בנט וליברמן כטרולים של גוש השינוי

 

הדברים שאמר גדי איזנקוט לבנט וליברמן נכונים ומדויקים. התנהלותם של השניים אנוכית, מזיקה, ומסכנת את המאמץ להחלפת נתניהו.

מאז תחילתה של מערכת הבחירות הנוכחית העמיד נפתלי בנט דרישה חצופה לבחור בו כראש הגוש וכמועמד לראשות ממשלה, ובכך חזר על התנהלותו החצופה והאנוכית ביוני 1921, כאשר דרש מלפיד, כתנאי לתמיכתו בממשלת השינוי, לאפשר לו לכהן כראש ממשלה בשנתיים הראשונות לכהונת הממשלה. העובדה שבראש הממשלה הועמד ראש מפלגה קטנה, בת ששה מנדטים בלבד, תרמה רבות לדה לגיטימציה של ממשלת השינוי ולנפילתה לאחר קצת יותר משנה. כמובן שבנימין נתניהו לא היה בוחל באמצעים להפיל את ממשלת השינוי ולחזור לשלטון, גם אם יאיר לפיד היה עומד בראשות הממשלה מלכתחילה, אבל כהונתו של בנט כראש ממשלה, כשהוא עומד בראש מפלגה קטנטנה, גם אם מילא את תפקידו בהצלחה יחסית, הפכה את טענת חוסר הלגיטימיות למקובלת, ולמרות שבכהונת בנט תמכו 60 חברי כנסת, הוא זכור כ"ראש ממשלה עם ששה מנדטים".

כהונתו של בנט בראשות גוש השינוי הפכה אותו לשנוא נפשו של הימין תומך נתניהו, ולמעשה הוא נחשב כלגיטימי רק בגוש השינוי, ותלוי בקולותיו של גוש זה. אבל בנט לא למד דבר מניסיונו כראש ממשלה מטעם מפלגה קטנה מאד, והתנהג כאילו מועמדותו לראשות הממשלה מטעם גוש השינוי היא מובנת מאליה ומתחייבת. גם לאחר שהתמיכה בו בסקרים ירדה מאד, תוצאה בלתי נמנעת לא רק מהאיחוד הבלתי מוצלח שלו עם יאיר לפיד, אלא מכך שכמו בעבר, הצלחתו הראשונית בסקרים ביטאה יותר התנגדות לנתניהו מאשר תמיכה בבנט, ועם התגבשותה והתחזקותה של מפלגת ישר בראשות איזנקוט, ירידתו של בנט בסקרים היתה צפויה, ולו גם באיחוד עם לפיד, שאכזב מאד את גוש מתנגדי נתניהו בהתנהלותו הנרפית מול ממשלת נתניהו-בן-גביר-סמוטריץ'-חרדים והאסונות שהמיטה על מדינת ישראל, והתאחד עם בנט לאחר שמפלגתו הידרדרה בסקרים ל7-8 מנדטים והסתכנה בהידרדרות נוספת. אין שום פלא בכך שמפלגת יחד מקבלת כעת בסקרים כתריסר מנדטים, שמשקפים את כוחם האמיתי בציבור של שני מנהיגיה: כששה מנדטים לכל אחד מהם.

