יום חמישי, 13 בפברואר 2025

הנבל המיתמם אברי גלעד

 

אינני קוראת את "ישראל היום", ולא הייתי יודעת דבר מכל זה לולא בחר אברי גלעד בתכניתו "אברי ושרקי" להתלונן על המגיבים שזעמו על המאמר שפירסם באותו עיתון, ובו כתב שאם יפול בשבי הוא מבקש לא לשחרר מחבלים תמורתו וכיו"ב, ובקיצור: לו נפלתי בשבי, הייתי מעדיף למות שם כדי שמדינת ישראל לא תיאלץ לעשות ויתורים למען שחרורי.

אברי גלעד כידוע איננו יושב בשבי אלא באולפנים, שם הוא משמיע את דעותיו הלא דמוקרטיות: למשל, לא בסדר לדעתו שעיתון "הארץ" מפרסם עוולות שעושה ישראל, כי אנחנו במלחמה ולא צריך להלשין על פשעים, שעל כך ענה לו יפה אילון לוי שנכח באולפן, שעדיף לא לעשות דברים רעים מאשר לעשות אותם, ואז לנסות להסתיר אותם.

יושבים להם שם שני הפשיסטים אברי ושרקי, האחרון טען בעבר שהשב"כ רצח את רבין, והראשון ממליץ לחטופים למות בשבי, ומטיפים מוסר לצופים כאילו היו צדיקי הדור. נתניהו, שמרבה ליילל מעל דוכן העדים שרודפים אותו כי רצה "גיוון" בתקשורת, לא מודאג מכך שיושבים באולפן שני פשיסטים, אחד שמסביר שלא צריך לשחרר מחבלים כדי לשחרר את אזרחי וחיילי ישראל שהופקרו בשביעי באוקטובר ונמקים ביסורי השבי, והאחר שמסביר שלמתנגדים לשחרור חטופים יש נימוקים בטחוניים כבדי משקל, למרות שכולם יודעים שהסיבה היחידה להתנגדות לשחרור החטופים היא הצורך בהפסקת הלחימה ובנסיגת צה"ל מרצועת עזה, מה שמנוגד לשאיפותיהם של סמוטריץ' ובן-גביר לנצל את הטבח כדי לגרש את תושבי עזה ולהקים בעזה התנחלויות. מי שכבר פועלת להקמת התנחלויות בעזה, דניאלה וייס, הצטלמה שלובת ידיים עם לימור סון הר-מלך בתמונה משותפת של מפלגת "עוצמה יהודית". בראיון לתכנית "זמן אמת" לפני כמה חודשים, היא הסבירה שהיא חייבת נוכחות של צה"ל בעזה כדי להקים שם התנחלויות. החטופים והחיילים שימותו כדי להקים בעזה התנחלויות הם מבחינתה ומבחינת סמוטריץ' קורבן ראוי למטרה ראויה, ואם רוב הציבור במדינה מתנגד להתנחלות בעזה ורוצה קודם כל להציל את החטופים, שיילך הציבור לעזאזל יחד עם החיילים והחטופים. סמוטריץ' ובן-גביר נכנסו לממשלה כדי לגרש ולהרוג פלשתינים ולגזול את אדמתם, לא כדי להציל יהודים חלילה, מטרה שכמנהג הפשיסטים הם בזים לה. הפשיזם איננו מתעניין בגורל הפרט, אלא רק בכבוד האומה. לחיי הפרט אין שום ערך, אלא כבשר תותחים בלבד.

ובכן, יושבים באולפן שני הפשיסטים, ועוד כמה פשיסטים בפאנל, ומקוננים על הקוראים שתקפו את רשעותו ושפלותו של אברי גלעד שיושב לו נינוח באולפנים וקורא להפקיר את החטופים לעינויים ולמוות. "אבל התכוונתי רק לעצמי, כתבתי את זה רק לגבי עצמי", מתחסד גלעד. אם כתבת את זה רק לגבי עצמך, למקרה המאד לא סביר שתיפול בשבי, מדוע פרסמת את הדברים ב"ישראל היום", ועוד ברגע הרגיש כל כך שבו אמורים להתקיים דיונים על השלב השני של העסקה שבו אמורים להשתחרר הגברים הצעירים יותר והחיילים תמורת סיום המלחמה, שלב שנתניהו איננו מעוניין בו מחשש שתתפרק ממשלתו. אם זה נוגע רק לך, מדוע לא הפקדת מכתב בידי עורך-דינך או בני משפחתך, כפי שעושים אנשים שמשאירים הוראות "רק לגבי עצמם"?

רצה הגורל שמאמרו של גלעד התפרסם בסמיכות לשחרורם של שלושה חטופים מורעבים ומעונים שהעינויים שעברו ניכרו בהם היטב, וההתחסדות המרושעת להחריד של גלעד, שנועדה ללא ספק לסייע לנתניהו וממשלת הזוועות שלו להפקיר את החטופים למוות, נחשפה במלוא כיעורה ושפלותה. ולנו לא נותר אלא לשאול אם נגזר גורלנו לשמוע מעל כל הבמות את דברי הרשע והזדון של לאומנים נטולי אנושיות ומצפון, או שאפשר לגוון מעט עם מגישים שיש בהם אנושיות וחמלה ורחמים, וחיי אדם חשובים להם יותר מגורל ממשלתו של נתניהו.  

