מתנות לאביונים

 

יפה שלכבוד פורים החליטה הכנסת להעביר חוק מתנות לאביונים, ומי לנו אביון יותר מבנימין המרוד נתניהו ורעייתו הקבצנית שרה, שכעת יוכלו ללקט תרומות להוצאותיהם המשפטיות ללא הפרעה מצד היועצת המשפטית לממשלה, שעוז רוחה ועמידתה מול הממשלה המושחתת עד היסוד מעורר הערצה. כמה שקרים נאלצנו לשמוע מפי מגיש החוק ח"כ עמית הלוי, כאילו המצב החוקי הקודם אוסר על אנשי ציבור לקבל תרומות מקרובי משפחה. מותר לקבל תרומות מקרובי משפחה שהם אך ורק קרובי משפחה, אבל התברר שבן הדוד שממנו קיבל נתניהו תרומה לא היה רק בן-דוד, אלא שותף עסקי, שנתניהו החזיק במניות חברתו ואף מכר אותן ברווח נאה, ולכן נאסר על נתניהו לקבל ממנו תרומות. כעת יוכל ראש הממשלה לקבל תרומות גם מאנשי עסקים שיש להם אינטרסים כאלה ואחרים, תמורת קידום האינטרסים האלה בתפקידו כראש ממשלה. ולא רק נתניהו, אלא רעייתו וגם בניו, על פי לשון החוק, כך שיאיר נתניהו, שבתי המשפט חייבו אותו לשלם סכומים גבוהים כפיצוי לאנשים שהכפיש את שמם והוציא את דיבתם ללא בסיס. כעת יוכל לגייס תרומות ולא לשלם את הקנסות מכיסו.

את היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, שחוות דעתה התנגדה להצעת החוק מאחר שהיא מעודדת שחיתות ומכשירה שוחד, למעשה היא השחיתות השלטונית בהתגלמותה, הכפיש השר במשרד המשפטים דודי אמסלם בגסות-רוח שקשה לתאר, גסות רוח שהיא המאפיין הבולט של ממשלת הפושעים שנכפתה עלינו הר כגיגית. כל כך התנפח דוד אמסלם מאז מונה לשר במשרד המשפטים, בחלוקת סמכויות לא ברורה בינו לבין שר המשפטים יריב לוין. נראה שתפקידו העיקרי של אמסלם הוא להתגולל על האנשים ההגונים שעוד נותרו במערכת בסגנון שלא היה מבייש את המאפיה הסיציליאנית, ולדחוק אותם להתפטר, כדי שאפשר יהיה להחליפם במושחתים לטעמם של השרים בממשלת הזוועה הזו, שלולא היתה מחרידה ומסוכנת כל כך, יכלה להיות מצחיקה להפליא.

למשל השר בן-גביר, שדיווח על מידע מודיעיני שהמפגינים מתכננים רצח, אמירה שמתכתבת עם הניסיון לייחס למפגינים ליד המספרה שבה הסתפרה שרה נתניהו "ניסיון לינץ' בשרה נתניהו", שהרי עמדו ליד המספרה וצעקו בקול גדול "דמוקרטיה", שזאת התנהגות מפחידה ביותר לזוג נתניהו, כי הם נמצאים פה כדי לשלוט לנצח, והמחשבה שתהיה פה דמוקרטיה, ואולי יבחרו במישהו אחר במקום נתניהו, והזוג לא יוכל להעמיס את הוצאותיו הפרטיות על המדינה, היא אכן מחשבה מחרידה עבור זוג הפרזיטים שרשות הממשלה עבורם איננה שליחות בשירות העם, אלא גן עדן של שוד הקופה הציבורית לצרכיהם הפרטיים.

אפשר לצחוק על בן-גביר ועל נתניהו ושופריו בערוץ 14, שהפכו הפגנה בלתי מזיקה לניסיון לינץ', ובודים איומים ברצח, אבל קשה לצחוק כשחושבים על כך שכל אחד מהאישים הבזויים האלה משליך על המפגינים את אופיו שלו. נתניהו שהסית נגד רבין טוען שהם מסיתים לרצח ראש הממשלה, וכך גם בן-גביר, חברו להסתה נגד רבין. הם בודים את ההאשמות נגד המפגינים, מפני שהם עצמם היו שמחים לירות במפגינים ולקפח את חייהם, בתקוה לעצור את המחאה שעוכרת את שלוותם ומטלטלת את כסאם. ואל תטעו בנתניהו: נוח לו מאד שבן-גביר אחראי על המשטרה ופועל לדיכוי המחאה, לכאורה מטעם עצמו, אבל בפועל לגמרי בשירותו של נתניהו. המדיניות שהם מקדמים ברורה מאד ומשותפת לשניהם: פוגרומים נגד ערבים ואלימות נגד מפגינים, הכפשות ונאצות נגד אנשי שלטון החוק ועידוד תומכיהם לאלימות נגדם עד כדי סיכון חייהם. קשה לצחוק כשחושבים על רצח אמיל גרינצוויג ורצח רבין, רצח בסגנון דומה שישרת את האינטרס של נתניהו ובעלי בריתו, שכמובן הם יתכחשו לאחריותם לו בדיוק כפי שהתכחשו לאחריותם לרצח רבין, ויתלוננו על כך שמאשימים אותם על לא עוול בכפם.

קשה לצחוק בפורים הזה, למראה להקת הטורפים שהשתלטה על כנסת ישראל וממשלתה ועושה שמות במדינה. אכן הצחוק יפה לבריאות, אבל כעת אנו זקוקים לא לצחוק אלא לנחישות והתמדה, כי את ממשלת הזדון הזו צריך להפיל ולסלק, כי כל רגע נוסף שממשלה זו עדיין בשלטון הוא סכנה נוראה לשפיכות דמים, וסכנה לעצם קיומנו.