יום שבת, 27 בפברואר 2016

לתקוף את אמיר אוחנה



יום שלישי האחרון הוכרז כיום זכויות הקהילה הגאה, ולכבוד יום זכויות הקהילה הגאה חברי כנסת מהאופוזיציה הגישו כל מיני הצעות חוק לטובת הקהילה הגאה שלא היה להן סיכוי לעבור, ואחרי שכל ההצעות נפלו, כי חברי הכנסת שהגישו אותן לא באמת התכוונו להעביר אותן, ולכן גם לא עשו מאמצים שחברי כנסת צריכים לעשות כשהם באמת רוצים להעביר חוק, שזה לגייס תמיכה לחוק ולגבש רוב שיצביע בעדו, שזה אומר לשתף פעולה בין מפלגות ובין האופוזיציה והקואליציה סביב חוקים שאפשר להעביר ולגבש רוב בכנסת כדי להעביר אותם, ולא סתם להניח על שולחן הכנסת הצעות חוק שאין להן סיכוי ולעשות פרצוף צדקני כשהן נופלות. לקינוח יום זכויות הקהילה הגאה החליטו חברי הכנסת מהאופוזיציה, במיוחד אלה ממפלגת העבודה וממר"ץ, לתקוף את חבר הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד, שהוא הומוסקסואל, וכדי שלא להפר את המשמעת הקואליציונית שהורתה להצביע נגד ההצעות שחברי הכנסת מהאופוזיציה הגישו, הוא התקזז ונעדר מההצבעות על ההצעות לטובת הקהילה הגאה שהיה ברור שהן יפלו. למה בדיוק תקפו חברי הכנסת מהעבודה וממר"ץ את אמיר אוחנה? מפני שהוא הומוסקסואל ליכודניק, וחברי הכנסת מהעבודה וממר"ץ חושבים שלתקוף הומוסקסואל שהוא ליכודניק זה יותר נאור מאשר לתקוף ליכודניק בגלל שהוא הומוסקסואל, אבל זה לא. זה בדיוק הומופובי ומגעיל כמו ההתקפות של חברי כנסת חרדים על הומוסקסואלים, רק יותר צבוע, כי החרדים לפחות מאמינים במה שהם אומרים. מי שמאמין בשיוויון להומוסקסואלים, צריך לראות בתמיכה בזכויות של הומוסקסואלים עניין כלל חברתי, ולא עניין של הומוסקסואלים, וזה שחבר הכנסת אמיר אוחנה הומוסקסואל זה לא מחייב אותו לתמוך בהצעות של חברי כנסת מהאופוזיציה למען הומוסקסואלים יותר משזה מחייב כל חבר כנסת אחר לתמוך בהן, ואם חברי הכנסת מהעבודה וממר"ץ ומהתנועה ומיש עתיד כל כך רצו להעביר חוקים למען הומוסקסואלים, במקום לעשות הצגה של הגשת כמה הצעות חוק חסרות סיכוי, הם היו צריכים להתאחד יחד ולשתף פעולה עם חברי כנסת מהקואליציה ולגבש הצעת חוק אחת משותפת שהממשלה תסכים לפחות לאפשר בה חופש הצבעה, ושיהיה אפשר להעביר אותה ולעשות באמת משהו למען הקהילה ההומוסקסואלית בישראל. אבל הם לא רצו לשתף פעולה ולעשות משהו שיצליח, הם רצו בעיקר להיראות כמי שפועלים למען הקהילה הגאה, אבל לא מצליחים בגלל הממשלה, ואז לתקוף את חבר הכנסת אמיר אוחנה שהוא הומוסקסואל וראש תא ההומוסקסואלים בליכוד, וזה מאד מרגיז אנשים בשמאל שיותר הומוסקסואלים, ממש כמו יותר הטרוסקסואלים, מעדיפים להצביע לליכוד מאשר למפלגות השמאל, ולא חושבים שבגלל שהם