יום שבת, 8 בפברואר 2025

בחשכה חטופים יושבים

 

בחשכה חטופים יושבים

לפת חרבה הם מתאווים

בכל יום מכות, סבל ועמל

אך לא בכל יום בא דבר מאכל.

 

במלון פאר ביבי ושרה שרועים

מסביב לשעון זוללים וסובאים

דגים ובשר ושמפניה ורודה

וסיגר משובח לסיום סעודה.

 

להשיב חטופים? אין כל חפזון.

הנשיא טראמפ הגה פה חזון:

יבנו את עזה טראמפ אנד קו

היא תיראה כמו מונקו.

 

חזון מזהיר, רעיון נפלא!

הוא שומר על שלמות הממשלה.

עם בצלאל הגזען ואיתמר הבריון

ביבי ימריא על כנף ציון.

 

חטופים יושבים בחשכה

גם פת חרבה מפיהם נחסכה

אולי כבר תמותו, במחילה,

שלא תתפרק הממשלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יום חמישי, 6 בפברואר 2025

שני נרקיסיסטים

 

"ביידן לא עזר לנו בזה" אמר דונלד טראמפ על העסקה לשחרור חטופים שג'ו ביידן טרח עליה שנה שלמה ונתניהו דאג לסכל שוב ושוב. עכשיו טראמפ לוקח עליה קרדיט, על העסקה שביידן עבד עליה שנה ונתקל בקיר החסום של אטימות נתניהו. נתניהו הקשיב בשקט, ענוב בעניבה האדומה הרפובליקנית שהוא מקפיד לענוב מאז בחירתו של טראמפ, אבל הפעם טראמפ התנאה דוקא בעניבה בצבע תכלת. לפעמים חנופה נראית כמו עניבה. הם הרבו להחמיא זה לזה ולהכפיש את ממשלו של ביידן. לפעמים חנופה נראית כמו שתיקה. נתניהו התגולל על ממשלו של ביידן שלא העניק לו פצצות במשקל טונה. טראמפ הסביר שאילו היה בשלטון לא היה מתרחש הטבח בשביעי באוקטובר. ביידן אשם בכל. ביידן אשם בעיקר בכך שניצח את טראמפ בבחירות ומנע ממנו כהונה רצופה של שתי קדנציות. טראמפ לא יסלח לעולם. חשוב להחזיר את החטופים ולשקם את עזה החרבה. אבל הכי חשוב זה להכפיש את ביידן. נתניהו משתף פעולה, אם בדיבור ואם בשתיקה כהסכמה. שניהם חשים מושפלים מביידן, ואצל שני נרקיסיסטים ההשפלה איננה נסלחת לעולם.

נתניהו נראה קצת המום מהתכנית לפינוי עזה והעברת מיליון ושמונה מאות אלף מתושביה לכל המדינות שאינן מתכוונות לקבלם. הוא אמר שהוא רק רצה שעזה לא תהווה יותר סיכון לישראל, אבל שטראמפ התעלה הרבה מעל זה. סמוטריץ' ובן-גביר חגגו. גנץ אמר שהתכנית מעניינת ולפיד אמר שהוא צריך יותר פרטים. אף אחד לא אמר שהתכנית של טראמפ היא פשע נגד האנושות, שזה מה שהיא, והדבר היחיד שהיא תביא זה עוד טרור פלשתיני, כמו האסטרטגיה המבריקה של נתניהו לחזק את החמאס כדי להחליש את הרשות הפלשתינית וככה להוריד את העניין הפלשתיני מהשולחן.  הוא התגאה בזה שהוריד את העניין הפלשתיני מהשולחן. ודוקא אז התרחש הטבח. ממש כמו הסוס שהתרגל לעבוד בלי לאכול, ודוקא אז מת. גם פרופסור אחד מאחד הפאנלים אמר שאף אחד לא מדבר עכשיו על מדינה פלשתינית, שזה לגמרי לא נוכח. הוא לא שמע שצועקים בכל מקום from the river to the sea, Palestine will be free

הם לא רק רוצים מדינה פלשתינית. הם רוצים מדינה פלשתינית במקום ישראל.

כולם יודעים להגיד שמדינה פלשתינית זה מסוכן ושמסוכן לשחרר מחבלים. אף אחד לא אומר שכשמתעלמים מעם שלם, מקבלים טבח. אף אחד לא מתייחס לדברי החמאס שהסיבות שלהם לטבח היו להעלות מחדש את הבעיה הפלשתינית על השולחן ולמחות על ההתגרויות של בן-גביר בעליות להר הבית. עדיף להאשים את עסקת שליט וההתנתקות, שזה לא ממש מסביר למה לא הגנו על עוטף עזה, אם עסקת שליט וההתנתקות יצרו כזו סכנה. אף אחד לא מתייחס להצהרת סעודיה שלא תסכים ליחסים דיפלומטיים עם ישראל ללא הקמת מדינה פלשתינית. למה להקשיב למה שאנשים אומרים אם אפשר להקשיב רק לעצמך. נרקיסיסטים מקשיבים רק לעצמם. נתניהו נשאל אם הוא תומך בהמשך עסקת החטופים. הוא עונה תשובה טיפוסית: הוא רוצה להחזיר את כל החטופים, אבל הוא גם רוצה למוטט את שלטון החמאס. נתניהו תמיד רוצה גם וגם, שזה אומר לא זה ולא זה. הוא אומר לא חמאסטאן ולא פתחסטאן, שזה אומר רק חמאסטן. נתניהו תמיד כפסע מניצחון שזה לא לנצח לעולם במלחמה, אבל אולי לנצח בבחירות. בכל מקרה לשרוד בשלטון.

