מחבל בן 14

 

 

אתמול היו ארבעה פיגועים ונהרג החייל הבודד מקסים מולצ'נוב שעלה לבדו מאוקראינה כדי לשרת בצה"ל והיו גם לא מעט פצועים. הפיגוע בתחנת הרכבת הקלה בירושלים, שבו נדקר צעיר ונפצע בינוני, משך פחות תשומת לב מהפיגוע המורכב שבו נהרג החייל ועוד חיילים נפצעו, ופרטי התקרית הובאו מפי עדים שונים ללא התייחסות נוספת, ואלה היו פרטים מטרידים בעיניי. עובדה היא שהדוקר היה בן 14, על כך אין מחלוקת. עובדה היא שאיש ביטחון ירה בו והרגו, לדבריו "כדי שלא ידקור עוד אנשים". אבל אזרח שהיה בתחנה סיפר שבעט בפרצופו של הנער-המחבל והוא הפיל את הסכין, ואז הגיע איש הביטחון וירה בו למוות.

אם דברי האזרח נכונים, ובינתיים לא שמעתי שמישהו סתר אותם, הרי שדי היה בבעיטה בפרצופו של המחבל כדי שיפיל את הסכין, וכל מה שנדרש היה שמישהו ירים את הסכין וירחיק אותו מהמחבל, או יתפוס אותו בכוח, כדי לשים סוף לסכנת החיים שנשקפה ממנו. אם איש הביטחון ירה בו לאחר שהפיל את הסכין והיה המום מהבעיטה של האזרח בפניו, אין מדובר בהגנה עצמית אלא בהוצאה להורג של מחבל שהיה נער בן 14. יש אנשים שסוברים שיש להוציא להורג רוצחים, אבל ספק כמה אנשים היו תומכים בעונש מוות לרוצח בן 14, לולא היה ערבי ומחבל. במקרה זה גם אין מדובר ברצח אלא בניסיון רצח, שהעונש עליו, בצדק או שלא בצדק, קל יותר. אבל העובדה שאיש ביטחון ירה למוות במחבל בן 14, לאחר שאזרח שנכח במקום בעט בו וגרם לו להפיל את הסכין, לא עוררה שום תהיות. איש לא שאל שאלות מה קרה כאן ומדוע. כאילו אין דבר טבעי ומובן יותר מכך שאיש ביטחון יורה למוות במחבל בן 14 לאחר שכבר גרמו לו להפיל את הסכין, במקום לתפוס אותו בכוח ולמסור אותו לידי הצבא או המשטרה.

זה מזכיר כמובן את פרשת אלאור אזריה שירה למוות במחבל פצוע ששכב על הכביש וכבר לא היווה איום, וגם את הנערה-המחבלת שדקרה אדם בעזרת זוג מספריים שנשאה עמה. שני האירועים אירעו במהלך כהונתו כרמטכ"ל של גדי אייזנקוט, שאמר: "לא הייתי רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים". כי לירות למוות מותר רק כשאין ברירה, ואם מצליחים לעצור את המחבל מבלי להרוג אותו, אין שום הצדקה לירות בו למוות, בוודאי כשמדובר בנער בן 14, שגברים חסונים יכולים לתפוס ולעצור בכוח מבלי לירות בו ולמסור אותו חי לרשויות הביטחון.

הימין הגזעני חיבק את אלאור אזריה ואיים על חייו של גדי אייזנקוט. "רבין מחכה לגדי" הם שרו לו. מאז עלה הימין הגזעני לשלטון ויושב בממשלה, ועוסק בהתרת דמם של הערבים, לא רק מחבלים ולא רק רוצחים, אלא גם חפים מפשע, ובהגנה על חבריהם שרצחו ערבים, שלהם לדברי איתמר בן-גביר, כל חייו בריון גזעני אלים וכעת גם השר לביטחון לאומי, מגיע צל"ש. אבל היכן העיתונאים? האם איש מהם לא חש שיש מקום לפחות לשאול שאלות, לתהות, על מה שכבר איננו מכונה הריגה אלא "חיסול", מונח שמשלים את הדה-הומניזציה של הערבי כאדם, שאיננו נהרג או נרצח אלא "מחוסל" כמובן מאליו, גם כשהוא בסך הכל נער מוסת בן 14 שנים בלבד, שאפשר וכנראה גם הצליחו לנטרל בבעיטה בפניו, או לכל היותר לירות ברגלו או בידו, אבל ירו בו למוות, ואיש בתקשורת לא תהה על כך ולא שאל שאלות.

