יום שישי, 17 באפריל 2020

כן לדווח לתקשורת


פרופ' רוני גמזו, מבכירי הרופאים בארצנו, מנכ"ל בית החולים איכילוב ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, מונה כעת לטפל בבתי האבות בארץ המתמודדים עם סכנת נגיף הקורונה שחלק נכבד מקרבנות הנגיף בארצנו נמנים על דייריהם, ובפרט אלה מהם שהיו חולים סיעודיים. הרבה אנשים שמחו על המינוי הזה בתקוה שהוא מצביע על כך שהממשלה תטפל כעת טוב יותר בסכנה הנשקפת לדיירי בתי האבות מהמחלה הזו שעלולה להיות מאד קטלנית עבור קשישים חולים. התחושה בציבור עד כה היתה שבתי האבות הוזנחו, שדייריהם ומטפליהם לא נבדקו לנוכחות נגיף הקורונה, ולא ננקטו הצעדים הדרושים כדי להגן על דייריהם שנמנים על קבוצת הסיכון הפגיעה ביותר לנגיף. כעת חשבו אנשים שפרופ' גמזו, שהוא רופא כה מנוסה ומנהלן רפואי מוערך, וגם בשונה מכמה מעמיתיו נחשב לאדם סימפטי, ישפר את המצב. אבל הדבר הראשון שפרופ' גמזו עשה בשיחתו עם מנהלי בתי האבות הוא להסתייג מפירסום בתקשורת של שמות בתי האבות הנגועים בנגיף הקורונה, וגם להסתייג מכך שמנהלי בתי האבות מדווחים לתקשורת על הקושי לקבל ממשרד הבריאות ציוד מיגון וסיוע ועל סירוב המשרד לערוך בתחומם בדיקות לדיירים ולצוות, דיווח שרק בזכותו ניאות המשרד לערוך בדיקות בבתי האבות ולמנות את פרופ' גמזו לאחראי על הטיפול בבתי האבות בנגיף. פרופ' גמזו אמר שאם יש בעיות שיפנו אליו ולא לתקשורת, כי רק ממנו יקבלו פיתרון.
אותי האמירות האלה הרגיזו. אפילו הרגיזו מאד, כי פרופ' גמזו מונה לטפל בבתי האבות רק בלחץ התקשורת שדיווחה לציבור על האחוז הגבוה של דיירי בתי האבות בקרב החולים והנפטרים מהנגיף ועל העדר הבדיקות, וכי למיטב הבנתי התפקיד של פרופ' גמזו הוא לדאוג שבתי האבות לא יוזנחו ויזכו להתייחסות הראויה ולעריכת הבדיקות הנדרשות בהם ולנקיטת כל הצעדים שיגנו על דייריהם בצורה הטובה ביותר מפני המחלה, ולא לשפר את התדמית של בתי האבות או של משרד הבריאות או של ראש הממשלה, ובוודאי שלא לזרוע איומים סמויים כלפי מנהלי בתי האבות שיתנהגו יפה ויסתירו את מצוקתם מהציבור אם ברצונם לזכות ביחס הראוי. אבל אולי אני בעצם טועה. אולי פרופ' גמזו מונה לא כדי שבתי האבות יקבלו טיפול טוב יותר ודייריהם ועובדיהם יחלו פחות וימותו פחות מנגיף הקורונה, אלא אולי הוא מונה קודם כל כדי שיפסיקו לדבר בתקשורת על מה שמכונה "מחדל בתי האבות" שהקפיץ את מספר הנפטרים מהמחלה בישראל שהוא בסך הכל לא גבוה וכולנו כמובן שמחים על כך מאד. אולי בעצם פרופ' גמזו מונה כדי להסתיר את עקב אכילס של משרד הבריאות וראש הממשלה שאיחרו מאד לאסור על תפילות בבתי כנסת ורחצה במקוואות שהקפיצו את מספר החולים מהנגיף, והתירו לייבא לארץ מתים מהמחלה לקבורה בישראל, שזאת בכלל שערוריה גם מבחינת הסכנה לתושבי ישראל וגם בשל המחסור הקשה במקומות קבורה בישראל ודאגו להקפיא את פעילות מערכת המשפט ללא כל הצדקה וכמובן לדחות את משפטו של ראש הממשלה שהיה אמור כבר להיפתח ונראה שהוא מהווה שיקול מרכזי בסדר העדיפויות של