טראמפ מאד מרוצה מעצמו וגם נתניהו. עכשיו שניהם בשלטון וזה מה שחשוב, להיות בשלטון. עסקת החטופים כנראה תמשך עד סופה, הודות למרים אדלסון שלוחשת על אוזנו של טראמפ. זה מה שרוצים רוב יהודי ישראל ורוב יהודי אמריקה, ומכיוון שסמוטריץ' ובן-גביר מאד מתלהבים מרעיון הטרנספר של העזתים, יש לנתניהו ממשלה, והוא פחות מודאג מכך שלא הצליח לסכל את המשך העסקה, שלשם כך הוא נסע, כדי לסכל את העסקה ולשוב למלחמה ולשמור על הממשלה. החטופים כנראה ישוחררו, וגם החללים כנראה יוחזרו, אם כי עדיין קשה להאמין ולהירגע. סיפורי החוזרים מהשבי נוראים, כמעט כמו סדרת השבי של נתניהו והעוול שנעשה לטראמפ כשהוכרח להעביר את השלטון לביידן. שני נרקיסיסטים מקשיבים רק לעצמם. הטרנספר של שני מיליון עזתים לא יקרה, גם לא הנורמליזציה עם סעודיה, לא לפני שתקום ממשלה ישראלית שתכיר במדינה פלשתינית. עזה לא תיראה כמו הריוויירה הצרפתית. השיקום יהיה ארוך וצנוע. כנראה שיממנו אותו בעיקר הסעודים. הם יסייעו גם למצרים ולירדן שטראמפ ינסה להעניש, והם ישקיעו פחות בארצות הברית מכפי שהתכוונו. רומי גונן שחזרה מהשבי אחרי יותר משנה תעבור ניתוח מסובך ביד ואולי היד שלה תחזור לתפקד ואולי לא, כי השאירו אותה בעזה הרבה יותר מדי זמן, למרות שאם זה היה תלוי בביידן היא היתה משתחררת לפני יותר משנה ואולי היה אפשר להציל לה את היד. אבל נתניהו ציפצף על ביידן וסיכל כל ניסיון לעסקה, ורומי נשארה בשבי יותר משנה. בעולם שולטים הנרקיסיסטים, ובדיוק ככה זה נראה.

יום ראשון, 2 בפברואר 2025

מהן מטרות המלחמה

 

לאחרונה מתרבות התלונות על כך שישראל לא הגשימה את מטרות המלחמה בעזה, והשאלה המתבקשת היא: מטרות המלחמה של מי? לנתניהו היו שתי מטרות מלחמה: לדכא את המחאה נגדו ולהישאר בשלטון. את שתי המטרות האלה הוא השיג. כמובן שאלה אינן מטרות המלחמה המוצהרות, שהוגדרו כ"מיטוט החמאס" והשבת החטופים, שלנתניהו לא היתה שום כוונה לממש. לא במקרה הוגדרה המטרה הראשונה "מיטוט החמאס" לא על ידי יעד ממשי, כמו "כיבוש רצועת עזה והחלפת השלטון בה", אלא על ידי המליצה הריקה "מיטוט החמאס" שאין לה משמעות מעשית ברורה. ברגע שהוצעה הצעה מעשית להחלפת שלטון החמאס, כבר בשבועות הראשונים למלחמה, להכניס לעזה את הרשות הפלשתינית בגיבוי מצריים ומדינות המפרץ, מיהר נתניהו לדחות את ההצעה ולהכפיש את הרשות הפלשתינית, שמקיימת כבר שנים תיאום בטחוני עם ישראל, כאילו אין הבדל בינה לבין החמאס, שבניגוד לרשות הפלשתינית ששואפת למדינה פלשתינית בשטחי יהודה ושומרון ועזה, מעוניין להשמיד כליל את מדינת ישראל, ולא מבחין בין השטחים הפלשתינים לבין ישראל של הקו הירוק, ואף מאמץ ומחקה את המעשים המפלצתיים של ארגון דאע"ש שמשמש לו דגם ומקור השראה. לו שאף נתניהו למוטט את חמאס, היה פולש לרצועת עזה בכמה צירים, משלים את כיבושה בזמן קצר ומקבל את ההצעה לשלטון של הרשות הפלשתינית בגיבוי מדינות ערב המתונות, שלרובן כבר יש הסכמי שלום עם ישראל. ברגע שנתניהו דחה הצעה לפתרון כזה, הוא הסכים למעשה להישארות חמאס בשלטון בעזה, מפני שאין אפשרויות מעשיות אחרות. ישראל יכולה כמובן מבחינה צבאית לכבוש את עזה ולהכפיפה למימשל צבאי ישראלי או לספחה לישראל, אבל לפתרונות אלה אין היתכנות מדינית, כי שום מדינה, כולל ידידותינו הנאמנות וספקיות הנשק שלנו, לא תסכמנה לכך, שלא לדבר על מדינות ערב, ולו גם המתונות מביניהן שמקיימות איתנו הסכמי שלום. ההשתעשעות של טראמפ ומעריציו המתנחלים ברעיון העברתם של מיליון עזתים לארצות ערב או למדינות אחרות איננו יותר מהזיה, כמו שאיפתם של המתנחלים להתיישב ברצועת עזה. ככל שטראמפ חוזר על כך ביתר תקיפות, כך ברור שהוא מנותק מהמציאות כמו המתנחלים שהופתעו מרצונו לסיים את המלחמה בעזה, למרות שחזר והצהיר על כך במשך חודשים רבים. כמובן ששלטון ישראלי בעזה הנשען על כידוני הצבא, יהפוך את צה"ל למטרה לטרור אינסופי מצד ארגוני הטרור הפלשתינים, שיתמקדו בהרג חיילים שיאבטחו את שלטון ישראל ברצועה.