אביגדור ליברמן ללא ספק שאב את דרישתו לכהן כראש ממשלה עם פחות מעשרה מנדטים מנפתלי בנט. אני משוכנעת שלולא עמדה לנגד עיניו הדוגמה של בנט, הוא לא היה מעלה בדעתו לדרוש לכהן כראש ממשלה. בקרב מתנגדי נתניהו התמיכה בליברמן כראש ממשלה נמוכה אפילו מהתמיכה בבנט, שהוא אדם חביב יותר מליברמן, ומשדר פחות התנשאות ותוקפנות. הנזק שגורמת התנהלותו של ליברמן לגוש השינוי חמור עוד יותר מזה שגורם בנט. תוקפנותו כלפי מנסור עבאס ורע"מ, והצהרתו שלא יאפשר לאיזנקוט להקים ממשלת מיעוט שנשענת על תמיכת הערבים, עלולה להשאיר את נתניהו בשלטון, ולעתים יש תחושה שזו בדיוק כוונתו, ושלא את השותפות עם רע"מ הוא מנסה לסכל, אלא את החלפתו של נתניהו באיזנקוט, שזו האופציה היחידה להחליף את נתניהו: רוב מוחלט של מתנגדי נתניהו מקבל ותומך באיזנקוט כמנהיג הגוש, ולו נדרשו להסכים להובלת הגוש על ידי ליברמן, רבים היו מסרבים לכך. מבחינה אידיאולוגית ברור שגם בנט וגם ליברמן שייכים לגוש נתניהו. משם הם באו והמניע שלהם להתנגד לנתניהו הוא אכזבה אישית ממנו שהובילה ליחסים מתוחים ואף לעוינות מצדם כלפי נתניהו, מן הסתם עוינות מוצדקת. אבל מבחינת הדנ"א שלהם הם אנשי ימין קיצוני, שחושבים שזכותם גם לנצל את השמאל כדי לרכב על גבו למימוש נקמתם בנתניהו, וגם להתייחס לשמאל כאילו דעותיו אינן לגיטימיות וכאילו הוא זקוק לרשות מהם לבטא את דעותיו ואמונותיו, כפי שאפשר לראות היטב מיחסו המתנשא של ליברמן ליאיר גולן, שממנו הוא דורש להתבטא באופן שינעם לליברמן, כאילו רק לתמיכתו של ליברמן בעונש המוות או בארץ ישראל השלמה שמעוררת מיאוס בשמאל מותר לקבל ביטוי, ואילו סלידתו של השמאל מהלאומנות הימנית, מהחרמת הערבים כאילו אינם בני אדם, מטרור המתנחלים, מעונש המוות לערבים בלבד ובעיקר מהחורבן וההרס בעזה כולל פגיעה קשה בחפים מפשע, אינן ראויות למצוא את ביטוין.

מתנגדי נתניהו ברובם הגדול מעדיפים את החלפת נתניהו באיזנקוט, ולרבים מהם זו האפשרות היחידה להמשיך לחיות במדינת ישראל. בנט וליברמן רוצים להחליף את נתניהו מסיבות אישיות וכדי לממש מאוויים פרטיים על גבם של אנשים שאמונותיהם שונות ורחוקות משלהם, והיה ראוי שיתנהגו בהרבה יותר צניעות והתחשבות.

הרוב שמסרב להיות רוב

 

"גוש אזנקוט נחלש", אומרים הקריינים. רק 51 מנדטים, פחות מגוש נתניהו, שקיבל היום בסקר של "כאן" 52 מנדטים. את 4 המנדטים שקיבלה בסקר המפלגה המאוחדת החדשה של יועז הנדל וירון זליכה, שלפי דרישותיו הבלתי אפשריות של הנדל לא תצטרף לקואליציה לא עם חרדים ולא עם ערבים, לא צירפו הסוקרים והמגישים לשום גוש, וזה מובן. אבל יש עוד 13 מנדטים שרשומים בין הגושים, כאילו לא ברור ש-13 המנדטים האלה, של המפלגות הערביות, (כלולים בהן כעת גם שני יהודים), שייכות לגוש מתנגדי נתניהו, ובמקרה של רע"ם בהנהגת מנסור עבאס, לא רק שהוא כבר ישב עם גוש השינוי ומעוניין לחזור ולשבת אתו, אלא שהוא מעוניין גם לכהן כשר בממשלה. מדוע אין סופרים אותו בגוש מתנגדי נתניהו? מדוע סוקרים שאמורים להיות אנשי מדע אובייקטיבים ולא מוטים גזענית ופוליטית, אינם סופרים לפחות את רע"ם בגוש מתנגדי נתניהו? מדוע איש איננו סופר את הערבים, כאילו היו שקופים?

