתניהו, על ניהול ענייני המדינה באמצעות בני הדודים במקום באמצעות משרתי ציבור הכפופים לנהלים ולביקורת, על שעבוד מנגנון המדינה ותקציבה לאינטרסים אישיים, על הפיכת המדינה ואזרחיה לכלי משחק לקידום עניינים אישיים. איך כל אלה מתיישבים עם ישיבה בממשלת נתניהו, ואפילו לזמן מוגבל, ואפילו ברוטציה? נתניהו חייב להתפטר וללכת הביתה, ואם אין כוח לכפות זאת עליו, צריך לפחות להבהיר לו שהוא פסול מלשמש ראש ממשלה, ושאי אפשר לדון בכלל בישיבה בממשלתו. וכן, יהיו בחירות שלישיות בתוך שנה. עד שנתניהו יפסיד בבירור או יתפטר יהיו עוד ועוד מערכות בחירות ונתניהו יעמיד פנים שהוא ראש ממשלה נבחר עם כל הסמכויות,, וזאת בשום אופן לא סיבה להסכים לכך ולהצביע בו אמון. יש ערך גדול לכך שנתניהו יישאר ראש ממשלת מעבר ולא יהפוך לראש ממשלה שזכה לאמון הכנסת, כי הצבעת אמון בנתניהו היא הצבעת אמון בשחיתות ובשוחד ובערעור מערכת המשפט, ולכך אסור לתת יד, גם אם בחירות חוזרות ונישנות אינן דבר רצוי. ואם רובי ריבלין איננו מרוצה מהמצב שנוצר, שיקרא לנתניהו להתפטר, שזה מה שצריך לקרות. ואם הוא מפחד מנתניהו, ומפחד לקרוא לו להתפטר, עדיף שישתוק, ושיפסיק לדרוש הקמת ממשלה שקוראים לה ממשלת אחדות אבל היא בעצם המשך שלטונו של נתניהו בהסכמה. אם נגזר עלינו להמשיך לסבול את עולו של נתניהו, עדיף לסבול זאת תחת מחאה, כי גם אם אי אפשר להרחיק את הרע מחיינו, חשוב לפחות להזכיר לו שהוא רע ולהתנגד לו ולהילחם בו, ולא לתת לו יד ולהכניס אותו לסלון.  

היינריך הינה / הללויה

ֹ     התרגום מוקדש לבתי ניצן ליום הולדתה

היינריך היינה / הַלְּלוּיָה

שֶׁמֶשׁ, יָרֵחַ וְכֹוֹכָבִים נוֹגְהִים

מְעִדִּים עַל כּוֹחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.

לַשָּׁמַיִם נוֹשֵׂא אֶת עֵינָיו הַיָּרֵא

לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא.

לֹא אֶטְרַח כֹּה גָּבוֹהַ לְהִסְתַּכֵּל

כִּי כְּבָר עַל הָאָרֶץ מַסְפִּיק אֶמְצָא

שְׂכִיּוֹת חֶמְדָה שֶׁבָּרָא הָאֵל

שֶׁרְאוּיוֹת לְהַעֲרָצָה.

כֵּן יַקִּירַי, אֶל הָאֲדָמָה,

בַּעֲנָוָה אַרְכִּין רֹאשִׁי

וָאֶמְצָא פֹּה יְצִירַת מוֹפֵת:

הֲלֹא הִיא לִבֵּנוּ הָאֱנוֹשִׁי.

זַהֲרוּרֵי הַשֶּׁמֶשׁ כֹּה מַרְהִיבִים,

וְאוֹר הַיָּרֵחַ כֹּה נָעִים

גַּם בְּלַיְלָה שָׁקֵט, עִם נִצְנוּץ כּוֹכָבִים,

וּזְנַב הַשָּׁבִיט זוֹהֵר לְהַדְהִים!

אַךְ כָּל מְאוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם,

הִינָם עֲבוּרִי כְּמוֹ נֵרוֹת בִּפְרוּטָה

בְּהַשְׁוָאָה לְלֵב הָאָדָם

אֲשֶׁר בְחָזֵנוּ בּוֹעֵר עַתָּה.

זֶה הָעוֹלָם בִּזְעֵיר-אַנְפִּין

פֹּה יֵשׁ הָרִים, יְעָרוֹת וְשָׂדוֹת,

וְגַם מִדְבָּר עִם חַיּוֹת פֶּרֶא

שֶׁתְּכוּפוֹת עַל הַלֵּב הַמִּסְכֵּן מַכְבִּידוֹת.

