מפלגת העבודה בבוקר שאחרי

כמובן שאני עצובה שמפלגת העבודה קיבלה רק חמישה עשר מנדטים, אבל אני בשום אופן לא כועסת על שלי יחימוביץ', כי אני חושבת שהיא עמדה בגבורה במתקפות מאד קשות שבאו מתוך המחנה שלה, ובראש וראשונה הבגידה של עמיר פרץ, שהחל לתקוף אותה מיד לאחר בחירת הרשימה לכנסת ומיד אחר כך עזב למפלגתה של ציפי לבני, ומאז אי אפשר היה לפתוח רדיו בלי לשמוע את עמיר פרץ, מספר שלוש ברשימת העבודה לכנסת שהפך למספר שלוש במפלגתה של ציפי לבני, תוקף את שלי יחימוביץ' ללא הפסקה. זה לא עזר לציפי לבני ולעמיר פרץ עצמו, שמפלגתם קיבלה רק ששה מנדטים, אבל זה פגע מאד במפלגת העבודה. לכן אני כועסת מאד מאד על איתן כבל שמיהר הבוקר להשתלח בשלי יחימוביץ' ולהאשים אותה בכישלון, כי אם יש מישהו שאחראי בגדול לקושי של יחימוביץ' לקבל יותר מנדטים זהו מחנה עמיר פרץ שמנהיגם התנהג כפי שהתנהג ואיתן כבל ממשיך בדרכו. בכלל תרומתם היחידה של ציפי לבני וחבריה למערכת הבחירות הנוכחית היתה לפגוע בקדימה ובעבודה ולאפשר לנתניהו, למרות חולשתו הגדולה, להרכיב את הממשלה הבאה, מה שהיה כנראה קורה ממילא, אבל הרעל שזרעו ציפי לבני ועמיר פרץ במחנה מתנגדי נתניהו הקל מאד על נתניהו לחזור ולהיות, אמנם מוכה, אבל בכל זאת ראש ממשלה.

יאיר לפיד ומפלגתו אינם שייכים למתנגדי נתניהו, וזאת אחת הסיבות להצלחתם – הציבור איננו רוצה באמת להחליף את נתניהו, אלא רק להעניש אותו על המצב הכלכלי הקשה ועליות המחירים הבלתי פוסקות, אלה שהיו בלב המחאה, ואם היה לשלי יחימוביץ' כישלון זה חוסר ההבנה שלה שמחאת הקוטג' של איציק אלרוב וחבריו היא בלב המחאה אפילו יותר מהמחאה המרשימה של דפני ליף ואיציק שמולי, ושהקושי לחיות בישראל, הקושי הבלתי אפשרי לחיות בכבוד מהמשכורת ולמצוא קורת-גג הוא המקור לזעם הציבורי על נתניהו, ולא שום בעיה אחרת. יאיר לפיד קרא את המפה נכון, ולכן הוא הצליח, אבל הוא הצליח רק כמפלגה בינונית, בזכות אישיותו הנלבבת ובזכות קולות שמשך מהימין המתון, קולות שבעבר ניתנו למפלגת קדימה, ולכן הוא לא יעמוד בראש גוש חוסם שאיננו קיים באמת, אלא יצטרף לממשלת נתניהו, וזה דבר טוב, במיוחד אם התוצאה מהצטרפותו תהיה סילוקה של ש"ס מהממשלה, או לפחות מתיק הפנים, והפסקת ההתעמרות של מפלגת ש"ס במבקשי אזרחות שאינם יהודים ובעובדים זרים. חבל מאד שיחימוביץ' הכריזה שלא תצטרף לממשלה. חבל מכמה סיבות: ראשית משום שאחרי מערכת בחירות ארוכה שבה סירבה להצהיר שלא תיכנס לממשלה ונגררה להצהרה הזו רק לאחר ירידה בכוחה, זה נראה כמו זגזוג, כמו מסיבת העיתונאים הפתטית של נתניהו עם משה כחלון, ואם בחרה בדרך מסוימת היה עליה להמשיך בדרך זו עד הסוף ולהראות עקביות ונחישות למרות הביקורת הקשה, גם