אכן, אזנקוט, בנט ולפיד וליברמן, שהם גוש בפני עצמו, גוש הגזענים והפחדנים, או גוש היורים לעצמם ברגל, הודיעו שהם יקימו רק "ממשלה ציונית", שזה שם קוד לממשלה בלי ערבים. רק יאיר גולן הודיע שיישב יחד עם הערבים, ומיד החלו לנסות להפוך גם אותו לבלתי לגיטימי, ולהפיץ אודותיו עלילות, שהרי בישראל של היום להקים ממשלה שתייצג את כל אזרחי ישראל זה בלתי לגיטימי, ולעומת זאת לעודד רצח של פלשתינים, התעללות בהם וגזל אדמתם ורכושם זה לגמרי לגיטימי. את עופר וינטר שאלו אם יזיק או יועיל לגוש נתניהו, אבל שהמצע שלו הוא טרנספר המוני של ערביי עזה ואולי לא רק הם, שזה פשע נגד האנושות, לא הפריע למראיינים. אבל מדוע סקר, שאמור להיעשות ולהתפרש בצורה מדעית, מסתמך על הצהרות של פוליטיקאים, ולא על עובדות, כמו העובדה שמפלגת רע"ם מעוניינת להצטרף לממשלת השינוי כפי שעשתה בעבר. מדוע מפלגות יהודיות מצורפות לגושים לפי הצהרותיהן שלהן, לפי האופן שבו הן מעידות על עצמן, ואילו המפלגות הערביות מתויגות לפי היחס הגזעני שהן מקבלות ממרבית המפלגות בגוש השינוי? הרי לגוש מתנגדי נתניהו, אפילו על פי הסקר הגרוע הזה, יש בפועל 64 מנדטים, ולא 51, אפילו אם הנדל וזליכה, שני האופורטוניסטים המלאים בעצמם, יצטרפו לגוש נתניהו. למתנגדי נתניהו יש רוב כל כך יציב ובטוח. הרי ירידתן של מפלגות גוש השינוי היהודיות מלווה בעליית מספר המנדטים של המפלגות הערביות, מ-9 עד 10 מנדטים ל-13, עם פוטנציאל להגיע ל-15 מנדטים. אז נתניהו אמר שאין למתנגדיו ממשלה בלי ערבים. מה הבעיה בכך? האם הפכנו למדינה מהסוג שאינני רוצה אפילו להזכיר, שבה בני מיעוט לאומי אינם נחשבים לבני אדם, ואינם נחשבים לאזרחים?

ביני לביני חשבתי לעצמי שזה יהיה עונשם של הגזענים, עונש משמיים, שאכן לא תהיה להם ממשלה ללא ערבים. שהם יצטרכו להחליט אם הם מקימים ממשלה שמייצגת את כל אזרחי ישראל שבהישג ידם, או משאירים את נתניהו בשלטון, שזו מחשבה שמעוררת בי חלחלה. עוד כהונה של מחנה רוצחי רבין הפורעים בפלשתינים, שיבריחו מכאן עוד רופאים, עוד מדענים, עוד אנשי הייטק. עוד ממשלה של הפקרת הביטחון, פשיעה לאומנית ופשיעה מכל סוג, ומעשי רצח בכל יום ויום, ותאונות דרכים קטלניות, והתקפות בריוניות על מערכת המשפט ואנשי המשפט, והשתוללות של פושעים ופשעים מכל סוג, והסתה ושנאה ושקרים ועלילות. אני סופרת את הימים עד לבחירות, ומרגישה שאני נוסעת על אדי הדלק האחרונים. נחנקת ולא יכולה עוד לשאת את חבטות האלה היומיות האלה על ראשינו. האם בימים שבהן גוברת שנאת ישראל בעולם כולו, גם חלקת האלהים הקטנה הזו שאבותינו קנו לנו בדמם, גם היא תהפוך למקום שאי אפשר לחיות בו?

והרי קרוב אליכם הדבר, בידכם הדבר, ואתם דוחים את היד המושטת להצילכם וגוררים את כולנו אל התהום?

מחבל בן 14

 

 

אתמול היו ארבעה פיגועים ונהרג החייל הבודד מקסים מולצ'נוב שעלה לבדו מאוקראינה כדי לשרת בצה"ל והיו גם לא מעט פצועים. הפיגוע בתחנת הרכבת הקלה בירושלים, שבו נדקר צעיר ונפצע בינוני, משך פחות תשומת לב מהפיגוע המורכב שבו נהרג החייל ועוד חיילים נפצעו, ופרטי התקרית הובאו מפי עדים שונים ללא התייחסות נוספת, ואלה היו פרטים מטרידים בעיניי. עובדה היא שהדוקר היה בן 14, על כך אין מחלוקת. עובדה היא שאיש ביטחון ירה בו והרגו, לדבריו "כדי שלא ידקור עוד אנשים". אבל אזרח שהיה בתחנה סיפר שבעט בפרצופו של הנער-המחבל והוא הפיל את הסכין, ואז הגיע איש הביטחון וירה בו למוות.

