שאלה לצורך השפלה

 

אני מתקשה מאד להאזין עכשיו לתכניות האקטואליה, שכמעט כולן נוטפות גזענות מחליאה שמתאמצת לשוא להתחזות לענייניות. "במצע של המשותפת מדובר על זכות השיבה, וזה חורבן מדינת ישראל, ומדובר על מדינה פלשתינית", "איזנקוט יקבל את המנדט ראשון, ואחר כך נתניהו", כי מבחינתם ברור שאיזנקוט ייכשל בהרכבת ממשלה, או אולי זו בעצם שאיפת לבם, שאיזנקוט ייכשל ונתניהו יחזור? זו לא פעם ראשונה שאני שמה לב עד כמה התמלאה התקשורת בשופרות נתניהו, הבולטים יותר והבולטים פחות, אבל האימה מאובדן השלטון, שכל המסתופפים תחת כנפיו, בגלוי או במוסווה, אפופים בה כעת, דוחפת אותם לקיצוניות, וחושפת את מסתרי לבם. והכי בוטה: "אם איזנקוט יקים ממשלה עם ערבים, נתניהו יחזור עם שבעים מנדטים". מאין אתם בטוחים בזה כל כך? מנין לכם שממשלה בשותפות עם הערבים תיפול במהרה? מנין לכם שהציבור שמאס בנתניהו יחזור לתמוך בו? האם ניתנה לכם הנבואה?

אני מאלה שלא התפלאו על כך שממשלת הזוועות של נתניהו נשארה בשלטון ארבע שנים. כשאמרו לי שהוא בוודאי יפול, שאלתי מי יפיל אותו, הרי היה לו רוב בכנסת? וכשאמרו שהוא בוודאי יפרוש, אמרתי שנתניהו לעולם לא יפרוש, אם לא יכריחו אותו לפרוש. הוא איננו גולדה או בגין שהיה להם דבר שנקרא מצפון, שנתניהו חסר אותו, ומצפונם הניע אותם לפרוש. וכעת אני שואלת את עצמי על כל האמירות האלה שלאומריהן הן מובנות מאליהן: מאין לכם? אולי איזנקוט יצליח להקים ממשלה והממשלה הזו תשרוד ונתניהו לא יוכל להפיל אותה? הרי לאיזנקוט יש ששים ושבעה ממליצים, וזה יותר ממה שהיו לנתניהו כשהקים את ממשלת הזוועות שלו, שהביאה עלינו אסון.

והחקירות שכולם חוקרים את המנהיגים הערבים: האם החמאס הוא ארגון טרור בעיניהם. ומיתממים: מה הבעיה עם השאלה? הרי זה פשוט לענות. ובכן רבותי, הבעיה עם השאלה היא שזו שאלה לערבים בלבד, והיא מניחה כהנחה מוקדמת, שבהיותם ערבים הם עשויים לתמוך בזוועות שחולל החמאס ולהצדיק אותן, וההנחה המוקדמת הזו היא הנחה מאד מעליבה, במיוחד כשהיא מופנית לאדם שוחר שלום כמו רופא השיניים ד"ר מנסור עבאס, או הגניקולוג ד"ר אחמד טיבי, שהיה מוכר אמנם כיועצו של ערפאת, אבל לא לענייני טרור, אלא למגעים דיפלומטים עם ישראל, בתקוה להביא שלום בין ישראלים ופלשתינים. כשאתה מפנה לאנשים האלה שאלה שמניחה הנחה מוקדמת שהם עלולים לתמוך בטרור האכזרי והמזוויע של החמאס, זה מאד מאד מעליב ומקומם, ובעצם מניח את הדעה הקדומה שכל הערבים הם תומכי חמאס מעצם היותם ערבים.

והשאלה הזו לעולם איננה מופנית ליהודים. לא לגברת קודם כל חג שמח סטרוק שלא נראתה המומה והלומה כמו רוב אזרחי ישראל באותו בוקר נורא של השביעי באוקטובר וגם לא לאחריו, כשדיברה על "תקופה של נס", שהרי את המלחמה שפרצה ניצלו סטרוק וסמוטריץ' לקידום הטרור היהודי בגדה, לגירוש פלשתינים וגזל אדמתם, ודניאלה וייס, שגם אותה אין שואלים אם החמאס הוא ארגון טרור, או שליח השם לקידום מפעל ההתנחלות. עלצה וצהלה על מה שנראה לה כהזדמנות פז לגרש את תושבי עזה ולהקים התנחלויות מצפון הרצועה ועד גבול מצרים. ובצלאל סמוטריץ' היה זה שטען במפורש, זמן רב לפני השביעי באוקטובר, שהחמאס הוא נכס, ובכלל התבססה ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן-גביר על הפיצול בין חמאס לאש"ף כאמצעי הראשון במעלה למניעת מדינה פלשתינית. אני בוודאי אינני היחידה שבחג הפורים המאד עצוב שלאחר השביעי באוקטובר, כשעברתי בגן שמעל קבר יאסון, קפץ מולי נער, קירב את פניו לפני עד שכמעט נגע בהם וצעק: "חג שמח", ולא בכדי לשמחני. כמה התבטאויות של שמחה וריקוד על דמם של נרצחי השביעי באוקטובר חווינו עוד לפני שיבש דמם של הנרצחים. אבל השאלות "האם חמאס הוא ארגון טרור?" האם "אתה תומך בחמאס?" מופנות לערבים בלבד. ואני דווקא הבטתי אחרי השביעי באוקטובר בפניהם של מנסור עבאס ושל אחמד טיבי, שאיבד בעזה שלושה עשר בני משפחה בהתקפות צה"ל, ובעוטף עזה נרצחה חברתו ויויאן סילבר, וראיתי אנשים שאיבדו את עולמם.

וכשיועז הנדל שרואיין בכלי התקשורת המרכזיים ללא הרף, כאילו הוביל אחריו מיליונים, דרש ממשלת אחדות, לא מאהבת האחדות, אלא משנאת הערבים הגזענית שלו, שבגללה כבר מנע בעבר מבני גנץ להקים ממשלה ולסלק את נתניהו מהשלטון, איש ממראייניו לא אמר לו שהוא גזען. וכשעופר וינטר הציג כפתרון לסכסוך הישראלי-פלשתיני הגירה של הפלשתינים, כשברור לכל שמדובר בגירוש ולא בהגירה, לא אמרו לו שטרנספר של אוכלוסיה ילידית הוא פשע מלחמה, ושאי אפשר לרוץ בבחירות תחת מצע של פשעי מלחמה – או שבמדינת ישראל דוקא כן מותר, לפחות מבחינת התקשורת אין שום בעיה במצע שכזה. אבל את הערבים בודקים היטב, כי אחרי שנים של טבח באוכלוסיה אזרחית והפקרה וטרור מתנחלים באין דין ואין דיין, עדיין טוענים בתקשורת שסמוטריץ' הוא שותף ראוי בכל ממשלה, אבל נציגי האוכלוסיה הערבית אינם יכולים ואינם צריכים להיות. ואני מקווה מאד שתהיה ממשלה יהודית-ערבית, כי ממשלה צריכה לא רק למשול, היא צריכה גם לחנך, והיא מחנכת על ידי מה שהינה ומה שהיא עושה, ולכן צריכים להיות בה יהודים וערבים, גברים ונשים, חילוניים ודתיים. רק רשעים וגזענים לא צריכים להיות בה, למרות שהם בהחלט חלק נכבד באוכלוסיית ישראל.