יום חמישי, 20 באוגוסט 2020

נתניהו הורס את הדמוקרטיה בישראל

עכשיו ראיתי בחדשות שכבר שלוש שעות מפנים בכוח את מאהל המחאה של הקוראים להתפטרות נתניהו, ולערב מתוכננת הפגנת ימין שמן הסתם אורגנה בידי אנשי נתניהו. אני מניחה שהפינוי בכוח קשור דוקא בפסק הדין של בג"ץ שהעדיף את זכות ההפגנה על עתירת השכנים נגד ההפגנות. נתניהו קיווה בוודאי שבג"ץ יוציא עבורו את הערמונים מהאש, וכשזה לא קרה, הפעיל נגד המפגינים את המשטרה והעיריה שמונהגות בידי שני נושאי כליו, שר המשטרה אמיר אוחנה ומשה ליאון, בעברו ראש לשכת נתניהו בימי כהונתו הראשונה. כמי שחיה עשרות שנים ברחוב עזה וראתה אינספור הפגנות ומאהלים ליד בית ראש הממשלה, ברור שהאלימות כלפי המפגינים נגד נתניהו היא חריגה, ושבניגוד לטענותיו השקריות של נתניהו שאיננו פוגע בזכות ההפגנה, בפועל נתניהו מפעיל כל אלימות אפשרית נגד המפגינים, אם באמצעות שימוש לרעה במשטרה ובפקחי העירייה, ואם על ידי עידוד בריוני הימין להתנכל למפגינים ולתקוף אותם באלימות. השימוש בכוח נגד המפגינים ממחיש בצורה המוחשית ביותר את הרס הדמוקרטיה בישראל בידי נתניהו, ואת הפיכתה למדינה אוטוריטרית בסגנון משטר אורבן בהונגריה ומשטר דודה בפולין, ובדרך להידרדר במדרון חלקלק למשטר דמוי הדיקטטורות האכזריות של פוטין ולוקשנקו, שגם בהן אין אפשרות להחליף את השלטון. למעשה כבר בהפגנה הגדולה הראשונה היו דיווחים רבים על הכאת מפגינים ופגיעה בהם. האלימות כלפי המפגינים שכחה מעט כאשר התברר לנתניהו שהיא מדווחת בתקשורת, אבל כעת, כשנתניהו בדרך לבחירות בניסיון להביא לביטול משפטו שאמור להתנהל בדצמבר הקרוב ובו ייאלץ להתייצב בבית המשפט שלוש פעמים בשבוע, נתניהו חוזר להפעלת אלימות נגד המפגינים, ומנסה להתגבר על הנוכחות הדלה של אנשי ליכוד במאהל המחאה למענו באמצעות סילוק המפגינים נגדו באלימות והפגנה מאורגנת של תומכיו. את המשך ההפגנות מנסה נתניהו למנוע גם באמצעות הטלת סגר שברור כי היוזמה להטילו איננה מגיעה ממערכת הבריאות אלא מנתניהו ואנשיו במועצה לביטחון לאומי שידועים בהיותם עושי דברו. לאחר שנכזבה תקוותו של נתניהו לסגור את התיקים נגדו באמצעות מי שהיה מקורבו והפך לאויבו, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, והוא נקרא להתייצב למשפט, מנסה נתניהו להשעות את הדמוקרטיה וללכת לבחירות במצב של השעיית הזכויות הדמוקרטיות של הציבור, כאשר מתנגדיו מושתקים בכוח ומנועים ממתן ביטוי לעמדותיהם בתואנה של מאבק בקורונה, ואילו הוא, באותה תואנה של מאבק בקורונה, מככב באמצעי התקשורת ומפיץ תעמולה ארסית נגד מתנגדיו מעל כל במה תקשורתית, כשהוא ואשתו מתארים את המפגינים כמסוממים, מזוהמים, מפיצי מחלות ועוד כהנה וכהנה ביטויים שלא היו מביישים את הגרועים ברודנים האנטישמים בכל הזמנים.