אם דברי האזרח נכונים, ובינתיים לא שמעתי שמישהו סתר אותם, הרי שדי היה בבעיטה בפרצופו של המחבל כדי שיפיל את הסכין, וכל מה שנדרש היה שמישהו ירים את הסכין וירחיק אותו מהמחבל, או יתפוס אותו בכוח, כדי לשים סוף לסכנת החיים שנשקפה ממנו. אם איש הביטחון ירה בו לאחר שהפיל את הסכין והיה המום מהבעיטה של האזרח בפניו, אין מדובר בהגנה עצמית אלא בהוצאה להורג של מחבל שהיה נער בן 14. יש אנשים שסוברים שיש להוציא להורג רוצחים, אבל ספק כמה אנשים היו תומכים בעונש מוות לרוצח בן 14, לולא היה ערבי ומחבל. במקרה זה גם אין מדובר ברצח אלא בניסיון רצח, שהעונש עליו, בצדק או שלא בצדק, קל יותר. אבל העובדה שאיש ביטחון ירה למוות במחבל בן 14, לאחר שאזרח שנכח במקום בעט בו וגרם לו להפיל את הסכין, לא עוררה שום תהיות. איש לא שאל שאלות מה קרה כאן ומדוע. כאילו אין דבר טבעי ומובן יותר מכך שאיש ביטחון יורה למוות במחבל בן 14 לאחר שכבר גרמו לו להפיל את הסכין, במקום לתפוס אותו בכוח ולמסור אותו לידי הצבא או המשטרה.

זה מזכיר כמובן את פרשת אלאור אזריה שירה למוות במחבל פצוע ששכב על הכביש וכבר לא היווה איום, וגם את הנערה-המחבלת שדקרה אדם בעזרת זוג מספריים שנשאה עמה. שני האירועים אירעו במהלך כהונתו כרמטכ"ל של גדי אייזנקוט, שאמר: "לא הייתי רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים". כי לירות למוות מותר רק כשאין ברירה, ואם מצליחים לעצור את המחבל מבלי להרוג אותו, אין שום הצדקה לירות בו למוות, בוודאי כשמדובר בנער בן 14, שגברים חסונים יכולים לתפוס ולעצור בכוח מבלי לירות בו ולמסור אותו חי לרשויות הביטחון.

הימין הגזעני חיבק את אלאור אזריה ואיים על חייו של גדי אייזנקוט. "רבין מחכה לגדי" הם שרו לו. מאז עלה הימין הגזעני לשלטון ויושב בממשלה, ועוסק בהתרת דמם של הערבים, לא רק מחבלים ולא רק רוצחים, אלא גם חפים מפשע, ובהגנה על חבריהם שרצחו ערבים, שלהם לדברי איתמר בן-גביר, כל חייו בריון גזעני אלים וכעת גם השר לביטחון לאומי, מגיע צל"ש. אבל היכן העיתונאים? האם איש מהם לא חש שיש מקום לפחות לשאול שאלות, לתהות, על מה שכבר איננו מכונה הריגה אלא "חיסול", מונח שמשלים את הדה-הומניזציה של הערבי כאדם, שאיננו נהרג או נרצח אלא "מחוסל" כמובן מאליו, גם כשהוא בסך הכל נער מוסת בן 14 שנים בלבד, שאפשר וכנראה גם הצליחו לנטרל בבעיטה בפניו, או לכל היותר לירות ברגלו או בידו, אבל ירו בו למוות, ואיש בתקשורת לא תהה על כך ולא שאל שאלות.

 

