רואים ורוד

זה מאד מסוכן, אמרה יעל דיין בפנים חמורות. הדבר המאד מסוכן לדידה הוא שיש אנשי ימין שמגלים סובלנות כלפי הומוסקסואלים, ולדבריה משתמשים בזה כדי להצדיק את מדיניות הימין, וזה מאד מסוכן. אני חושבת שמסוכן זה שיש אנשים שמסוגלים לרצוח הומוסקסואלים, בסכין או ברובה. מבחינתי זה מה שמסוכן, ורק לפני שנה נרצחה נערה, שירה בנקי בת שש עשרה שנים בלבד, במצעד הגאוה. זה שבליכוד יש ח"כ הומוסקסואל – שאנשי שמאל אינם חדלים לתקוף אותו, וזה שמירי רגב באה למצעד הגאוה ותומכת בקהילה ההומוסקסואלית, זה דוקא דבר מאד שמח מבחינתי, מאד מאד שמח. רק בשנים האחרונות תמיכה בהומוסקסואלים בימין הפוליטי היא דבר שעולה בכלל על הדעת. רק לפני כמה שנים איימו המתנחלים להצטרף לאנשי כ"ך בירושלים כדי לסכל את מצעד הגאוה. לפני פחות מעשור עוד הלכו בשורות המצעד רק אנשי מר"ץ וחד"ש, אפילו למפלגת העבודה לא היתה נוכחות. שלי יחימוביץ' היתה הראשונה ממפלגת העבודה שבאה למצעד כשנבחרה לראשות מפלגת העבודה. ועדיין לא היו אנשי ימין במצעד, עד לרצח בבר-נוער, שעד היום, שבע שנים מאוחר יותר, הרוצח שם טרם נתפס, והמשטרה כפי שהדברים נראים לי לצערי מעולם לא רצתה לתפוס את הרוצח. כל מה שעניין את המשטרה זה להאשים את ההומוסקסואלים ברצח עצמם. יותר משטרחה המשטרה לחפש את הרוצח, היא טרחה להפיץ באמצעות כתבי המשטרה שמועות שהרוצח הוא אחד מההומוסקסואלים, שלא ייתכן אחרת. כשלא הצליחה לטפול את אשמת הרצח על הומוסקסואל, ניסתה המשטרה תסריט אחר: להפליל את מנהל הבר-נוער, לטעון בעזרת עד מדינה מפוקפק שהרצח היה נקמה על אונס קטין בידי מנהל הבר-נוער, עדות שקר שלדעתי אף לא מלה אחת בה היתה רעיון של עד המדינה, אלא כולה עדות שהותאמה לשאיפה שהביעו אנשי המשטרה להאשים את ההומוסקסואלים ברצח בבר-נוער, להראות שזה בכלל לא פשע שנאה, שההומוסקסואלים הם סוטים מסוכנים לציבור שקיבלו את מה שהגיע להם. עדי מדינה מתמחים בהתאמת עדויות שקר למה שרוצים השוטרים לשמוע. גם השבוע אנשי המשטרה, אלה שלא מנעו מישי שליסל להגיע למצעד הגאוה, לרצוח את שירה בנקי ולפצוע אנשים נוספים, עשור לאחר ניסיון הרצח הראשון שלו, רדפו  אחרי חגי פליסיאן שהופלל בעדות שקר ברצח, אבל הם לא עושים זאת בגללו, אלא בגלל שאול גנון, מנהל הבר-נוער. הם עדיין לא ויתרו על שאיפתם להפליל את ההומוסקסואלים ברצח עצמם. היו להם עדויות של הנוכחים, נמצא להם כלי הרצח, אבל את הרוצח הם לא תפסו כי לא חיפשו את הרוצח. הם חיפשו לרצוח את תדמיתם של ההומוסקסואלים ולהשלים בכך את מלאכתו של הרוצח. עם כל זה צריכים ההומוסקסואלים להתמודד עדיין. עם משטרה הומופובית שלא רק שאיננה מגינה כראוי על ההומוסקסואלים, אלא מוכנה לכל מעשה שיפלות כדי לפגוע בהם, ועם שליסלים וחבריהם לדיעה. גם במצעדים שהסתיימו בשלום היו מי שזרקו פצצות סירחון ותלו שלטים עם פסוקים מהתורה הקוראים להמית על משכב