ראש הממשלה בכלל ובפרט בטיפולו המאד ריכוזי בסכנת נגיף הקורונה הרבה יותר מבריאות הציבור בכלל ומפגיעותם של דיירי בתי האבות מהנגיף בפרט. אולי פרופ' גמזו רק נועד להיות עלה תאנה לעדיפות הנמוכה של שמירת חיי הקשישים לעומת העדיפות הגבוהה של קידום האינטרסים הפוליטיים והמשפטיים של ראש הממשלה שנדמה כי מנהלי המשבר משרתים קודם כל אותם. פורסם למשל שמנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימנטוב החליט על דעתו להגביל הפגנות, שצריך להיות מאד תמים כדי להאמין שבר סימנטוב עשה זאת על דעתו ולא כדי למלא אחר חפצו של ראש הממשלה למנוע הפגנות ולמנוע ביקורת על תפקודו במשבר ובכלל. בכלל לא ברור מדוע מנכ"ל משרד הבריאות מתעסק בדוברות לציבור במקום להתמקד בניהול המשבר, למשל בטיפול בבתי האבות ובהגדלת מספר הבדיקות והשגת הציוד הדרוש למד"א ולבתי החולים ובתי האבות וכל מי שמתמודד עם הטיפול בנגיף. פורסם גם שהמשטרה מגבילה הפגנות על דעת עצמה ומטילה על המשתתפים בהן, גם כאשר הם עומדים במרחק שני מטר זה מזה ועוטים מסכות, קנס דרקוני של חמשת אלפים ₪ על התקהלות, וגם במקרה הזה קשה מאד להאמין שהמשטרה פועלת על דעת עצמה ולא ממלאת את חפצו של ראש הממשלה לדכא כל התנגדות וביקורת על הניצול שהוא מנצל את המגפה כדי לקדם את ענייניו הפוליטיים והמשפטיים שתמיד כרוכים אלו באלו ללא בושה וללא מעצורים. כשאנשים בתפקידים בכירים תוקפים את התקשורת ואת מי שמדווח לתקשורת ובתקשורת ואומרים כמה זה לא מועיל, שזה לא עסקם ולא תפקידם למנוע דיווח בתקשורת כל עוד הוא אמיתי ומשקף את המציאות, זה לא נשמע טוב ולא מריח טוב, וזה גורם לאנשים לתהות מה האינטרס מאחורי הדברים ועד כמה אפשר בכלל להאמין לבכירים שדורשים מאיתנו אמון וציות שפוגעים בזכויות הכי בסיסיות והכי מהותיות של אנשים ואוסרים עליהם לעבוד למחייתם ולהתפרנס ולקנות את הדרוש להם ולבקר את הוריהם ואפילו סתם ללכת ברחוב. עכשיו למשל כשמדברים על המצב החמור בעירי ירושלים ומטילים סגר על שכונות בעיר אני שואלת את עצמי אם באמת פועלים לטובת בריאות הציבור או אולי מכינים את הקרקע להסיר את ההגבלות בשאר המדינה ולהותיר אותן על כנן בירושלים, במיוחד להמשיך את הקפאת מערכת המשפט בירושלים כדי למנוע את פתיחת משפטו של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים שנדחה למאי ושברור לי שראש הממשלה ינסה לדחות אותו שוב, ואם הוא יידחה שנית הדחייה כבר תהיה לשנה הבאה אחרי הפגרה וכנראה כבר אחרי החגים וככה הלאה והלאה עד שהפריץ או הכלב ימות ונתניהו ימציא תעלול חדש לדחות או לבטל את המשפט עד קץ הימים ואת כל זה הוא יעשה על כתפינו או על גופותינו או על גופותיהם של הקשישים מאיתנו והחולים. כי כשכל האווירה משדרת דיכוי וסתימת פיות וחתירה לשרת בראש וראשונה אינטרסים אישיים, קשה להאמין שהבכירים ובעלי הסמכויות פועלים למעננו האזרחים הפשוטים, וכדאי מאד שגם המורמים מעם יזכרו שאחרי הכל למרות רום מעמדם הם זקוקים לאמוננו, ולשם כך צריך לפעול בשקיפות ובהגינות שייעשו וגם ייראו.