הצד האפל של פורים

לא רק האובך הקדיר את חג הפורים שלי, אלא גם שתי כרזות שהיו תלויות על לוח מודעות בשכונה, ובהן נראה הרמטכ"ל גדי אייזנקוט במדים אבל עם כתר זהב וקישוטי זהב של מלך, והיה כתוב שם שאפילו אחשוורוש איפשר ליהודים להגן על עצמם, וציטטו ממגילת אסתר פרק ח פסוק י"א: "אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להיקהל ולעמוד על נפשם להשמיד ולהרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם טף ונשים ושללם לבוז." והיה כתוב גם: "הקם להורגך השכם להורגו". לא היו עוד פרטים במודעה אבל לא היה צריך הסבר מי עומד מאחוריה ומי האנשים שמאיימים על אייזנקוט בגלל שהוא העמיד לדין את אלאור אזריה שרצח מחבל פצוע כשכבר לא נשקפה ממנו שום סכנה. אנשי זדון תמיד משקרים ומציגים את עצמם כקורבנות, כביכול לא מניחים להם להגן על עצמם, אבל מה שהם באמת רוצים זה שיניחו להם לרצוח ערבים, וכששואלים אותם למה הם מסיתים לרצח ערבים, הם אומרים לא ערבים, מחבלים, אבל בעצם הם קוראים לכל ערבי מחבל, למשל לשחקני כדורגל ערבים הם צועקים מחבלים, וככה הם מתירים את דמם, ואלה תמיד אותם אנשים: ארגון הפשע של בית"ר ירושלים ואנשי כהנא תחת שם זה או אחר כמו השלישיה הנצחית איתמר בן-גביר, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין, ואולי עוד כמה נערים שהם גוררים איתם, ומסקרים אותם בתקשורת כאילו הם מפלגת המונים, למרות שכשהם ניסו לרוץ לכנסת הם לא עברו את אחוז החסימה. מה שאין בו ספק זה שמדובר באנשים מסוכנים ואלימים, שרוקדים עם תמונת התינוק המת של משפחת דוואבשה, ומאיימים על גדי אייזנקוט שירצחו אותו כמו את רבין, כי כמו שאמרו חז"ל מי שהורג לגוי סופו שהורג לישראל, ומי שרוצה לשפוך דם של ערבים מפני שהם ערבים ישפוך גם דם של יהודים אם הם יעמדו בדרכו. האנשים האלה מסתובבים בחברון ומסתובבים גם ברחובות ירושלים ובכל מקום הם מטילים אימה, והם אוהבים להתלונן כמה הם מאוימים ולא נותנים להם להתגונן, אבל בעצם כל מה שהם עושים זה להטיל אימה על סביבתם, ומי שבאמת זקוק להגנה, אלה האנשים שהם מאיימים עליהם ולא הם עצמם, והם מאיימים גם על אנשי שלטון בכירים וגם על אנשים פשוטים, והם נמצאים בכל מקום ותמיד למטרה רעה, וחג הפורים הוא יום חגם, כי לחג הפורים, שיכול להיות חג יפה ושמח, יש גם צד מאד אפל, בגלל הפסוק ממגילת אסתר שציטטו במודעה ובגלל עוד פסוקים כמו פסוק א' בפרק ט' במגילת אסתר: "ובשנים עשר חודש הוא חודש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להיעשות ביום אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם." וגם פסוק ה' בפרק ט' במגילה: "ויכו היהודים בכל אויביהם מכת חרב והרג ואובדן ויעשו בשונאיהם כרצונם." דוקא מהפסוק שציטטו במודעה אפשר להבין שהכוונה היא שליהודים יש זכות להתגונן כשהם באמת מאוימים, כשהם צריכים לעמוד על נפשם, כלומר להגן על חייהם, ושרק אז מותר להם להרוג כדי להציל את נפשם שלהם, אבל יש כאלה, כמו ברוך גולדשטיין, שבוחרים להבין את הפסוקים האלה בתור אישור גורף לרצוח בפורים את אויביהם, שזו לא הכוונה, אבל מי שאין לו בעיה לטעון שאזריה הרג מחבל מנוטרל כדי להתגונן, אין לו בעיה לטעון שהכוונה במגילת אסתר היא שמותר ליהודים להרוג בפורים את אויביהם, גם אם הם אינם בסכנת חיים, אלא סתם רוצים לרצוח ערבים. מגילת אסתר היא מגילה מפחידה, כי יש אנשים שמשתמשים בה כמו ברישיון לרצוח, והם מאיימים לרצוח קודם כל ערבים אבל הם מאיימים גם על חיי יהודים שלא ישביעו את רצונם, ולכן אני רואה בהם אנשים שמאיימים גם על חיי, וחג הפורים שלהם הוא חג שמטיל עלי אימה.       