לא בטוח שמזימותיו של נתניהו יצליחו. הרי כבר ניסה למנוע את החקירות נגדו במינויו למפכ"ל של רוני אלשיך, שלאחר שמילא את תפקידו נאמנה ולא עצר את החקירות, הפך ליעד התנכלות של נתניהו, וכאמור כך קרה גם עם מנדלבליט, שלא מילא אחר תקוות נתניהו לסגירת תיקיו, והפך בפי נתניהו למי ש"תופר לו תיקים". עדיין יש בישראל מתנגדים אמיצים לבריונות ולשחיתות של נתניהו, ששכח שדמוקרטיה היא שלטון הרוב, ולא שלטון של אדם אחד, שממנה אנשים לפי נאמנותם האישית לו, מנהל את המדינה באמצעות נאמנים במקום באמצעות ממונים, כפי שקרה בעניין ההסכם עם איחוד האמירויות שמשחזר את פרשת הצוללות ובני הדודים המנהלים מגעים מאחורי גבם של שר הביטחון והרמטכ"ל ולעתים גם גוזרים קופונים שמנים לעצמם. גם אלה מאפיינים של משטרים אוטוריטריים מהרסי דמוקרטיה: בני המשפחה והמקורבים שמחליפים את השרים ובעלי התפקידים, וגם גורפים רווחים לכיסיהם הפרטיים מהטיפול ברכישות ציבוריות. שלטונו של אורבן בהונגריה מאד מאופיין בשחיתות של מינוי בני משפחה, למשל חתנו, לטיפול במכרזים ציבוריים שמנים. את שרי הביטחון והחוץ שאמורים להיות מעודכנים במסגרת תפקידם מדיר נתניהו ומסתיר מהם מידע, בטענה השערורייתית שהם עלולים להדליף ולהפר סודיות, שכך הוא מציג אותם כבוגדים, בזמן שהוא עצמו בוגד בכל אינטרס של מדינת ישראל. גם כאן הצלחתו של נתניהו איננה מושלמת: הניהול הלא תקין של רכש הצוללות דלף לתקשורת, כמו הניהול הלא תקין של המגעים עם איחוד האמירויות וארצות-הברית מאחורי גבם של שרי הביטחון והחוץ, וכנראה הסכמה שבשתיקה למכירת מטוסי החמקן לאיחוד האמירויות, שהפרטים עליה דלפו מיד הן לעיתונות האמריקנית והן לעיתונות הישראלית.

האם נתניהו יצליח לבטל כליל את הדמוקרטיה הישראלית ולהחיל על תושבי ישראל שלטון טרור ללא זכויות דמוקרטיות בנוסח ה"דמוקרטיה המתקדמת" כפי שהגדיר את המשטר באיחוד האמירויות? עדיין קשה לדעת, כי המאבק בעיצומו. מה שבטוח הוא שאין צורך לפחד מבחירות רביעיות, כי אין לתומכי הדמוקרטיה בישראל מה להפסיד. בחירות רביעיות יעשו לפחות צדק עם הבוחרים שקולם נגנב בידי הסוסים הטרויאנים של נתניהו שערקו אליו אחרי הבחירות עם קולותיהם של מתנגדי נתניהו. שלטונו הנוכחי של נתניהו איננו שלטון נבחר אלא שלטון שנגנב באמצעות שוחד של משרות ומעמד לגנבי הקולות ומעוותי רצון בוחריהם. בחירות חדשות עלולות כמובן לחזק את נתניהו ולסייע לו בהרס הדמוקרטיה ושלטון החוק בישראל. זה יכול לקרות. אבל בחירות רביעיות יכולות להיות גם הזדמנות חדשה לסלק את נתניהו מכסאו. האיום על הדמוקרטיה מהמשך שלטון נתניהו הוא כה גדול, שאין סיבה לפחד מבחירות. אולי מהן תבוא הישועה.