 

אסור להחשות על ההסתה נגד ריבלין

אסור להחשות אפילו לרגע על ההסתה המחרידה של אנשי הליכוד נגד הנשיא רובי ריבלין, שסירב להעניק חנינה נוספת, חנינה גמורה לרוצח המחבל הפצוע אלאור אזריה, ובכך סיכל את שאיפתם של חברי כנסת מהליכוד לקדם התרת דם של ערבים, בטענה שמותר לרצוח מחבלים גם כשהם פצועים וחסרי אונים. לא מותר אלא אסור להרוג רוצח שכבר נפצע קשה ואינו מהוה סכנה. אסור לא רק לפי חוק המדינה וחוק העמים, אסור גם לפי ההלכה היהודית להרוג רודף אם אפשר לעוצרו בפגיעה באיבר מאיבריו מבלי להביא למותו, לידיעת הימין ששכח מה זה להיות יהודים, כמו ששכח מה זה להיות בני אדם. דבריה גסי הרוח של מירי רגב השפלה נגד הנשיא היו מעוררי חלחלה, וכל עוד מיטיבה ומרוממה בנימין נתניהו לא יסתייג מהם מפורשות, צריך לראותם כאילו יצאו מפיו שלו, כמו גם דבריה של נאוה בוקר התלויה אף היא בגלימתו של ראש הממשלה, ומביש ומחפיר שהשר לביטחון פנים מסתייג אף הוא, גם אם ביתר נימוס ואיפוק, מהחלטתו הצודקת של הנשיא, ואף טוען שההסתה המזעזעת כנגד הנשיא אינה הסתה. לא זו בלבד שזו הסתה לשפיכת דמו של הנשיא, אלא שהסתה זו מתנהלת כעת בחסות ובעידוד הממשלה וראש הממשלה.

ההקלות שהקלה המערכת המשפטית והצבאית עם אלאור אזריה הינן כבר הקלות מופלגות: במקום הרצח שכולנו צפינו בו במו עינינו, הוא הואשם בהריגה, במקום העונש הראוי של כמה שנות מאסר הוטל עליו עונש קל של שנה וחצי בלבד בכלא, שממנה עוד הפחית הרמטכ"ל כמה חודשים, הפחתה שגם היא כבר היתה מעל ומעבר למידת הרחמים. כל חנינה נוספת היתה מסר ברור של התרת דמם של ערבים בכלל, לא רק של מחבלים, ועל כך מעידה הכאפיה שחובשים המסיתים לשפיכות דמים על ראשו של ריבלין, כפי שחבשוה בעבר על ראשו של יצחק רבין, בטרם שפכו את דמו. לא תרצח הוא תמרור האזהרה הגדול ביותר של האנושיות. מי שפוגע בו מחליק במידרון החלקלק ביותר של גלישה לאובדן האנושיות ושפיכות הדמים, וממשלת הליכוד-הבית היהודי-ישראל ביתנו מחליקה במהירות במידרון החלקלק הזה, מהתרת דמם של מחבלים להתרת דמם של ערבים בכלל, ומהתרת דמם של ערבים להתרת דמם של יהודים שמתייצבים באומץ נגד התרת דמם של ערבים, הרמטכ"ל גדי אייזנקוט והנשיא רובי ריבלין, ואסור אפילו לרגע להחשות על כך, כל מי שעוד נותרו בו אנושיות ואימה מפני אובדנה הגמור, אסור לו להחשות אפילו לרגע, והוא חייב לזעוק נגד התרת הדם וההסתה בכל כוחו, כי השעה היא שעת סכנה.