אם התוצאה לא היתה שונה. ושנית מפני שיכולה לקום עכשיו ממשלה שבמרכזה הליכוד ביתנו, יאיר לפיד ומפלגת העבודה, הליכוד מעוניין בכך ומצהיר על כך בריש גלי, וזה יכול להביא שינוי מאד גדול ומשמעותי במדיניות הממשלה, ואם זה לא יקרה בגלל ההצהרה של יחימוביץ' שלא תיכנס לממשלת נתניהו זה מאד חבל. אבל אני בטוחה שגם באופוזיציה שלי יחימוביץ' תייצג אותי נאמנה ותילחם למעני ולמען אנשים כמוני, ולכן גם הצבעתי לה, ואינני שותפה לאלה שכל הזמן תקפו אותה על כך שהיא מסרבת להצהיר שלא תיכנס לממשלת נתניהו, ועכשיו תוקפים אותה על כך שנכנעה להם והצהירה הצהרה מיותרת ומזיקה. לראש מפלגה יש הרבה כוח, אבל זה לא כוח בלתי מוגבל – ראו את מקרה בנימין נתניהו. בשביל להצליח כל אדם, ולו החזק ביותר, צריך חברים ותומכים נאמנים, שיתנו לו ביטחון ללכת בדרכו ולא ינסו לשפוך את דמו בהזדמנות הראשונה, תוך שהם משבחים את עצמם על נאמנות שמעולם לא היתה. יכולתה של מפלגת העבודה להישאר מלוכדת ונאמנה לעצמה היא זו שתקבע האם חברותה בכנסת תהיה לברכה או לקללה לבוחריה ולה עצמה.

פרץ ושלי

אינני יכולה לשאת את המחשבה שעמיר פרץ יחזור לעמוד בראש מפלגת העבודה. הוא האכזבה הכי גדולה שלי בפוליטיקה, האיש שהצבעתי עבורו בהכי הרבה תקוה ואמונה שאכן יביא סדר חברתי חדש, והפך לאיש שנתן יד למלחמה הכי מיותרת והכי מטומטמת שהיתה. אני עדיין כועסת מאד על שלי יחימוביץ' שבמקום לומר אז שאסור לו לקחת את תיק הביטחון ואסור לו לעשות מלחמה, אמרה שאין שום רע בזה שאזרח יכהן כשר ביטחון, ועכשיו אומרת שהיא אמרה אז את ההיפך. בכלל שלי יחימוביץ' חושבת שאין לאנשים בישראל זיכרון לא לטווח ארוך ולא לטווח קצר, ואפשר להגיד כל דבר: שההתנחלויות היו קונסנזוס, שזה שקר לומר כזה דבר, ויש עוד מספיק אנשים שזוכרים איך גוש אמונים התבצר בקדום ופרס תמך בהם כדי להתנקם ברבין שנבחר לראש ממשלה במקומו. יש אנשים שלא סלחו לפרס על כך מעולם, אפילו כשרבין עצמו סלח לו. קונסנזוס לגבי התנחלויות בשום אופן לא היה, וגוש אמונים כפה אותן בכוח על הממשלה, והיו הרבה אנשים שידעו מלכתחילה שיהיו מזה רק צרות, אבל ידם היתה על התחתונה. אני היסטוריונית ואני לא סובלת שמשקרים על מה שהיה, אפילו אם זה היה די מזמן. גם לא אהבתי את הניסיון העלוב שלה להפריד בין מחאת הקוטג', שהיא פסלה אותה מסיבה בלתי מובנת, למחאת האוהלים, שלולא הצלחת מחאת הקוטג', בכלל לא היתה מתחילה. אני לא סובלת שמשקרים ומסלפים דברים מתוך כל מיני חישובים, שלי לא ממש מובנים. בכל זאת אני מעדיפה ששלי יחימוביץ' תעמוד בראש העבודה ולא עמיר פרץ, ולא בגלל שהיא אשה כי בכל מקרה היא לא אשה כמוני, היא אשה שהרוויחה תמיד הרבה כסף, ופגשתי אותה רק פעם אחת