יום שלישי, 18 בנובמבר 2014

לא תרצח



הבוקר היה אחד מאותם בקרים מושלמים, שבהם נפקחות העיניים, אחרי יומיים קודרים של גשם, לשמי תכלת ושמש זורחת, ומתחשק לקפוץ ולרוץ, אפילו למי שכבר עבר את הגיל, ואז הכל מתהפך והופך לסיוט. חוסר אונים, חוסר אונים גמור, אמר האיש שהתפלל כשהמחבלים נכנסו לבית הכנסת והתחילו לירות באנשים, ומיד התחילו ההאשמות, מיד הודיעו ראש הממשלה ושר הביטחון והשר לביטחון פנים וכבר אינני זוכרת מי עוד, שאבו-מאזן אשם, שהכל בגלל ההסתה שלו, ואחר כך הוסיפו לשורת האשמים גם את החמאס, ואז אמרו שהמחבלים שייכים לחזית העממית, שם מן העבר, שלא ידעתי שעוד יש לו קיום, שם שקשור בתודעתי בחטיפות מטוסים, אבל אולי כבר השתבש זיכרוני מרוב השנים שחלפו ואינספור הפיגועים, ואולי הדיווח בכלל איננו נכון, מי יודע, כי כל כך מעט זמן עבר, בקושי מספיק זמן בכדי להבין מה קרה, וכבר רבו כל כך המאשימים, ובמהרה הודיעו גם הרשות הפלשתינית וגם חברי הכנסת הערביים שממשלת ישראל אשמה, ואיש מכל המאשימים לא המתין שדברים יתבררו, ולא חשב שגם להאשים מישהו בפיגוע או בהסתה זו הסתה, אם הוא לא באמת אשם, ולא מוכרחים מיד לנצל את הדם השפוך כדי להאשים מישהו שיש איתו מחלוקת, זה לא עוזר ולא מועיל בשום צורה, ועדיף להסתפק בהבעת צער וזעזוע ובתנחומים למשפחות הקורבנות ואיחולי החלמה לפצועים. לפעמים סייג לחכמה שתיקה, בעצם בדרך כלל, וכשאנשים רוצחים חשוב להגיד שקודם כל הם עצמם אחראים, שיש אחריות אישית של כל אדם ואדם שלא לרצוח, ולהאשים מישהו אחר שהוא גורם פוליטי, זה כמו לומר שאנשים שרוצחים הם רק רובוטים שמישהו מפעיל, ואין להם שום אחריות אישית. עכשיו כשחל יום השנה לרצח רבין, היו כאלה שהצדיקו את הרצח, ואחרים לא ידעו מה לענות להם, ומה שצריך לענות להם זה שגם אם כועסים על מישהו מאד, ושוללים בכל לב את מעשיו, זה לא נותן זכות לרצוח, לא אותו ולא אנשים אחרים ששייכים לציבור כזה או אחר, כי אסור לרצוח אנשים, ולכן זה לא משנה אם יש לך סיבה לכעוס על מישהו ואפילו אם אתה מאד נפגע ממנו אישית, זה לא נותן לך שום זכות לרצוח אותו, גם אם אתה חושב שהוא עושה מעשים נוראים. כי כשמתחילים למצוא סיבות לרצח, שזה בגלל זה או בגלל זה, בעצם מבטאים מסר שרצח הוא דבר שאפשר לעשות אם יש לך סיבה, וההיפך הוא הנכון, רצח זה דבר שאסור לעשות בלי קשר לכך שיש לאדם לפי דעתו מניע או סיבה לרצוח אנשים. לכן מי שאשם ברצח אלה קודם כל המחבלים שביצעו את הרצח, הם אשמים ובינתיים אין אשמים אחרים, אלא אם כן יוכח שמישהו נוסף היה מעורב ברצח או הגה אותו ושלח את המחבלים לבצע אותו, ועדיף לחכות עד שדבר כזה יוכח לפני שמדברים. מי שאשם במעשי רצח אלה הרוצחים ולא אנשים אחרים. ערבי שרוצח יהודים אשם ברצח ולא כל הציבור הערבי אשם ברצח, ויהודי שרוצח ערבים אשם ברצח, ולא כל הציבור היהודי אשם ברצח. מעשי טרור מבוססים על כך שהם פוגעים באנשים רק בגלל שהם שייכים לציבור מסוים, ובגלל זה מעשי טרור הם פסולים והם רצח ושפיכות דמים ולא ראוי לספק להם תירוצים. עכשיו צריך לקבור את המתים ולנחם את האלמנות והיתומים ולנקות את הדם מרצפת בית הכנסת ולבקש מכל האנשים לשמור על צלם אנוש בכל תנאי ולזכור שלדיבר לא תרצח אין סייגים, ושבכל מצב אדם מצווה לנהוג כאדם, תחת השמיים ותחת השמש.