הפגנת תמיכה בנשיא של תנועת דרכנו מחר, יום ג' בשעה 11 בבוקר מול בית הנשיא

עצומת תמיכה בנשיא

הצד האפל של פורים

לא רק האובך הקדיר את חג הפורים שלי, אלא גם שתי כרזות שהיו תלויות על לוח מודעות בשכונה, ובהן נראה הרמטכ"ל גדי אייזנקוט במדים אבל עם כתר זהב וקישוטי זהב של מלך, והיה כתוב שם שאפילו אחשוורוש איפשר ליהודים להגן על עצמם, וציטטו ממגילת אסתר פרק ח פסוק י"א: "אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להיקהל ולעמוד על נפשם להשמיד ולהרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם טף ונשים ושללם לבוז." והיה כתוב גם: "הקם להורגך השכם להורגו". לא היו עוד פרטים במודעה אבל לא היה צריך הסבר מי עומד מאחוריה ומי האנשים שמאיימים על אייזנקוט בגלל שהוא העמיד לדין את אלאור אזריה שרצח מחבל פצוע כשכבר לא נשקפה ממנו שום סכנה. אנשי זדון תמיד משקרים ומציגים את עצמם כקורבנות, כביכול לא מניחים להם להגן על עצמם, אבל מה שהם באמת רוצים זה שיניחו להם לרצוח ערבים, וכששואלים אותם למה הם מסיתים לרצח ערבים, הם אומרים לא ערבים, מחבלים, אבל בעצם הם קוראים לכל ערבי מחבל, למשל לשחקני כדורגל ערבים הם צועקים מחבלים, וככה הם מתירים את דמם, ואלה תמיד אותם אנשים: ארגון הפשע של בית"ר ירושלים ואנשי כהנא תחת שם זה או אחר כמו השלישיה הנצחית איתמר בן-גביר, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין, ואולי עוד כמה נערים שהם גוררים איתם, ומסקרים אותם בתקשורת כאילו הם מפלגת המונים, למרות שכשהם ניסו לרוץ לכנסת הם לא עברו את אחוז החסימה. מה שאין בו ספק זה שמדובר באנשים מסוכנים ואלימים, שרוקדים עם תמונת התינוק המת של משפחת דוואבשה, ומאיימים על גדי אייזנקוט שירצחו אותו כמו את רבין, כי כמו שאמרו חז"ל מי שהורג לגוי סופו שהורג לישראל, ומי שרוצה לשפוך דם של ערבים מפני שהם ערבים ישפוך גם דם של יהודים אם הם יעמדו בדרכו. האנשים האלה מסתובבים בחברון ומסתובבים גם ברחובות ירושלים ובכל מקום הם מטילים אימה, והם אוהבים להתלונן כמה הם מאוימים ולא נותנים להם להתגונן, אבל בעצם כל מה שהם עושים זה להטיל אימה על סביבתם, ומי שבאמת זקוק להגנה, אלה האנשים שהם מאיימים עליהם ולא הם עצמם, והם מאיימים גם על אנשי שלטון בכירים וגם על אנשים פשוטים, והם נמצאים בכל מקום ותמיד למטרה רעה, וחג הפורים הוא יום חגם, כי לחג הפורים, שיכול להיות חג יפה ושמח, יש גם צד מאד אפל, בגלל הפסוק ממגילת אסתר שציטטו במודעה ובגלל עוד פסוקים כמו פסוק א' בפרק ט' במגילת אסתר: "ובשנים עשר חודש הוא חודש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להיעשות ביום אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם." וגם פסוק ה' בפרק ט' במגילה: "ויכו היהודים בכל אויביהם מכת חרב והרג ואובדן ויעשו בשונאיהם כרצונם." דוקא מהפסוק שציטטו במודעה אפשר להבין שהכוונה היא שליהודים יש זכות להתגונן כשהם באמת מאוימים, כשהם צריכים לעמוד על נפשם, כלומר להגן על חייהם, ושרק אז מותר להם להרוג כדי להציל את נפשם שלהם, אבל יש כאלה, כמו ברוך גולדשטיין, שבוחרים להבין את הפסוקים האלה בתור אישור גורף לרצוח בפורים את אויביהם, שזו לא הכוונה, אבל מי שאין לו בעיה לטעון שאזריה הרג מחבל מנוטרל כדי להתגונן, אין לו בעיה לטעון שהכוונה במגילת אסתר היא שמותר ליהודים להרוג בפורים את אויביהם, גם אם הם אינם בסכנת חיים, אלא סתם רוצים לרצוח ערבים. מגילת אסתר היא מגילה מפחידה, כי יש אנשים שמשתמשים בה כמו ברישיון לרצוח, והם מאיימים לרצוח קודם כל ערבים אבל הם מאיימים גם על חיי יהודים שלא ישביעו את רצונם, ולכן אני רואה בהם אנשים שמאיימים גם על חיי, וחג הפורים שלהם הוא חג שמטיל עלי אימה.       