בחיים שאז היא דוקא היתה מאד נחמדה אליי, ובכל זאת נשאר לי ממנה טעם רע. זה היה בדיון על הכחשת השואה שהיא הנחתה, והיו שם פרופסור יהודה באואר ורעייתו שהלכה לאחרונה לעולמה, וכבר אז הם היו אנשים די מבוגרים, והשר יולי אדלשטין, ועוד אנשים עסוקים וגם אני הקטנה, שכולנו באנו בגלל הנושא שקרוב ללבנו, ושלי יחימוביץ' אמרה שהיא לא היתה באה לשם אם לא היו משלמים לה, וחשבתי אז שהיא לא אשה כמוני שלא כל כך משלמים לי ואני גם לא כל כך מבקשת כסף. אני לא אוהבת אנשים שמתפארים בכך שהם מרוויחים הרבה כסף ומוכנים לעשות דברים רק אם משלמים להם הרבה כסף. יש נשים שחושבות שזה מאד פמיניסטי לדרוש תמיד כסף, ואני לא חושבת שפמיניזם אומר שנשים צריכות לחקות התנהגויות מגעילות של גברים. אני מאמינה בפמיניזם שרוצה לעשות את העולם למקום יותר נשי והרבה פחות כוחני ואני גם מאמינה בכך שזה אפשרי. ושלי יחימוביץ' סיפרה שהיא עומדת לצאת לטיול אופניים ביוון ומבטלת דברים בטירוף. אני בכלל לא יודעת לרכב על אופניים ואני יותר טובה בלבשל ולתפור כפתורים וכאלה דברים, שאולי גם שלי יחימוביץ' טובה בהם, כי היא הצטלמה למוסף הארץ במטבח שלה, אבל היא לבשה חולצה לבנה ארוכה שלא ממש מתאימה לבישולים. חשבתי שהיא בטח חושבת שאנחנו חבורת אנשים נורא קודרים ומשעממים בבגדים כהים שבאים בחינם לדבר על הכחשת השואה, ואכן כאלה אנחנו בהגדרה. בכל זאת אני מעדיפה שהיא תעמוד בראש מפלגת העבודה, כי היא פחות דוחה אותי מעמיר פרץ שאומר שביבי רוצה אותה, שזאת איסטרטגיה די מגעילה, ויש סביבה המון אנשים צעירים שדוקא עובדים עבורה בהתנדבות, אז אני מקוה שבינתיים היא למדה לכבד אנשים שעושים דברים בלי לבקש שכר מהתחלה כי הם מאמינים בחשיבותם, ואני מאד אסירת תודה לה שהיא באה לברך במצעד הגאוה בירושלים, דבר ששום מנהיג של מפלגת העבודה מעולם לא עשה, ופעם התקשרתי ללשכתו של יצחק הרצוג שהיה אז שר, אני לא זוכרת שר של מה, כשדקרו אנשים במצעד הגאוה בירושלים והבנתי שגם רצח יכול להיות, מה שלמרבה הזוועה באמת קרה, וביקשתי שהוא יבוא למצעד הגאוה אבל נתנו לי לדבר רק עם המזכירה והוא מעולם לא בא. אני פשוט יותר מאמינה בשלי שהיא תעשה דברים טובים אם היא תהיה המנהיגה, ולעמיר פרץ אני כבר בכלל לא מאמינה, ואני לא אוהבת את ההתחברות שלו עם אנשים שלא רוצים להצביע לשלי יחימוביץ' כי היא אשה, כי זה שהיא אשה, זה לא צריך לשנות לטובתה, אבל זה בטח לא צריך לשנות לרעתה. כעסתי עליה מאד אחרי הראיון הטפשי שלה במוסף הארץ, אבל בכל זאת אני מעדיפה אותה. אולי זה לא משהו הגיוני. אולי זאת הרגשה מהבטן. זה היה עורך-דין שייצג אותי הרבה שנים שאמר לי פעם להפתעתי, שההרגשה מהבטן היא הכי חשובה, ושתמיד אני אלך לפי ההרגשה.