יום חמישי, 24 באוקטובר 2013

צלצול פעמון וחריף בפיתה



אני כבר זקנה, אבל לצלצול
פעמון בית הספר אני מצטמררת
ואני בטוחה שאני מאחרת
וכשאבוא לכיתה מתנשפת
כבר כל הילדים ישבו במקומם
והמורה תביט בי זועפת.
*
הקדמתי לקום מרוב התרגשות
לקראת הנסיעה
חלל הבית הדיף ריח נסיעות לחו"ל
אבל נסעתי רק לתל-אביב.
*
הכנתי לי צידה לדרך
כריך ובננה ומים
אבל בתחנה המרכזית
נורא התגריתי מהבורקס.
*
בתל-אביב יש המון חנויות ומסעדות ובתי-קפה.
בירושלים יש אוויר נהדר.
*
במזנון של אייל שני יש אוכל נורא טעים
ונורא חריף
כמו בירושלים.
ואני פולניה.
כל הזמן אני פולניה.
בירושלים קוראים לזה אשכנזית.
*
באוטובוס לירושלים
מישהו הדביק על הריפוד הכחול
מסטיק צהוב.
כמו הילדים בכיתה כשנכנסה המורה
ואמרה למי שלועס מסטיק
שיפסיק להעלות גרה.
*
כשאני חוזרת לירושלים
כולם נראים בדיוק כמוני
ואני רואה את עצמי
בעיני התל-אביבים.
*
מה שרחוק נשאר רחוק
גם כשהאדם לומד לדהור ולעוף ולשוט
מה שרחוק נשאר מעבר לאופק.