פֹּה גּוֹלְשִׁים פְּלָגִים וּנְהָרוֹת הוֹמִים,

אֲדָמוֹת נִפְעָרוֹת, תְהוֹמוֹת סְלָעִים

גַנִּים צִבְעוֹנִיִּים וְכָרִים יְרוּקִים

שֶׁטְּלָאִים אוֹ חֲמוֹרִים בָּם רוֹעִים.

פֹּה מִזְרָקוֹת גַּנִּים

וּזְמִירִים מִסְכֵּנִים

כְּדֵי לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי שׁוֹשַׁנִּים

מְזַמְּרִים עַד לְזָרָא נִגּוּנִים.

ָגַּם חִלּוּף מֶזֶג אֲוִיר לֹא יֶחֱסַר:

הַיּוֹם הָאֲוִיר חָמִים וּמוּאָר

אֲבָל מָחָר סְתָוִי וְקַר

עֲרָפֶל אָפוֹר עַל שָׂדֶה וַכָר.

הַפְּרָחִים מְלַבְלְבִים

מַשָּׁבֵי הָרוּחוֹת נוֹרָאִים

וְלִבְסוֹף פְּתִיתֵי שֶׁלֶג עָבִים

נָהָר וַאֲגָם לְקֶרַח קוֹפְאִים.

כָּעֵת מִשְׁחָקֵי חוֹרֶף מַגִּיעִים

עֲטוּיֵי מַסֵּכוֹת הָרְגָשׁוֹת מוֹפִיעִים,

לְנֶשֶׁף הַמַּסֵּכוֹת מִתְמַסְּרִים

וּמֵרִקּוּד הַמַּסֵכוֹת מִשְׁתַּכְּרִים.

אֱמֶת, בְּאֶמְצַע הָחֲגִיגָה

תְּכוּפוֹת מִתְגַּנֶבֶת לָה תּוּגָה -

לַמְּרוֹת הַנֶּשֶׁף וְהָרִקּוּד

נֶאֱנָחִים עַל אֹשֶׁר אָבוּד.

אַךְ פֶּתַע רַעַשׁ. אֵין דָּבָר!

זֶה רַק הַקֶּרַח שֶׁנִּשְׁבַּר.

נְמֵסָה קְלִפַּת הַכְּפוֹר

שֶׁאֶת לִבֵּנּוּ סָגְרָה מִסְּגוֹר.

הִתְרַכֵּךְ מַה שֶׁעָכוּר וַקַּר,

 כָּעֵת יָשׁוּב, כַּמָּה נֶהֱדָר!

הָאָבִיב, עוֹנָה מַלְהִיבָה,

בְּמַטֵּה קֶסֶם תַּצִּית אַהֲבָה!

רַבָּה תְּהִלַּת הָאֱלֹהִים

בָּאָרֶץ כָּאן כְּמוֹ בַּמְּרוֹמִים

אָשִׁיר לְאָב הָרַחֲמִים

וְהַלְּלוּיָה לוֹ אַנְעִים.

כֹּה יָפֶה הוּא בָּרָא, כֹּה מָתוֹק הוּא בָּרָא

אֶת לֵב הָאָדָם, וּפְנִימָה הֶעֱרָה

לְתוֹכוֹ מֵרוּחַ נִשְׁמָתוֹ הַטוֹבָה

הַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר קְרוּיָה אַהֲבָה.

הָלְאָה יָוָן עִם הַלִּירָה

לֹא רִקּוּד לַמּוּזוֹת אָשִׁירָה!

כְּמוֹ יִרְאֵי הַשָּׁמַיִם, בְּשִׁיר הוֹדָיָה

אֶרְצֶה לְהַלֵּל אֶת הַבְּרִיאָה.

הָלְאָה עִם מוּסִיקַת הַכּוֹפְרִים!

נֵבֶל דָּוִד בְּנִגּוּן הוֹדָיָה

הוּא יְלַוֵּנִי בְּשִׁירִי

בְּעֵת זַמְרִי: הַלְּלוּיָה!

 ראו גם: היינריך היינה / שירי בריאה

.