המטרה האמיתית של נתניהו היתה קיום מצב מלחמה מתמיד, כאמצעי לקיום שתי מטרותיו האמיתיות היחידות: דיכוי המחאה והישארות בשלטון, והעמדת פנים של חתירה להשמדת החמאס, שמחייבת את השארת צה"ל בעזה. הישארות צה"ל בעזה, כפי שהודתה המתנחלת דניאלה וייס, שפועלת במרץ להקמת התנחלויות בכל רצועת עזה, הוא תנאי יסוד להקמת התנחלויות בעזה. למתנחלים ברור שאין קיום לשאיפתם להקים בעזה התנחלויות ללא מטריה צבאית, שכן החמאס לא יבחל ברצח יהודים שינסו להתנחל בעזה, כפי שלא בחל ברצח משפחות שלמות בעוטף עזה והרס ההתישבות בעוטף. כמובן שהעול של מימשל צבאי ישראלי בעזה, שיתבסס בהכרח על גיוס נרחב ואינסופי של לוחמי מילואים, כי הצבא הסדיר קטן מדי מכדי לשאת במשימה זו, ייצור מצוקה כלכלית ותסיסה חברתית שבעצמן עלולות להפיל את שלטון נתניהו, ואנו רואים כיצד מתקשה נתניהו לממש את חקיקת הפטור משירות צבאי לחרדים.

כעת מנסה נתניהו, באמצעות הדלפות על הפרות הסכם צפויות כביכול מצד חמאס, לפוצץ את העסקה להשבת החטופים, או לפחות ליצור אצל שותפיו מהימין הקיצוני תחושה שהוא עומד לשוב ללחימה, מבלי להגדיר כמובן שום יעד מעשי להמשך הלחימה לבד מהמליצות הריקות על "מיטוט החמאס" ו"הכרעה". כך כמובן עשה כבר מספר פעמים בשנה האחרונה, בתוצאה הנוראה של מות עשרות חטופים ומאות חיילים במשימות שימור מצב המלחמה: פיצוץ בתים ומנהרות. אלה משימות מסוכנות וקטלניות שאין להן קץ, כי אין שום אפשרות מעשית לפוצץ את כל המנהרות שנחפרו בעזה ולהרוס את כל הבתים שבהם פועלים אנשי חמאס. העבודה הסיזיפית והקטלנית שחיילי צה"ל מבצעים בעזה כבר יותר משנה תוך הקרבת חייהם ושלומם איננה יכולה להסתיים סופית, כי מספר המנהרות עצום, ולכן משימה סיזיפית זו מאד מתאימה לנתניהו, שמעוניין להעסיק את צה"ל במשימות בלתי נגמרות בעזה, אבל מבלי לכונן ברצועה שלטון אלטרנטיבי, ומבלי לסיים את המלחמה.

כמובן שלצורך שימור מצב המלחמה וההיאחזות בשלטון נתניהו סירב להצעות קודמות לעסקה להשבת החטופים בטענה שהוא חותר עדיין לניצחון המוחלט, שגם הוא מליצה ריקה ולכן שימושית למי שאיננו רוצה לסיים את המלחמה ולא לחסל את שלטון חמאס. את האשמה להמשך שלטון החמאס ברצועה הטילה הממשלה כמובן על הרמטכ"ל וצמרת צה"ל, למרות שהאשמה בכך היא הממשלה עצמה, כפי שהיא אשמה בטבח החמאס, מפני שנתניהו, ולא צה"ל, טיפח ומימן את החמאס כדי להחליש את הרשות הפלשתינית, ולכן גם טען שהחמאס מורתע, ועודד את ריכוז הכוח הלוחם ביהודה ושומרון ולא בגבול עזה, כדי לרצות את תומכיו המתנחלים. במלים אחרות: מטרות המלחמה המוצהרות הפוכות למעשה ממטרות המלחמה האמיתיות של נתניהו, אלה שאליהן חתר ואותן השיג: הפקרת החטופים וחיילי צה"ל למוות, הסתה כנגד משפחות החטופים כאילו הן ולא הוא עצמו אחראיות לאי השבתם, והשארת החמאס בשלטון כדי למנוע את חיזוק הרשות הפלשתינית. המתנחלים עדיין מדברים על כך שצה"ל יביא להכרעת החמאס, מה שזה לא אומר. מטרתם האמיתית היא כמובן להשאיר את צה"ל בעזה לזמן בלתי מוגבל כדי להקים בחסותו התנחלויות, ולכן עדיף להם בהחלט שהחמאס יישאר בשלטון, ויספק להם סיבה מתמדת להישארות צה"ל ברצועה. את הקרבת חיי החטופים הם מעלים על נס וחיילי צה"ל הם לדידם בשר תותחים להגשמת מטרותיהם. כל המטרות האלה של נתניהו וממשלתו ותומכיו המתנחלים מנוגדות כמובן בתכלית לרצונו של רוב הציבור הישראלי, מה שגורם כמובן לנתניהו וממשלתו לשווק אותם בתור "מימוש רצון העם", בתקוה לכך שאפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן.