רוקדים על הדם

אתמול אחרי הצהרים טיילתי עם אושר לגן העצמאות וליד טרה-סנטה ראינו את השיירה של נתניהו חוצה מרחוב עזה לרחוב קרן-היסוד, בדרך לאתר הפיגוע בטיילת של ארמון-הנציב, וחשבתי איזה מזל מטורף יש לנתניהו, שתמיד כשעלול להיות לו ערב מביך, מיד הפלשתינים מסדרים לו איזה פיגוע, ובמקום לענות על שאלות מביכות הוא יכול לנסוע לאתר הפיגוע ולשאת שם נאום ממלכתי נגד הטרור, ובכלל בערב של יום שנהרגים בו שלוש חיילות וחייל, כולם צעירים מאד, למי בכלל אכפת מביבי ומנוני ומהקומבינונים שלהם, ומהשמפניה הורודה והסיגרים, שירון לונדון דן בהם ארוכות בחמדה. למי אכפת. ממקהלת אלאור אזריה, לעומת זאת, לא יכולנו לברוח, וגם זה היה צפוי, שהפיגוע ישמש הוכחה שאסור היה להרשיע את אלאור אזריה ושצריך להרוג את כל המחבלים, בכל תנאי. כמובן שמי שרוצה להרוג מחבלים לא צריך הוכחות. הוכחות זה דבר שצריכים בבית משפט, ששופט לפי ראיות ולפי חוקים, וחוקים זה לא דבר שאוהדי אלאור אזריה אוהבים. הם אנשים שמדברים מהלב, והלב אומר להם להרוג את כל הערבים, סליחה, את כל המחבלים, אבל לפעמים הם קצת מתקשים להבדיל בין השניים, כי ככה זה כשנשמעים רק ללב ולא מערבים את השכל לחשוב אם המחבל עדיין מסוכן, או שכבר ירו בו ששה כדורים והוא כבר לא מהוה סכנה. אנשים שמדברים מהלב לא אוהבים אבחנות דקדקניות כאלה. גם דנה ספקטור מדברת מהלב, והלב אומר לה לשחרר את אלאור אזריה, כי הוא הרג את האיש הרע שזה המחבל, ומי שהרג את האיש הרע הוא האיש הטוב, ככה לדעתה חושבים הילדים, והיא כמובן חושבת גם כן אותו הדבר. וזה מעניין, כי דנה ספקטור, שהיא חברת פאנל ביומן של ערוץ אחד ובעלת טור ב"ידיעות אחרונות", העיתון של נוני מוזס שהוא כאילו נגד נתניהו, אבל הוא לא יכול באמת להיות נגד נתניהו, כי גם נתניהו וגם נוני מוזס שייכים למחנה המדברים מהלב, ובגלל זה הם מדברים ללב האזרחים, דנה ספקטור היא גם אשה שעזבה את בעלה כדי לחיות עם גבר שעזב כמה נשים. בחברות מסוימות, שגם אצלן מדברים מהלב, יורים בנשים כאלה, כי לדעתם הן נשים רעות. אלה לא חברות שחיות מאד רחוק מאיתנו. גם בישראל נשים כמו דנה ספקטור נרצחות מדי שנה על ידי גברים שחושבים מהלב, והייתי מצפה מדנה ספקטור שתחשוב על זה, שאולי האינטרס האישי שלה מחייב לחשוב קצת פחות מהלב ויותר מהראש, ובמקום מושגים כמו טוב ורע, להשתמש במושגים כמו מותר ואסור וחוקי ולא חוקי. למרבה המזל בארצנו אסור לרצוח אשה שעזבה את בעלה כדי לחיות עם גבר אחר, למרות שיש בארצנו לא מעט אנשים שחושבים מהלב שזה הדבר הנכון לעשות וגם עושים את זה. למרבה המזל בארצנו לא כל אחד יכול לקחת נשק ולהרוג את מי שלדעתו הוא איש רע. למשל יגאל עמיר יושב בכלא על זה שהוא רצח את מי שלדעתו, ולדעת חבריו, היה איש רע. גם לדעת התומכים של אלאור אזריה רבין היה איש רע, כי הם שרים לרמטכ"ל גדי אייזנקוט גדי גדי תיזהר, רבין מחפש חבר, כי לדעתם אלאור אזריה שרצח מחבל – בלחץ ההמון המירו את העבירה להריגה, אבל אני ראיתי במו עיני לגמרי רצח – לדעת חסידיו של אלאור אזריה, בדיוק כמו לדעתה של דנה ספקטור, אזריה הוא האיש הטוב שהרג את המחבל הרע, וגדי אייזנקוט הוא