אביב החביב

 

לבתי שרון ליום הולדתה

 

אָבִיב אֶת סַבְתָּא מְבַקֵּר

מִיָּד נִגַּשׁ אֶל הַמְּקָרֵר

אֶת הַיְּרָקוֹת מוֹצִיא מַהֵר

וּבַחֶדֶר מְסַדֵּר.

 

מְלָפְפוֹנִים וְעַגְבָנִיּוֹת

מַנִּיחַ בֵּין הַקֻּבִּיּוֹת

וּבוֹנֶה לוֹ מִגְדָּלִים

מִקִּשּׁוּאִים וַחֲצִילִים.

 

וּבְקֻפְסַת הַקֻּבִּיּוֹת

מַנִּיחַ הוּא בֵּיצִים טְרִיּוֹת

וּמוֹסִיף גַּם עַגְבָנִיּוֹת

כִּי הוּא עוֹרֵךְ מַסָּע קְנִיּוֹת.

 

וּמַה עוֹד בַּקֻּפְסָה יַנִּיחַ?

בַּמְּקָרֵר יֵשׁ אֲבַטִּיחַ.

אֶל הַקֻּפְסָה אָבִיב מַצְלִיחַ

לְהַכְנִיס גַּם אֲבַטִּיחַ.

 

הָעַגְבָנִיּוֹת קְצָת נִלְחֲצוּ,

וְהַבֵּיצִים הִתְפּוֹצְצוּ,

וְסַבְתָּא? הִיא כִּמְּעַט בָּכְתָה:

עַל הָרִצְפָּה יֵשׁ חֲבִיתָה!

וְגַם אָבִיב הִתְחִיל לִבְכּוֹת:

הוּא רַק שִׂחֵק בַּיְּרָקוֹת

וְגַם הוֹסִיף כַּמָּה פֵּירוֹת,

וּלְפֶתַע הַבֵּיצִים שְׁבוּרוֹת!

 

אָז סַבְתָּא אֶת הַכֹּל נִקְּתָה,

מֵהַבֵּיצִים עֻגָּה אָפְתָה,

וּלְאָבִיב סָלְחָה מִיָּד,

כִּי הוּא מָתוֹק כְּמוֹ שׁוֹקוֹלַד.

 

אִם הַיְּלָדִים רוֹצִים לִגְּדוֹל

אֶת הַיְּרָקות יֵשׁ לֶאֱכוֹל

אַך אִם רוֹצִים רַק לֵהָנוֹת

עָדִיף בַּקֻּּבִִּיּוֹֹת לִבְנוֹת.