יום ראשון, 26 בינואר 2025

למרבה הצער נכשלנו

 

במוצאי שבת אני הולכת לעצרת להשבת החטופים כדי לצעוק שצריך להחזיר את כולם עכשיו, שזו בעיניי החשיבות של כל הפעילות להשבת החטופים: לשמור שהנושא לא יירד מסדר היום ולצעוק שישיבו אותם מיד, למול ממשלה שמעוניינת להמשיך את המלחמה עד סמוך למועד הבחירות הבאות כאסטרטגיה להישארות בשלטון, ולצורך זה מנעה עד כה עסקה להשבת החטופים. להרבה מהדברים שנאמרים בעצרות על ידי דוברים שונים, רובם בני משפחות החטופים, אני לא מסכימה, אבל לא ממש אכפת לי, כי חשוב לדעתי שיבואו מה שיותר אנשים לצעוק שיחזירו את כולם עכשיו, ולא כל כך חשוב מה בדיוק נאמר מעל הבמה. הדבר שהכי מפריע לי זה שהדוברים, ובמיוחד בני משפחות החטופים, מרגישים צורך להחמיא לקהל, להאדיר את תרומתו ולהודות לו. אתמול בעצרת זה בלט במיוחד: הדוברים אמרו שבזכותנו משפחות החטופים מחזיקות מעמד והרבו בהעתרת מחמאות ותודות על הקהל, והיתה דוברת שגם החמיאה לעצמה ולפעילותה למען החטופים, כאילו אנחנו הפעילים והמפגינים אחראים לכך שסופסוף נחתמה ויצאה לדרך עסקה להשבת החטופים שחיכינו לה מאז שהעסקה הקודמת קרסה. כל המחמאות האלה לקהל רק גורמות לי להרגיש לא נוח ואפילו משפילות מבחינה מסוימת, כאילו היינו ילדים קטנים שצריך לעודד להתנהגות טובה במחמאות, ואני אשה די זקנה ומבינה מדוע צריך להפגין גם בלי שמחמיאים לי. לפעמים זה אפילו מביך, שמדברים על זה שהלילות בירושלים נורא קרים ובכל זאת אנחנו יוצאים מהבית ובאים להפגין, כאילו רחוב עזה לא מלא באנשים שיצאו מהבית ויושבים בבתי הקפה והברים ברחוב עזה ותמיד אני רואה אותם בדרך לעצרת וחושבת למה הם לא באים להפגין. הם לא באים, ובשטח העצרת יש תמיד רווחים גדולים בין המפגינים ולא קשה לעבור ביניהם. ירושלים עיר ימנית וביביסטית, ואמנם יש בה מיעוט לא מבוטל של אנשים שמתנגדים לממשלה, אבל אלה שבאים להפגנות אינם יותר מכמה אלפים וגם זה כבר הרבה, ואלה שבאים, וספגו לא מעט קללות ונאצות מביביסטים, שאמנם התמעטו בשבועות האחרונים, באים כי חשוב להם להשפיע על דמותה של מדינת ישראל, כדי שתהיה מדינה שמציבה בראש מעייניה חיי אדם, ולא מדינה שמוכנה להקריב חיי אדם בהמוניהם כדי לגזול אדמה מפלשתינים ולהקים עליה התנחלויות. זה כמובן קו השבר הפוליטי בחברה הישראלית, ולכן השבת החטופים היא עניין פוליטי, כי היא איננה רק מאבק פרטי של משפחות החטופים ותומכיהן, אלא מאבק פוליטי של מחנה פוליטי ששואף לחיות במדינה שמוקירה חיי אדם ושומרת על זכויות אדם, ולא במדינה שמקריבה חיי אדם ומאיימת על מערכת המשפט ומנסה להרוס אותה, כדי שלא יהיה בה בית משפט עצמאי שמגן על זכויותיו של הציבור הפלשתיני ומונע נישול וגירוש פלשתינים כדי לגזול את אדמותיהם. אבל בדרך כלל הפעילים להשבת החטופים מעדיפים לומר שהשבת החטופים איננה עניין פוליטי אלא עניין אנושי. כמובן שזה עניין אנושי, אבל גם להעדיף אנושיות על הישרדות בשלטון או על התנחלות בעזה זו העדפה פוליטית, ולכן ככל שהשבת החטופים היא עניין של אנושיות, כך היא גם עניין פוליטי, שלמרבה הצער רוב הפעילים להשבת החטופים ממש מפחדים לומר את זה, למרות שהמתנגדים לשחרור חטופים לגמרי מזוהים פוליטית, ומתנגדים לשחרור חטופים מסיבות פוליטיות לגמרי: המשך המלחמה לצורך כיבוש עזה, גירוש תושביה והקמת התנחלויות ליהודים בלבד.

