על השמחה והעצב שבחיים

היום יום ההולדת של ניצן ורציתי לכתוב פוסט מיוחד בשבילה על משהו שהיא אוהבת, חתולים למשל. מצאתי את הסיפרון היפהפה "חי צומח" שמאגד שירי טבע של אגי משעול וציורים של יאן ראוכוורגר (מוסד ביאליק, 2011) ומצאתי בו שיר שנורא דומה למשהו שקרה לניצן באמת, כשהחתולה שהם אימצו או בעצם אימצה אותם, הביאה להם במתנה ציפור קטנה שהיא הרגה:

אגי משעול / ציפור כחולה

עַל הַשַּׁיּשׁ

בַּמִּטְבָּח

הֶחָתוּל עִם עֵינֵי הָעֵז

הֵבִיא צִפּוֹר

עִם נוֹצָה כְּחֻלָּה

מֵתָה כְּבָר

אֲבָל צוֹבֶטֶת חָזָק

בַּמַּקּוֹר

טָרָף שֶׁל רִמּוֹן

לְכָל אֶחָד יֵשׁ

מַשֶּׁהוּ

בַּפֶּה.

וגם השיר הזה:

אגי משעול / מתנה

רַק אֶת זְנָבוֹׁ שֶׁל הָעַכְבְּרוֹש

זָנָב אָרֹךְ וָמֵת

הִשְׁאִירוּ הַחֲתוּלִים

עַל הַ-wellcome

בַּכְּנִיסָה.

עַכְשָׁיו הֵם מִתְחַמְּמִים בַּשֶּׁמֶש

מְלַקְּקִים אֶת הַכַּפָּה

שֶׁאוֹתָה הֵם מַעֲבִירִים

עַל הַפָּנִים

גֵּאִים מְאֹד בַּמִּנְחָה

שֶׁהִנִּיחוּ לְפִתְחִי.

אֲנִי מְרִימָה אֶת הַזָּנָב

שֶׁלֹא יְכַשְׁכֵּשׁ עוֹד

עוֹטֶפֶת בִּנְּיָר

וּמוֹדָה לָהֶם מְאֹד

רַק בְּתוֹךְ הַבַּיִת

שֶׁלֹּא לְהַעֲלִיב

קוֹבֶרֶת אוֹתוֹ לְאַט

בַּפַּח.

גם ניצן לא ידעה כל כך מה לעשות בצפור הקטנה. זה קצת מצחיק, אבל אולי גם עצוב. אולי השירים של אגי משעול בעצם עצובים, כי הם עוסקים גם במות, וניצן ביקשה משהו מצחיק ליום ההולדת ולא משהו עצוב, כי אני קונה הרבה ספרים עצובים וגם כותבת סיפורים עצובים. לא תמיד זה כל כך ברור אם משהו עצוב או שמח. אם מגישים לשולחן תרנגולת צלויה –זה מצחיק או עצוב? והרי גם זו ציפור מתה, קצת גדולה ושאיננה יודעת לעוף. וגם מאד טעימה. ואנחנו חיות טורפות כמו הכלבים והחתולים שאנחנו אוהבים. זאת אומרת, חוץ מאלה שאוכלים רק עדשים ושעועית והחתולים שלהם לא מקבלים שאריות. ומה הם עושים כשהחתול מביא להם ציפור מתה במתנה?

הם לא רוצים לראות

הם לא רוצים לשמוע

זולגות להם דמעות

והם אוכלים קינואה.

כשהחתולה אוכלת את הצפור.

כי הם לא רוצים

לאכול חיה מתה

גם לא ביצים

ולא אומלטה

והחתולה אוכלת את הצפור.

איך היא יכולה?

הם מזועזעים כפליים

כשהחתולה

מלקלקת את השפתיים

אחרי שאכלה את הצפור.

כן, מאד עצוב להרוג חיות אבל תודו שגם לאכול שעועית זה די עצוב. אפילו ברוטב. ואנחנו רוצים לצחוק ולשמוח, אנחנו מאד משתדלים לראות את הצד השמח בחיים. אני למשל

נשפך לי קילו סוכר על הרצפה

ויש לי בית מאד מתוק

הנמלים והג'וקים רקדו במעגל

ושרו: יש לך בית מאד מתוק

הילדים התפרצו מן הרחוב אל הדירה

ולקלקו את הקירות והרצפה

כי יש לי בית מאד מתוק

יש לי בית מתוק.

נפל לי קילו סוכר מהיד

ויש לי בית מאד מתוק

אני מחליקה על הסוכר

והנעליים שלי חורקות

ונעל ימין שרה חריק-חרק

ונעל שמאל עונה לה חריק-ריק-רק

כי יש לי בית מאד מתוק

יש לי בית מתוק.

נשפך לי קילו סוכר על הרצפה

ויש לי בית מאד מתוק

ומי שיש לו מרה שחורה

יבוא אליי ויתחיל לצחוק

נחליקה יחד על הסוכר

ובנעליים נחרוק

כי יש לי בית מאד מתוק

יש לי בית מתוק.

אולי מישהו יחבר מנגינה שנוכל גם לרקוד ושניצן תהיה שמחה, ביום ההולדת ותמיד.