האיש הרע שמעניש את האיש הטוב לדעתם אלאור אזריה, ולכן הם רוצים לרצוח אותו כמו שיגאל עמיר, שהוא לדעתם בן אדם טוב, רצח את רבין, שהיה לדעתם בן אדם רע, כי הוא חתם על הסכמי שלום עם הפלשתינאים, ולדעת התומכים של אלאור אזריה פלשתינאים צריך להרוג ולא לחתום איתם הסכמי שלום. למה אנשים כמו שלי יחימוביץ' צריכים לתמוך באנשים ששמחים שרבין נרצח ורוצים לרצוח גם את גדי אייזנקוט שמפריע להם לרצוח מחבלים חופשי, או בכלל לרצוח ערבים חופשי, אני לא מבינה. אולי היא חושבת כמו רון כחלילי שרק אשכנזים מותר להרשיע ברצח, ועל מזרחיים שרוצחים צריך לרחם. מעניין אם היא היתה רוצה גם לחון את המזרחיים שרוצחים את האשה שלהם, כי האשה בגדה בהם או כי הם חושבים שהיא בגדה בהם, או את הערבים שרוצחים נשים ואפילו נערות כי לדעתם הן רעות ולא מתנהגות בסדר. ברצח תמיד יש מדרון חלקלק. מי שמתייחס בסלחנות לרצח, כל רצח, מעודד רצח, ואם הוא עושה את זה כדי למצוא חן, זה בלתי נסלח. אלאור אזריה הוא רוצח, כי הוא ירה בראשו של מחבל והרג אותו פרק זמן ארוך אחרי שהמחבל נורה בששה כדורים והיה מוטל על הקרקע ללא יכולת לקום. היו צריכים לפנות את המחבל מיד לבית חולים והעובדה שלא פינו אותו מיד היא מחדל של המפקדים במקום, אבל זה לא משנה את העובדה שאסור היה לאלאור אזריה לירות בו, והוא גם ידע את זה יפה מאד לדעתי, כי בסרטון רואים אותו חומק בשתיקה כך שהמפקד שעמד שם ודיבר בנייד לא הבחין בו מתגנב ורוצח את המחבל, והוא בכלל שירת שם בתור חובש ולא בתור לוחם, הנשק שניתן לו ניתן לו להגנה עצמית ולא לרצח. גם התומכים של אלאור אזריה מבינים יפה מאד שהוא עשה מעשה אסור, כמו שהם מבינים שרצח רבין היה מעשה אסור, אבל הם רוצים להטיל אימה על רשויות החוק ועל הרמטכ"ל ועל כל מי שרוצה שמדינת ישראל תתנהל על פי חוק, כפי שהם רוצים להטיל אימה על ראשי ממשלה ופוליטיקאים מהשמאל כשהם מנפנפים ברצח רבין, ובכך הם מודים שהם תומכים ברצח רבין ושזאת ההצלחה הכי גדולה שלהם ומקור הכוח שלהם ושמכך הם שואבים את מקור כוחם לדרוש חנינה לאלאור אזריה, מרצח רבין, שהעלה את הימין לשלטון וריסק את השמאל לעשרים שנה ויותר. מי שתומך במתן חנינה לאלאור אזריה לא יכול להתחבא מאחורי סיפורים שהוא מדבר מהלב ושהוא רוצה לאחד את העם, כי אלאור אזריה וחסידיו מתבטאים מאד בבירור, והם תומכים ברצח רבין ותומכים ברצח ערבים באשר הם ערבים ותומכים ברצח כל מי שמפריע להם לרצוח ערבים מבלי להיענש כמו הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, שנשאר לבד לשים את האצבע בסכר ולחסום את הנחשול שמאיים למוטט את ישראל כמדינת חוק, בזמן שפוליטיקאים בכירים ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואשת האופוזיציה שלי יחימוביץ' ושאר האנשים שיש להם חוצפה לתאר את עצמם כמדברים מהלב בזמן שרק הציניות וההתרפסות בפני ההמון מניעים אותם לחוש לרצות את חסידי אזריה הרצחניים, הרוקדים על דמו של יצחק רבין ומאיימים לרצוח את כל העומד בדרכם, ובנימין נתניהו, שבנה את הקריירה שלו בדמו של יצחק רבין, חובר אליהם, כי זרזיר הולך אצל עורבים, גם עם שמפניה ורודה בכוס וסיגר קובני בפה.     