הייתי מאד רוצה שהפעילות של המתנדבים להשבת החטופים תביא להפסקת המלחמה ולעסקה להשבת חטופים כבר לפני שנה, אבל בכך נכשלנו. למרות פעילותנו המלחמה נמשכה ללא צורך וגרמה להרס והרג עצומים בעזה, ולמותם של מאות חיילים ועשרות חטופים שנחטפו חיים והיו צריכים לחזור חיים. זה לא אומר שעשינו משהו רע או שהפעילות שלנו היתה מיותרת, כי היה מאד חשוב להראות שיש בישראל ציבור גדול שתומך בהשבת החטופים מוקדם ככל האפשר כדי להציל את חייהם, והפעילות הזו נתנה תקוה לחטופים ששמעו עליה בעזה – ואנחנו כבר יודעים שהיו חטופים ששמעו על ההפגנות שקראו להשבתם ומצאו בכך נחמה ותקוה וכוח לסבול את יסוריהם. אבל לא צריך להגזים בהשפעתנו. למרבה הצער לא הצלחנו לגרום לממשלה להפסיק את המלחמה לפני שנה, שזה היה הזמן הנכון, שהיה מאפשר להחזיר את רוב החטופים בחיים, וחוסך הרבה שפיכות דמים וסבל. לא רק אנחנו לא הצלחנו, גם ג'ו ביידן, שהוא ושליחיו עמלו ללא הרף לסיים את המלחמה ולהשיב את החטופים, לא הצליחו לגרום לנתניהו לחתום על עסקה. דונלד טראמפ הצליח בכך, לא מפני שטרח הרבה, ולא מפני שהוא איש טוב, אלא דווקא מפני שהוא מנוול ונתניהו חושש ממנו, ולכן נכנע ללחץ מצד טראמפ לחתום על עסקה, ואם יקיים את העסקה על כל שלביה וישיב את כל החטןופים לישראל, את כל החטופים החיים וגם את גופות החללים, הוא יעשה זאת בלחצו של טראמפ, וזה עצוב, לא רק מפני שלישראל יש ראש ממשלה שלא אכפת לו מחיי אזרחיו. זה עצוב כי עשרות חטופים נהרגו ונרצחו בשנה שחלפה ואת זה אי אפשר כבר לתקן. בכל זאת הפריעה לי דוברת אחת שכל הזמן דיברה על "מתווה טראמפ", שלמעשה הוא מתווה שגיבשו ביידן ואנשיו עם המדינות המתווכות ולהם צריך להודות עליו. זה לא אומר שזה מתווה טוב. זה מתווה עם המון מוקשים ובעיות שמסכנים את יישומו, אבל כנראה שזה מה שאפשר היה להשיג.

בצורך של משפחות החטופים להלל את המפגינים למענם יש משהו עצוב: המחשבה שהשבת החטופים היא עניינם של בני משפחות החטופים, ומי שתומך בהם כביכול עושה עמם חסד, וזה לא המצב. כאמור המאבק להשבת החטופים הוא מאבק על אופיה ודמותה של מדינת ישראל, ולכן הוא עניינם של כל האזרחים, ומי שמצטרף אליו פועל קודם כל למען עצמו כאזרח שרוצה לחיות במדינה שמוקירה חיי אדם ולא מפקירה אותם, והכישלון לגרום לנתניהו לסיים את המלחמה בזמן סביר ולא למשוך אותה ללא צורך למטרות הישרדות פוליטית איננו רק כשלונם של המפגינים להשבת החטופים. זהו כשלונם של כל האזרחים.

 

 

יום שני, 20 בינואר 2025

לא לגיטימי להתנגד לשחרור חטופים

 

