לאחר
השריפה הגדולה בהרי ירושלים, התעורר ויכוח האם טעות היתה לנטוע בהרי ירושלים יערות
של עצי אורן, כי היו מי שטענו שמדובר בעץ זר לארץ-ישראל שיובא לכאן מאירופה, ולכן
איננו מתאים ונשרף בקלות, למרות שאורן ירושלים, כשמו כן הוא, מין מקומי וכלל לא זר
לארץ ישראל. ולא מזמן כתבה נעמה ריבה בעיתון "הארץ" שצריך להפסיק לנטוע
בישראל דקלים, כי אינם נותנים צל. צל אכן חסר בארצנו, אבל לא הייתי רוצה לוותר על
יופיים של הדקלים שמתנשאים לגובה על רקע שמי ירושלים, והם בעיני מהמראות היפים
בארצנו. בין שבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו הוזכרו חטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון,
ארץ זית שמן ודבש. (דברים פרק ח', פסוק ח'). התמר לא נזכר, אם כי יש המפרשים שדבש
פירושו דבש תמרים, פירוש שלעניות דעתי כלל איננו מתקבל על הדעת, וחז"ל הגו
אותו רק כדי שלא לערב תוצרת מן החי בפרי הצומח, וידוע שארץ ישראל תוארה כ"זבת
חלב ודבש". מצד שני נכללו "כפות תמרים" בין ארבעת המינים שמצווה
התורה לקחת בחג הסוכות (ויקרא כ"ג, פסוק מ'), כך שבימי המקרא היה כבר התמר נפוץ מאד בארץ ישראל וחלק
מעבודת האל, ויהי רצון שיישאר עמנו. הדימוי של האורן כעץ אירופי צפוני, ושל התמר
כסמל של ארץ ישראל, מופיעים בשירו המאד מפורסם ואהוב של היינה, ואולי גם השיר הזה
אחראי לדימוים של שני העצים, שבשניהם נתברכה ארצנו, ויהי רצון שנשמח בהם בחגנו,
ושיתקיים בנו הכתוב ושמחת בחגיך, והיית אך שמח.
היינריך
היינה / אוֹרֶן וְתָמָר
אוֹרֶן
בּוֹדֵד עוֹמֵד בַּקָּרָה
בַּצָּפוֹן
עַל הַר קֵרֵחַ
יַרְדִימוּהוּ,
בִּשְּׂמִיכָה צְחוֹרָה
יַעַטְפוּהוּ
שֶׁלֶג וְקֶרַח.
הוּא
חוֹלֵם עַל תָּמָר
שֶׁהַרְחֵק
בַּמִּזְרָח כָּעֵת
תִּתְאַבֵּל
בּוֹדֵדָה וְשׁוֹתֶקֶת
עַל קִיר
סֶלַע לוֹהֵט.
Ein Fichtenbaum steht einsam
Heinrich Heine
Ein Fichtenbaum steht einsam
Im Norden auf kahler Höh.
Ihn schläfert; mit weißer Decke
Umhüllen ihn Eis und Schnee.
Er träumt von einer Palme,
Die, fern im Morgenland,
Einsam und schweigend trauert
Auf brennender Felsenwand.