זכר. זה היה מפחיד, וזה מה שנראה לי מסוכן, ועדיין מסוכן. אבל בכל זאת יש שינוי בתודעה שאי אפשר לטעות בו, ויש חבר כנסת בליכוד שהוא הומוסקסואל מוצהר ושרה מהליכוד שתומכת בהומוסקסואלים, ואפילו במגזר החרדי היחס משתנה, אנשים מגלים יותר הבנה וסובלנות, וזה דבר מאד שמח בשבילי. מסוכן בשבילי אלה אנשים שבאים לבית הדין הצבאי כדי לתמוך בחייל שירה למות במחבל פצוע, ושרים "מדינה של קוקסינלים", ואיתם נמצא גם מי שאולי לא שר איתם אבל התמנה זמן קצר לאחר מכן לשר הביטחון, ואני לא יכולה לתת לו שום יום של חסד, כי יש דברים שאינני יכולה לגלות כלפיהם סלחנות. הוא בחר לבוא לשם ולחבור לאנשים ששרו "מדינה של קוקסינלים", אולי הוא לא שר איתם אבל הוא בחר להזדהות עם האנשים שמושגי הגבריות שלהם זה להרוג מחבלים גם כשהם שוכבים על הרצפה ירויים ופצועים קשה ולא נשקפת מהם סכנה, שזה מנוגד גם להלכה, כי על פי דין רודף, שלמרבה הצער לא חילונים ולא דתיים מכירים די הצורך, צריך לעצור רודף רק באיבר מאיבריו ולא בנפש, ובכל מקרה אסור להרוג אפילו רודף אלא לשם הצלת חיים, כי המצוה היא להציל נרדף ובשום אופן לא להרוג רודף, שאם אין בכך כורח זו שפיכות דמים, אבל האנשים שצעקו "מדינה של קוקסינלים" אינם מתעניינים במיוחד בהלכה או במוסר. גם עם זה צריכים ההומוסקסואלים להתמודד, עם אנשים שאלה מושגי הגבריות שלהם, וההומוסקסואלים מייצגים עבורם את מה שאיננו תואם את מושגי הגבריות האלה. זה מה שמסוכן. זה שחל שינוי בתודעה שהביא לכך שהיום גם אנשי ימין מוכנים לקבל את ההומוסקסואלים ולדאוג לזכויותיהם, זה בשום אופן לא מסוכן, זה דבר מבורך, ומשמח מאד בשבילי לראות את אמיר אוחנה ומירי רגב במצעד הגאוה מאשר את אותם הפרצופים שראינו בכל שנה מעבר לגדרות של מצעד הגאוה, בדיוק אותם הפרצופים של אותם האנשים שצעקו ליד בית הדין הצבאי "מדינה של קוקסינלים" בנוכחות שר הביטחון הנכנס שאני אינני יכולה לחוש ביטחון עם אדם כמותו, כי תמיד האמנתי בדברי חז"ל אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה, וראיתי מי הם החברים שלו. עוד מעט יהיה המצעד העצוב בירושלים, שאיננו גדול ושמח כמו המצעד בתל אביב, וגם הרבה יותר מפחיד, כי לפני עשור נדקרו אנשים ולפני שנה נרצחה נערה, וזה מה שבאמת מסוכן. הלואי שיבואו הרבה אנשי ימין למצעד בירושלים והלואי שכולם יתייחסו בכבוד ובאהבה להומוסקסואלים, גם אלה שתומכים בארץ ישראל השלמה ובמתנחלים. אני מאמינה שמי שלומד לגלות סובלנות ואנושיות להומוסקסואלים, ילמד גם לגלות אנושיות כלפי אנשים אחרים. אני מאמינה בחינוך ובשינוי תודעה שסובלנות מביאה עם הזמן, ואני מאמינה באלה שבאים למצעד הגאוה, מכל המפלגות, ומסוכנים בעיני הם אלה שצועקים מדינה של קוקסינלים, ומי שאיננו מסוגל להבדיל בין השניים, או שואף שפרצופו של הימין ייראה כמו פרצופם של האחרונים, אולי איננו מסוכן, אבל הוא גם לא חכם גדול.