אתמול פחדתי אפילו לכתוב. בבוקר הייתי ממש עצבנית כי חמאס עוד לא העבירו את שמות החטופות שהיו אמורות להשתחרר, נתניהו הודיע שהפסקת האש לא תיכנס לתוקף עד העברת השמות וצה"ל תקף בעזה, ופחדתי שכל ההסכם עומד להתמוטט. פחדתי מאד שהדברים הנוראים של בצלאל סמוטריץ', שנתניהו הבטיח לו לחזור למלחמה, ושעזה תהיה בלתי ראויה למגורים, תגרום לחמאס להתנער מהעסקה, והחטופים שוב יופקרו לסבל ומות ללא תקוה. כבר לא האמנתי ששלוש החטופות תשוחררנה בשעה שנקבעה וזה מה שקרה, ויכולתי רק לבכות כי מאד התרגשתי  לראות אותן יוצאות מרכב החמאס לרכב הצלב האדום ונוסעות לישראל, והן נראו רזות ומותשות, לא כמו בתמונות היפות שלהן מהימים שלפני הטבח, אבל הן נראו מאד מאושרות, אבל גם לא יכולתי שלא לחשוב על עדן ירושלמי וכרמל גת והרש גולדברג-פולין ויגב בוכשטאב ואלכס לובנוב שאשתו נותרה אלמנה עם שני פעוטות, וכל האחרים שיכלו לחזור בחיים למשפחותיהם לו העסקה היתה קורית בזמן, ולא נדחית בגלל נתניהו וסמוטריץ' ובן-גביר וכל בני העוולה שהיו צריכים לעמוד למשפט על הפקרת החטופים, ולא יכולתי לסבול את כל אלה שאומרים שלהתנגד לעסקה לשחרור החטופים זה לגיטימי, כי אין שום דבר לגיטימי בהתנגדות הזאת, משום בחינה. מבחינת החטופים שהממשלה הפקירה לגורלם בשביעי באוקטובר ומאז והלאה, התנגדות לעסקה פירושה הפקרתם לסבל ועינויים ומות, ואין שום דבר לגיטימי בזה, וגם הטענה ששחרור מחבלים בתמורה לחטופים יגרום להרוגים וחטופים נוספים איננה לגיטימית, גם מפני שהצלת חיים שנמצאים בסכנה מיידית וודאית גוברת על סיכון עתידי אפשרי, אבל בעיקר מפני שזו איננה הסיבה האמיתית להתנגדות של סמוטריץ' ובן-גביר וחלק מהליכוד להסכם. הסיבה האמיתית להתנגדותם היא שהם חולמים לגרש את תושבי עזה ולהקים בעזה התנחלויות, ולמטרה זו הם רוצים להשאיר את צה"ל בעזה ולא לסיים את המלחמה עד להשגת מטרתם זו, שהיא פשע מלחמה, כי אסור לגרש אזרחים מבתיהם ואסור להרוס לשם הרס ואסור לגזול את אדמתם של אחרים ולהקים בה ישובים לעם הכובש, ולכן התנגדות לעסקה כדי לגרש אנשים מבתיהם ומארצם וליישב בה אחרים איננה לגיטימית, כי אי אפשר להצדיק אידיאולוגיה שמבוססת על פשע נגד בני עם אחר, ואי אפשר להפקיר את בני ארצך למוות כדי לשלוט בכוח בעם אחר. בכלל הניסוח של מטרות המלחמה בעזה הוא שקר, כי נתניהו וממשלתו מעולם לא התכוונו, לא לשחרר את החטופים, כי לשם כך צריך לסיים את המלחמה ולסגת מעזה, והם רצו להמשיך במלחמה לנצח כדי להקים בעזה התנחלויות, ולא למוטט את החמאס, כי למטרה זו הם היו צריכים לאפשר לרשות הפלשתינית להשתלט על עזה, שזה גם מה שנקבע בהסכמי אוסלו, שעזה תהיה חלק מהרשות הפלשתינית – גם הסכמים בינלאומיים צריך לקיים, ואי אפשר להפר אותם במטרה לקדם מעשים שהם פשעי מלחמה כמו גירוש תושבים כדי לבנות על אדמתם ישובים לעם הכובש. רק כמה ימים לפני חתימת הסכם השחרור אמר סמוטריץ' שלא צריך לפחד מהמלה כיבוש, כי רצה לכבוש את עזה ולשלוט בה לתמיד. אני מאד מפחדת מהמלה כיבוש, כי כיבוש פירושו מלחמה בלתי פוסקת ומוות בלתי פוסק של חיילים צעירים. הבוקר התפרסמה ידיעה ב"הארץ" שהבן של בצלאל סמוטריץ' בניה סמוטריץ' קנה במחיר מציאה מגרש במקום שהיה בו הישוב הבדואי אום-אל-חיראן שפונה באכזריות מתושביו ואחד מהם אף נורה למוות בטענת שוא שניסה לדרוס שוטרים. כך מסתבר שגזלני האדמות גם מפיקים רווח אישי מן הגזל והשוד. וכך מתברר כפי שטענתי לא פעם, שמי שמתיר את דמם של פלשתינים ושודד את רכושם, בסופו של דבר מתיר את דמם של בני עמו היהודים, כמו שאמרו חז"ל מי שמכה לגוי סופו שמכה לישראל ומי שגוזל לגוי סופו שגוזל לישראל ומי שהורג לגוי סופו שהורג לישראל, כי מי שלבו גס באנשים וחומד את רכושם, מאבד את האנושיות גם כלפי בני עמו, וזה מה שקרה לסמוטריץ' ובן-גביר וגם לנתניהו ולתומכיו ביחסם לחטופים, שהם הסיתו נגדם ונגד משפחותיהם ותיארו אותם כמשתפי פעולה עם חמאס נגד ממשלת ישראל, כי המשך המלחמה ללא השבת החטופים משרת את האינטרסים של נתניהו שרוצה לעכב את עדותו במשפט ואולי לבטל את המשפט לגמרי, ובכלל עוזר לו לשמר את הקואליציה המזוויעה שלו ולהישאר בשלטון, שזו מטרת חייו, להישאר בשלטון כדי לעכב את משפטו ובעיקר כדי להישאר בשלטון, ולבו גס בחטופים ובשבויים ובחיילים שעלולים למות לחינם אם המלחמה תימשך והכיבוש בעזה יימשך. כל הרצונות השפלים האלה של קואליציית נתניהו-סמוטריץ'- בן-גביר הם לגמרי בלתי לגיטימים. הדבר היחידי הלגיטימי הוא לסיים את המלחמה שהתארכה הרבה מדי ללא צורך ובניגוד גמור להגשמת מטרותיה, ולהשיב הביתה את כל השבויים והחטופים וכל הלוחמים שמחרפים את נפשם ואסור לנצל את מסירותם והקרבתם לרעה. לגיטימי רק להציל חיים ולרדוף שלום.

יום שלישי, 14 בינואר 2025

עסקה בחסות טראמפ

 

ברור לי שהאנשים שתומכים בבן-גביר מאד שונים ממני, ושמאד קשה לי להבין אותם, ועדיין הייתי מופתעת מכך שבן-גביר מתגאה בכך שבמשך השנה האחרונה הכשיל כמה פעמים עסקאות לשחרור החטופים. במה בדיוק הוא מתגאה? שבגללו אנשים שממשלת ישראל הפקירה לטבח וחטיפה בידי החמאס ונחטפו חיים ויכלו לחזור חיים נרצחו בשבי? האם הוא מתגאה בכך שדמם של החטופים שנרצחו בשבי על ידיו? והאם זה לדעתו מה שאמור לחבב אותו על מצביעיו?