רוקדים על הדם

אתמול אחרי הצהרים טיילתי עם אושר לגן העצמאות וליד טרה-סנטה ראינו את השיירה של נתניהו חוצה מרחוב עזה לרחוב קרן-היסוד, בדרך לאתר הפיגוע בטיילת של ארמון-הנציב, וחשבתי איזה מזל מטורף יש לנתניהו, שתמיד כשעלול להיות לו ערב מביך, מיד הפלשתינים מסדרים לו איזה פיגוע, ובמקום לענות על שאלות מביכות הוא יכול לנסוע לאתר הפיגוע ולשאת שם נאום ממלכתי נגד הטרור, ובכלל בערב של יום שנהרגים בו שלוש חיילות וחייל, כולם צעירים מאד, למי בכלל אכפת מביבי ומנוני ומהקומבינונים שלהם, ומהשמפניה הורודה והסיגרים, שירון לונדון דן בהם ארוכות בחמדה. למי אכפת. ממקהלת אלאור אזריה, לעומת זאת, לא יכולנו לברוח, וגם זה היה צפוי, שהפיגוע ישמש הוכחה שאסור היה להרשיע את אלאור אזריה ושצריך להרוג את כל המחבלים, בכל תנאי. כמובן שמי שרוצה להרוג מחבלים לא צריך הוכחות. הוכחות זה דבר שצריכים בבית משפט, ששופט לפי ראיות ולפי חוקים, וחוקים זה לא דבר שאוהדי אלאור אזריה אוהבים. הם אנשים שמדברים מהלב, והלב אומר להם להרוג את כל הערבים, סליחה, את כל המחבלים, אבל לפעמים הם קצת מתקשים להבדיל בין השניים, כי ככה זה כשנשמעים רק ללב ולא מערבים את השכל לחשוב אם המחבל עדיין מסוכן, או שכבר ירו בו ששה כדורים והוא כבר לא מהוה סכנה. אנשים שמדברים מהלב לא אוהבים אבחנות דקדקניות כאלה. גם דנה ספקטור מדברת מהלב, והלב אומר לה לשחרר את אלאור אזריה, כי הוא הרג את האיש הרע שזה המחבל, ומי שהרג את האיש הרע הוא האיש הטוב, ככה לדעתה חושבים הילדים, והיא כמובן חושבת גם כן אותו הדבר. וזה מעניין, כי דנה ספקטור, שהיא חברת פאנל ביומן של ערוץ אחד ובעלת טור ב"ידיעות אחרונות", העיתון של נוני מוזס שהוא כאילו נגד נתניהו, אבל הוא לא יכול באמת להיות נגד נתניהו, כי גם נתניהו וגם נוני מוזס שייכים למחנה המדברים מהלב, ובגלל זה הם מדברים ללב האזרחים, דנה ספקטור היא גם אשה שעזבה את בעלה כדי לחיות עם גבר שעזב כמה נשים. בחברות מסוימות, שגם אצלן מדברים מהלב, יורים בנשים כאלה, כי לדעתם הן נשים רעות. אלה לא חברות שחיות מאד רחוק מאיתנו. גם בישראל נשים כמו דנה ספקטור נרצחות מדי שנה על ידי גברים שחושבים מהלב, והייתי מצפה מדנה ספקטור שתחשוב על זה, שאולי האינטרס האישי שלה מחייב לחשוב קצת פחות מהלב ויותר מהראש, ובמקום מושגים כמו טוב ורע, להשתמש במושגים כמו מותר ואסור וחוקי ולא חוקי. למרבה המזל בארצנו אסור לרצוח אשה שעזבה את בעלה כדי לחיות עם גבר אחר, למרות שיש בארצנו לא מעט אנשים שחושבים מהלב שזה הדבר הנכון לעשות וגם עושים את זה. למרבה המזל בארצנו לא כל אחד יכול לקחת נשק ולהרוג את מי שלדעתו הוא איש רע. למשל יגאל עמיר יושב בכלא על זה שהוא רצח את מי שלדעתו, ולדעת חבריו, היה איש רע. גם לדעת התומכים של אלאור אזריה רבין היה איש רע, כי הם שרים לרמטכ"ל גדי אייזנקוט גדי גדי תיזהר, רבין מחפש חבר, כי לדעתם אלאור אזריה שרצח מחבל – בלחץ ההמון המירו את העבירה להריגה, אבל אני ראיתי במו עיני לגמרי רצח – לדעת חסידיו של אלאור אזריה, בדיוק כמו לדעתה של דנה ספקטור, אזריה הוא האיש הטוב שהרג את המחבל הרע, וגדי אייזנקוט