הומוסקסואלים הם צריכים להצביע דוקא למר"ץ, שהיתה המפלגה הראשונה שפעלה למען זכויות הומוסקסואלים והרבה זמן היתה המפלגה היחידה שפעלה למענם, ולפיכך אנשי מר"ץ ציפו שההומוסקסואלים יצביעו דוקא למר"ץ, וזה לא קרה, מהסיבה שהומוסקסואלים הם ממש אנשים רגילים, שממש דומים לשאר הישראלים, וגם ההעדפות הפוליטיות שלהם דומות לאלה של שאר הישראלים, כלומר שבערך רבע מתוכם, כמו רבע מהציבור הכללי, תומכים בליכוד, ושמחים מאד שיש בליכוד תא פעיל של הומוסקסואלים ושיש חבר כנסת שפעיל למען זכויות הומוסקסואלים במסגרת הליכוד, ושראש הממשלה תומך בו. עד לפני כמה שנים זה לא היה אפשרי, לא רק בליכוד, אלא גם במפלגת העבודה, וחבר הכנסת איציק שמולי חיכה הרבה זמן עד שהוא יצא מהארון פומבית, ואנשים שמסתירים את זהותם המינית לא עושים את זה בגלל שהם פחדנים אלא בגלל שהסביבה פוגעת בהם, גם כשהיא מתחזה לסביבה סובלנית, ולראיה שחברי הכנסת מהאופוזיציה לא תקפו את בנימין נתניהו על כך שהוא סירב לתמוך בחקיקה למען הומוסקסואלים אלא תקפו את אמיר אוחנה, שבגלל שהוא הומוסקסואל נראה להם יותר פגיע למתקפה כזאת, ובדיוק בגלל זה ההתקפה עליו כל כך מכוערת ומקוממת. למרבה הצער הרבה אנשים שמתיימרים לתמוך בהומוסקסואלים רוצים רק לעשות מהם הון פוליטי, וכשמתברר להם שההומוסקסואלים רק רוצים להיות כמו כולם, ומצביעים לאותו ראש ממשלה ששאר הישראלים מעדיפים, כי למרבה הפלא הם אזרחים כמו כולם, ויש להם עוד בעיות חוץ מזה שהם הומוסקסואלים, ובעיקר יש להם דיעות ואמונות רגילות כמו לשאר האזרחים, מאחר שהם גדלו במשפחות של אזרחים מכל המגזרים, ולא רק במשפחות של שמאלנים שמצביעים למר"ץ. מי שאכפת לו מהומוסקסואלים צריך לשמוח שיש גם בליכוד תא פעיל של הומוסקסואלים ויש חבר כנסת הומוסקסואל, ומי שרוצה לעזור לקהילה צריך לנסות לשתף פעולה בין מפלגות ובין קואליציה ואופוזיציה כדי שהצעות למען הומוסקסואלים באמת יעברו. היה הרבה יותר יפה אם במקום להזמין חברי כנסת להגיש סתם הצעות שלא יעברו ואחר כך להעליב חבר כנסת הומוסקסואל שלא תמך בהן בגלל משמעת סיעתית, היו משתפים פעולה חברי כנסת מכל המפלגות כדי להעביר הצעת חוק אחת שאפשר היה לגבש לה רוב והיא היתה עוברת באמת. זה אולי לא היה מאפשר לתקוף הומוסקסואל בגלל שהוא ליכודניק, או לתקוף ליכודניק בגלל שהוא הומוסקסואל, ולנסות לגרוף מזה הון פוליטי, אבל זה היה הרבה יותר עוזר לקהילה ההומוסקסואלית אם הכנסת היתה מפגינה מסר משותף של תמיכה רחבה בהומוסקסואלים, במקום להותיר את מי שאכפת לו מהקהילה עם תחושה חמוצה שלאף אחד לא באמת אכפת מההומוסקסואלים, שרק השנה חוו רצח נוסף במצעד הגאוה, אלא אם כן אפשר לגרוף איזה רווח פוליטי על גבם.