כמובן שההתפארות שלו חסרת שחר. ברור לי שמי שטרפד והכשיל את העסקאות עד כה הוא נתניהו, במחשבה שהמשך המלחמה יסייע לו לשרוד בשלטון, בניגוד לרצונו של רוב הציבור שיסיים את כהונתו האסונית והארוכה מנשוא, ושאילו רצה נתניהו בעסקה, היא היתה יוצאת לפועל מזמן, ומשיבה אלינו בחיים ובמצב בריאותי טוב בהרבה, הרבה יותר חטופים. נתניהו עצמו כידוע יצא מכליו, ראו פרשת פלדשטיין, לשכנע את הציבור הישראלי שהחמאס הוא זה שאשם בהכשלת העסקה, בסיועם של המפגינים והנאבקים להשבת החטופים, כי אין אצל נתניהו נבזות ללא הסתה נגד הקרבנות של מדיניותו והחלטותיו. נדמה לי שלמרות כישורי ההסתה המצטיינים של נתניהו, רוב הציבור לא האמין לו, והמשיך לחשוב שנתניהו הוא זה שמכשיל את העסקאות ומאריך את המלחמה כדי לשרוד בשלטון, ולא המפגינים להשבת החטופים אשמים בכך.

ובאותה מידה רוב הציבור משוכנע שהעסקה יוצאת עכשיו לפועל בגלל אימתו של נתניהו מפני טראמפ. לכל מנוול יש מנוול גדול ממנו שמטיל עליו אימה. ואני שמתעבת את טראמפ בכל לבי, מוצאת את עצמי מייחלת לכך שיצליח לאלץ את נתניהו להשיב אלינו את החטופים ששרדו את השבי המחריד, מתפללת שרבים מהם עדיין בחיים, אפילו מתפללת לכך שאנשים שכבר נחשבו למתים יתגלו כחיים, שזה יהיה בגדר נס, אבל אני מתפללת לנסים, ואפילו כשאומרים שהמחיר כבד אינני מרגישה שהמחיר כבד. שחרור המחבלים שרבים מהם כבר הזדקנו בבתי הסוהר איננו מפחיד אותי. חלקם יחזרו לטרור, אבל מנהיגי החמאס תמיד הצליחו לחולל טרור גם כשהיו בכלא, ובמקום כל אלה שנהרגים מתגייסים לחמאס רבים יותר מאלה שנהרגו, ולהתגונן מפני החמאס נצטרך גם בעתיד, והיינו עושים זאת טוב יותר לולא הפיץ נתניהו את הרעיון המטורף שצריך לטפח את החמאס כדי להחליש את הרשות הפלשתינית, ואת הרעיון המטורף לא פחות שאפשר לקנות את החמאס בכסף ושאם מעבירים לחמאס כספים החמאס מורתע ואין נשקפת ממנו סכנה. שוב ושוב כתבתי כאן על כך שלאחר כל תוקפנות כלפינו מצד החמאס נתניהו היטיב עם החמאס ופגע ברשות הפלשתינית שמשתפת פעולה עם ישראל. ביום ראשון התראיין לתכנית המצוינת של עמרי אסנהיים ורוני קובן מי שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן עמית סער, שעזב את תפקידו בגלל מחלתו הקשה. הוא ניסה שוב ושוב להזהיר את נתניהו וגלנט מפני תוקפנות של אויבינו בגלל השקפתם שהמהפכה המשטרית החלישה מאד את ישראל והיא עומדת להתפורר כקורי עכביש כדברי נסראללה, אבל גם הוא חשב שהסכנה היא מהחיזבאללה ומאיראן ולא מהחמאס. גם הוא חשב שהחמאס מורתע, ואינני מתפלאת על כך, כי נתניהו מעולם לא איפשר לאנשים לאתגר את תפיסותיו שלו. אצל נתניהו כל מי שאיננו מתיישר עם דיעותיו הוא בוגד שצריך להכחיד, ולא אדם שמביע דעה מושכלת שאולי כדאי להביא אותה בחשבון. אין מודיעין יעיל בדיקטטורות, כי מודיעין יעיל מחייב פתיחות מחשבה ולגיטימציה לדעות אחרות, דבר שאיננו קיים בשלטונו הדכאני של נתניהו, שפיטר את גלנט קודם כל מפני שהתריע מפני סכנותיה הקשות של ההפיכה המשטרית, ואחר כך מפני שדרש לסיים את המלחמה ולהשיב את החטופים, ולגלנט הצטרפו בדרישה זו הרמטכ"ל וראש השב"כ שנתניהו עדיין מנסה לפטר וגם להאשים במחדליו ובכשלונותיו האיומים.

כל תככיו ותוקפנותו של נתניהו כלפי כל מי שלא התכופף בפניו מתפוגגים כעת למול פחדו מטראמפ, שמצליח להיות מגלומן עוד יותר מנתניהו, כוחני עוד יותר מנתניהו וגם אנוכי עוד יותר מנתניהו, ואם דוקא משום כך יצליח במה שכולנו נכשלנו בו עד כה, לגרום לנתניהו להשיב את החטופים, יבורך.