הוא האיש הרע שמעניש את האיש הטוב לדעתם אלאור אזריה, ולכן הם רוצים לרצוח אותו כמו שיגאל עמיר, שהוא לדעתם בן אדם טוב, רצח את רבין, שהיה לדעתם בן אדם רע, כי הוא חתם על הסכמי שלום עם הפלשתינאים, ולדעת התומכים של אלאור אזריה פלשתינאים צריך להרוג ולא לחתום איתם הסכמי שלום. למה אנשים כמו שלי יחימוביץ' צריכים לתמוך באנשים ששמחים שרבין נרצח ורוצים לרצוח גם את גדי אייזנקוט שמפריע להם לרצוח מחבלים חופשי, או בכלל לרצוח ערבים חופשי, אני לא מבינה. אולי היא חושבת כמו רון כחלילי שרק אשכנזים מותר להרשיע ברצח, ועל מזרחיים שרוצחים צריך לרחם. מעניין אם היא היתה רוצה גם לחון את המזרחיים שרוצחים את האשה שלהם, כי האשה בגדה בהם או כי הם חושבים שהיא בגדה בהם, או את הערבים שרוצחים נשים ואפילו נערות כי לדעתם הן רעות ולא מתנהגות בסדר. ברצח תמיד יש מדרון חלקלק. מי שמתייחס בסלחנות לרצח, כל רצח, מעודד רצח, ואם הוא עושה את זה כדי למצוא חן, זה בלתי נסלח. אלאור אזריה הוא רוצח, כי הוא ירה בראשו של מחבל והרג אותו פרק זמן ארוך אחרי שהמחבל נורה בששה כדורים והיה מוטל על הקרקע ללא יכולת לקום. היו צריכים לפנות את המחבל מיד לבית חולים והעובדה שלא פינו אותו מיד היא מחדל של המפקדים במקום, אבל זה לא משנה את העובדה שאסור היה לאלאור אזריה לירות בו, והוא גם ידע את זה יפה מאד לדעתי, כי בסרטון רואים אותו חומק בשתיקה כך שהמפקד שעמד שם ודיבר בנייד לא הבחין בו מתגנב ורוצח את המחבל, והוא בכלל שירת שם בתור חובש ולא בתור לוחם, הנשק שניתן לו ניתן לו להגנה עצמית ולא לרצח. גם התומכים של אלאור אזריה מבינים יפה מאד שהוא עשה מעשה אסור, כמו שהם מבינים שרצח רבין היה מעשה אסור, אבל הם רוצים להטיל אימה על רשויות החוק ועל הרמטכ"ל ועל כל מי שרוצה שמדינת ישראל תתנהל על פי חוק, כפי שהם רוצים להטיל אימה על ראשי ממשלה ופוליטיקאים מהשמאל כשהם מנפנפים ברצח רבין, ובכך הם מודים שהם תומכים ברצח רבין ושזאת ההצלחה הכי גדולה שלהם ומקור הכוח שלהם ושמכך הם שואבים את מקור כוחם לדרוש חנינה לאלאור אזריה, מרצח רבין, שהעלה את הימין לשלטון וריסק את השמאל לעשרים שנה ויותר. מי שתומך במתן חנינה לאלאור אזריה לא יכול להתחבא מאחורי סיפורים שהוא מדבר מהלב ושהוא רוצה לאחד את העם, כי אלאור אזריה וחסידיו מתבטאים מאד בבירור, והם תומכים ברצח רבין ותומכים ברצח ערבים באשר הם ערבים ותומכים ברצח כל מי שמפריע להם לרצוח ערבים מבלי להיענש כמו הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, שנשאר לבד לשים את האצבע בסכר ולחסום את הנחשול שמאיים למוטט את ישראל כמדינת חוק, בזמן שפוליטיקאים בכירים ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואשת האופוזיציה שלי יחימוביץ' ושאר האנשים שיש להם חוצפה לתאר את עצמם כמדברים מהלב בזמן שרק הציניות וההתרפסות בפני ההמון מניעים אותם לחוש לרצות את חסידי אזריה הרצחניים, הרוקדים על דמו של יצחק רבין ומאיימים לרצוח את כל העומד בדרכם, ובנימין נתניהו, שבנה את הקריירה שלו בדמו של יצחק רבין, חובר אליהם, כי זרזיר הולך אצל עורבים, גם עם שמפניה ורודה בכוס וסיגר קובני בפה.