שלטון האספסוף

הרגע הכי מזעזע בסדרה "ליכודניקים" מבחינתי היה כאשר לימור לבנת סיפרה כיצד בהיותה שרת החינוך בא אליה דודי אמסלם והודיע לה שהוא ועושי דברו יצביעו עבורה בתנאי שתמנה למשרות במשרד החינוך את מקורביהם על פי רשימה שימסרו לה. לימור לבנת אמרה שביקשה ממנו ומאנשיו לא להצביע בשבילה. אינני ממעריציה של לימור לבנת שפיטרה מורים לפני פנסיה בטענה שהם שחוקים כדי לגזול מהם את זכויותיהם תוך כדי שהיא רומסת ומבזה אותם, כפי שרק הימין יודע לבזות את האדם העובד, בעודו טוען שהוא "נציג העם". אבל הבנתי שסיפורה של לימור לבנת מתעד את התהליך הנורא שעבר הליכוד תחת שלטון נתניהו, ממפלגה שמקדמת אידיאולוגיה קפיטליסטית – דורסנית ומרושעת - לארגון פשע שמקדם פולחן הערצה עיוורת למנהיג ומעודד התנהלות מאפיונרית וביריונית מהמנהיג ומטה. תחת שלטון נתניהו עלה דודי אמסלם לגדולה, וקשה להאמין שעשה זאת אחרת מכפי שתיארה לימור לבנת. כמובן שאויביו הראשונים במעלה של כל ארגון פשע הם אנשי המשפט והחוק, שנתונים כעת בהשראת נתניהו לאיומי רצח ונזקקים לאבטחה, וכמותם שנואים גם אנשי התקשורת שמציגים את פרצופם האמיתי של תומכי נתניהו, כפי שהצטיירו בעצרת ברחבת המוזיאון, איימו ברצח, קיללו, היתוו תנועות מגונות, רשפו שנאה ל"שמאל" שמשתרע לדידם מגדעון סער עד גדעון לוי, ול"תקשורת" ששנואה עליהם מאחר שהכיעור איננו מחבב את הראי.

פעם הליכוד נחשב למפלגת האינטלקטואלים, ומפא"י למפלגת העסקנים. נדמה לי שהשנאה הרושפת לאינטלקטואלים ולכל מי שיש לו מחשבה עצמאית ועמוד-שדרה ומסוגל לחבר שלושה משפטים הגיוניים זה לזה היא תרומתו היחודית של נתניהו למפלגה שפעם היתה דמוקרטית ותוססת, והיום שקועה בפולחן מנהיג נוסח 1984 ובשיחדש נוסח 1984 שבו מלחמה היא שלום, ביריונות היא שמירת חוק, אספסוף נבער ומוסת שמקלל וצורח דברי הבל הוא "העם" והתרפסות נרצעת בפני מנהיג רודני שסרח ורוצה לשלוט לנצח היא "דמוקרטיה". חשיבה מעוותת מתחילה בעיוות השפה, בריקונה מתוכן, בשימוש מהופך בתכניה. לא תמיד קל להבחין היכן מושל הטמטום והיכן הטירוף כשעיוות השפה משקף את עיוות המציאות והיפוכה על ראשה. יש בזה משהו אינפנטילי. הרי ילדים הם אלה שמשליכים על זולתם את מה שנאמר להם בגנותם: כאילו אם יזעקו שפרקליט המדינה עבריין תימחק אשמתו של נתניהו, שמסית את האספסוף נגד מערכת המשפט בעודו מתעטף בנופת צופים ומודיע לפרוטוקול שהוא מכבד את החוק ומערכת המשפט שנגדה הוא מסית. כך עשה גם כשהסית נגד רבין. אחרי שרבין נרצח שלף משפט כיסוי שאמר נגד אלימות כהוכחה לכך שאין לו חלק בהסתה לרצח. לו היתה לו טיפת כבוד לשלטון החוק היה מתפטר. הוא לא יתפטר. הוא ייאחז בקרנות המזבח עד שיגררו אותו משם בכוח, וצריך להתפלל שההסתה שלו נגד בכירי מערכת המשפט לא תגבה קורבנות בנפש.

יש שמאלנים שחושבים שטוב שנתניהו ימשיך לשלוט בליכוד. אינני מסכימה איתם. אני מייחלת לכך שהליכוד, מפלגה גדולה וחשובה, יחזור להיות מפלגה שיש בה מאבקים וויכוחים וחילופי שלטון ויחדל להיות ארגון הפשע של נתניהו שבו התרפסות עיוורת בפני המנהיג היא החוק, והמתרפסים, הביריונים וחדלי האישים עולים לגדולה ומושלים בכולנו. ניקויו של הליכוד ממשטר נתניהו ושובו להיות מפלגה דמוקרטית אמיתית איננה מנוגדת לאינטרסים של השמאל. היא צורך חיוני של המדינה והחברה בישראל.