חסידיו של אלאור אזריה

האם באמת אמר האלוף עוזי דיין בעדותו לטובת אלאור אזריה שמחבלים צריכים למות, פשוט ככה? האם זו ההוראה שמקבלים חיילים: לירות במחבלים כדי להרוג אותם, גם אם אפשר למנוע מהמחבל לבצע פגיעה על ידי פציעתו בלבד? לא פלא שהקצינים שהתגייסו להגן על אלאור אזריה כועסים על כך שהוא עומד לדין. כשמנהלים משפט נחשפים דברים שאולי קצינים מסוימים מעדיפים להסתיר. לא הרמטכ"ל, שאמר שלא צריכים לרוקן מחסנית על ילדה מחבלת עם מספריים. לא שר הביטחון הקודם משה יעלון, שאמר שגם במאבק בטרור אסור לנו להתבהם, ומיד הועף לטובת אביגדור ליברמן, שטיפס למשרד הביטחון דרך בית הדין הצבאי, לשם הגיע עם אנשי כך כדי לתמוך באלאור אזריה ובהרג מחבלים ללא הבחנה. וראש הממשלה? לוֹ, כמו לדמות במחזה ישן של שילר, יש תפקיד ואין לו שום דיעה, עד שהוא רואה בפייסבוק מה חושב העם, כלומר אלה שכותבים בפייסבוק, וראש הממשלה ראה שבפייסבוק תומכים באזריה, ומיד הוא הבין שצריך להעיף את משה יעלון ולהביא במקומו את השר לעידוד אזריה אביגדור ליברמן. רקע ביטחוני לא נחוץ, דיעות גזעניות וזילזול בחוק ובחיי אדם מספיקים.

לפי עדויותיהם של עוזי דיין ודן ביטון לטובת אזריה, אין בכלל דבר כזה כללי פתיחה באש, ואין בכלל מטרה כזו, להימנע מהריגת המחבל, אם אפשר לעצור אותו על ידי פציעתו בלבד. לדידם מחבל צריך למות, וכל חייל יכול להחליט על דעת עצמו לירות בו למוות. ואם יורים בטעות בפלשתיני זה גם בסדר. העיקר שהחייל חשב שיש סכנה. לפי מה חשב כך? האלופים הנכבדים אינם מתעסקים בקטנות. המטרה הקדושה של הרג מחבלים איננה ניתנת לעצירה.

האם אכן יש מי שמגדיר את הרג המחבלים כמטרה לעצמה? נדמה שכך הדבר, כי מחבלים נהרגים שוב ושוב כשלא תמיד ברור מדוע היה צורך להורגם, וגם כאלה שאינם מחבלים נהרגים בקלות רבה ובתכיפות, כי מי שמתיר חיי אדם כאשר הוא ערבי, יביא בהכרח להרג חפים מפשע. אם המטרה מוגדרת כהרג המחבל, אם אומרים שמחבל חייב למות, אם המטרה היא הריגת המחבל ולא מניעת הפיגוע בדרך הכי פחות קטלנית שאפשר, אם חייל באמת יכול לירות בכל ערבי שהוא חש סכנה מפניו, הרי דמם של ערבים מותר. האלופים לא באו לבית המשפט להעיד על כך שאזריה חף מפשע, הם באו לתמוך בדברים שמיוחסים לאזריה, שמחבלים צריכים למות גם אם אפשר לעצור אותם על ידי פציעתם בלבד. הם באו לומר שצריך להרוג מחבלים כדי להרוג מחבלים ולא לצורך הגנה עצמית.

