יום ראשון, 23 בדצמבר 2012

מרים האחרת / שיר



עֲדַיִן אֲנִי מְחַפֶּשֶּׂת אֶת אֲהוּבִי
כְּשֶׁאֲנִי מְהַלֶּכֶת בַּשּׁוּק עֵינַי הוֹלְכוֹת אַחַר גְּבָרִים בְּמִדָּתוֹ
שֶׁעֵינֵיהֶם כְּעֵינָיו וְקוֹמָתָם כְּקוֹמָתוֹ
שֶׁשְׂעָרָם שֵׂיבָה וּשְׂפָמָם שֵׂיבָה
כִּי יָדַעְתִּי שֶׁזוֹרְקָה כְּבָר שֵׂיבָה בִּשְּׂעַר רֹאשׁוֹ וּשְׂפָמוֹ
כִּי מָצָאתִי פַּעַם אֶת תְּמוּנָתוֹ וְלוּלֵא שְׁמוֹ לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ.

ִאֲבָל אֲנִי עֲדַיִן מְחַפֶּשֶּׂת אֶת אֲהוּבִי בְּסִמְטָאוֹת הַשּׁוּק, 
לְיַד דּוּכָנֵי אֲגָסִים וְתַפּוּחִים
הוּא אוֹהֵב לִנְגֹס בְּתַפּוּחַ. מַעֲדִיף פֵּירוֹת מְתוּקִים,
הַחַיִים לְדִידוֹ מָרִים דֵי הַצֹּרֶךְ. וַאֲנִי מְחַפֶּשֶּׂת אוֹתוֹ עֲדַיִן בֵּין בְּנֵי בְּרִית
אָצִים רָצִים טְרוּדִים לְשַׁבָּת, וְהוּא אֵינוֹ בֶּן בְּרִית, וְאֵינוֹ טָרוּד בְּצָרְכֵי שַׁבָּת
וְגַם לֹא בְּצָרְכֵי יוֹם רִאשׁוֹן. לַכְּנֵסִיָּה אֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ וְעִם אֱלֹהִים אֵינוֹ מְדַבֵּר
וּלְהִתְפַּלֵּל אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְבַד מִשִּׁבְרֵי פְּסוּקִים בְּלָטִינִית גִּרְסַת יַנְקוּתוֹ
וַאֲנִי מְחַפֶּשֶּׂת אוֹתוֹ כְּשֶׁאַף אֲנִי אָצָה רָצָה טְרוּדָה בְּצָרְכֵי הַשַּׁבָּת
וּפִתְאֹם מַכִּים בִּי הַגַּעְגּוּעִים כְּמוֹ רוּחַ חַמָּה כְּמוֹ סוּפַת חוֹל מִמִּדְבַּר הַסַּהָרָה
שֶׁחוֹצָה יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים. אֲבָל הַגַּעְגּוּעִים הָאֵלֶה בָּאִים מִמָּקוֹם אַחֵר.
וְאַתָּה יוֹשֵׁב בְּעַרְפִּלֵּי הַנָּהָר וְאוּלַי נִזְכַּר בִּי לִפְעָמִים וְאוּלַי גַּם לִבְּךָ הוֹלֵם
אֶקַּח אֶת יָדְךָ בְּיָדִי וְנֵלֵך אֶל הַכְּנֵסִיָּה הַקְְְּרוֹבָה כִּי שָׁם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים 
רַק לִשְׁתֹּק וּלְהַבִּיט בְּמִרְיָם מְשַׁעֲשַׁעַת עַל בִּרְכֶּיהָ אֶת הַיֶּלֶד
וְאַתָּה חוֹשֵׁב כָּמוֹנִי: הֵם יְהוּדִים כָּמוֹךְ
אִלּוּ הָלַכְתָּ לַכְּנֵסִיָּה אוּלַי הָיִיתָ חוֹשֵׁב עָלַי יוֹתֵר, וְאוּלַי אַתָּה חוֹשֵׁב עָלַי מִמֵּילָא
וְאוּלַי אֲנִי בִּשְּׁבִילְךָ מִרְיָם הָאַחֶרֶת. לָאַחֲרוֹנָה נִשְׁאַלְתִּי עַל מִרְיָם הָאַחֶרֶת
וְשַׂמְתִּי אֶל לִבִּי שֶׁרַבִּים הַשּׁוֹאֲלִים עַל מִרְיָם מֵהַשּׁוֹאֲלִים עַל בְּנָה.
וְאַתָּה אָמַרְתָּ לִי אַתְּ הַכֹּל. אַתְּ יִשְׂרָאֵל, אַתְּ יְרוּשָׁלַיִם
וַאֲנִי נֶעֱלַבְתִּי, כִּי רָצִיתִי לִהְיוֹת רַק אִשָּׁה אֲהוּבָה
וְלֹא הִתְגַּלְמוּת בַּבָּשָׂר שֶׁל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ עִיר. 
וְרָצִיתִי לַּדַּעַת אִם תַּכִּיר אוֹתִי כְּשֶׁתִּרְאֵנִי, 
וְאָמַרְתָּ בַּשֶּׁקֶט שֶׁבְּשֶׁלוֹ אֲהַבְתִּיךָ בַּתְּחִלָּה
אָמַרְתָּ: אֲנִי אַכִּיר אוֹתָךְ
וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלְךָ כְּאִלּוּ הִתְגַּלְגֵּל מֵרֹאשׁ פִּסְגָּה לְרֹאשׁ פִּסְגָּה
עַד אֵין קֵץ וְנִשְׁבַּר מְהַדְהֵד אֶל הַמִּדְרוֹנוֹת: אֲנִי אַכִּיר אוֹתָךְ אֲנִי אַכִּיר אוֹתָךְ
וְחָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: אַתָּה לֹא אַתָּה לֹא אַתָּה לֹא.