בהלכה היהודית גם רוצח מותר להרוג רק כשאין ברירה אחרת: הכלל כפי שניסחו אותו חז"ל וגם הרמב"ם הוא, שכדי לעצור רודף פוגעים באיבר מאיבריו, ורק אם אין ברירה אחרת הורגים אותו, וחמור מכך, אם הורגים אותו כאשר ניתן לעצור אותו בפגיעה באיבר מאיבריו, זוהי שפיכות דמים, כלומר רצח. אבל אל תצפו לרב או פוליטיקאי דתי או חרדי שירימו קול מחאה על הפגיעה בהלכה היהודית כשהורגים מחבלים ללא הצדקה. הם ממונים רק על איסור יציאת חרדים למלחמה וביזוי נשים, שני תחומים שבהם הם מרחיקים לכת הרבה מעבר לדרישות ההלכה. צה"ל אכן איננו כפוף להלכה היהודית, אבל הוא כפוף לחוקי המדינה ולחוקי העמים, ואין חוק שמתיר להרוג אדם, ולו גם מחבל, כשאין בכך כורח של הגנה עצמית והגנה על חיי הזולת.

עורכי הדין של אזריה טענו שהוא ירה במחבל משום שחש כי הוא מהוה סכנה. מדוע איפוא הם מביאים עדים שאומרים שצריך להרוג מחבל גם כשלא חשים בסכנה, שצריך להרוג מחבל כי מחבלים צריכים למות? האם הם רוצים להגן על אזריה בטענה שירה מתוך הגנה עצמית, או שהם רוצים להגן על אזריה בטענה שלא צריך מניע של הגנה עצמית כסיבה להרוג מחבל? שאפשר להרוג מחבל כך סתם, כי "מחבלים צריכים למות"? ומי קבע ש"מחבלים צריכים למות"? האם זו המדיניות של שר הביטחון החדש, או שכבר הרבה זמן בצה"ל, הרי מדובר באלופים שכבר פרשו מזמן משירות פעיל, הורגים מחבלים לא מסיבות של הגנה עצמית, אלא מפני ש"מחבלים צריכים למות"? ואם כך הדבר, מדוע אנחנו מופתעים שהערבים טוענים שצה"ל הורג פלשתינים בלי סיבה מוצדקת? אם אלופי צה"ל מורים לחיילים להרוג כל מחבל כי "מחבלים צריכים למות" ולא רק לשם הגנה עצמית, הרי אלופי צה"ל מודים בכך שצה"ל הורג מחבלים ללא סיבה מוצדקת, רק כדי להרוג אותם. אמנם מדובר כנראה באלופים שהפכו לפוליטיקאים של הליכוד, ורוצים להיבחר לכנסת מטעם הליכוד, ועכשיו הליכוד מתנגד לחוק ומתנגד לבית המשפט העליון, ודוגל כנראה בהריגת מחבלים כי "מחבלים צריכים למות", וגם בהריגת ערבים באופן כללי, למשל נער ערבי שחזר לתומו הביתה בערב ונורה למות, כי מישהו חשב שהוא זרק אבנים, ומיד ירו בו למות. ככה זה כשראש הממשלה לומד מהפייסבוק מה צריכה להיות המדיניות, כי יש לו תפקיד ואין לו שום דיעה, כשחברי הכנסת של הליכוד הופכים לחבורת טוקבקיסטים משולחת רסן, וכששר הביטחון נמנה על להקת המעודדים של אלאור אזריה, ובזכות חברותו בלהקת המעודדים הזו הוא נבחר לתפקיד שר הביטחון. מי שחושב שמדינות יכולות להתנהל כהלכה כשאלה האנשים שעומדים בראשן, ולהתמודד עם טרור אכזרי מבלי לאבד כל רסן מוסרי ולחצות כל נורמה של מדינת חוק, ושאיכשהו יהיה בסדר, מי שהרגיע שלא צריך לפחד ממינויו של ליברמן, היה כנראה אופטימי יתר על המידה.