הנרי תומס מקנזי בל / מַרְגָּנִיּוֹת דֶצֶמְבֶּר וִיְּמֵי דֶצֶמְבֶּר
לבתי ניצן, ליום הולדתה
הוֹ, אֵיךְ מַרְאֶה פְּרָחִים לֹא בְּעִתָּם רֶגֶשׁ עָנוֹג מֵעִיר
וּמְמַלֵּא אֶת הַנְּשָׁמָה עֹנֶג שָׁלֵו. מַשֶּׁהוּ מַסְעִיר
אֶת הֶיוֹתֵנוּ עַד הָעֶצֶם, וּבְרַכּוּת מַמְטִיר
עָלֵינוּ מַַחְשָׁבָה נִכְסֶפֶת מוּזָרָה.
כְּשֶׁעַרְבִּיתוֹ שֶׁל יוֹם דֶצֶמְבֶּר לֹא סוֹעֵרָה,
עֲנוּגָה כְּמוֹ שְׁעַת הַדִּמְדּוּמִים
הַזֹּאת, אֲשֶׁר מֵרַכּוּתָה הַמְּפַתָּה אֲנַחְנוּ מֻקְסָמִים:
וְשָׁם צוֹמֵחַ (כְּשֶׁבַּזֶּה אַחַר זֶה מְגִיחִים כּוֹכָבִים
מֵהַרָקִיעַ הֶחָלָק כְּשֶׁהֵם שְׁלֵוִים)
סָפֵק-לְמֶחְצָה
אִם הַנֶּחְזֶה אָכֵן נִמְצָא.
כִּי אֵין סָפֵק שֶׁאֵין בְּכֹחַ רוּחַ הַדָּרוֹם
חֶסֶד גָּדוֹל מִכָּךְ לִגְרֹם.
אָנוּ רוֹחֲשִׁים אֶת מֵירַב הָהוֹקָרָה
לַשְּׂמָחוֹת שֶׁמוֹפִיעוֹת בְּהַפְתָּעָה גְּמוּרָה.
December Daisies And December Days
By H. T. Mackenzie Bell
Ah, how the sight of fair untimely
flowers
Awakes a subtle sentiment, and fills
The soul with quiet pleasure.
Something thrills
Our being to the core and softly
showers
Strange yearning thought upon us.
When the close
Of a December day is stirless, mild
As is this twilight hour, we are
beguiled
By its seductive softness: and there
grows
(As one by one from out the placid
sky
The tranquil stars appear), the half-formed
doubt
Whether the scene be real. For without
A question kindly Auster cannot try
To bring a greater boon. Joys that
arise
All unexpected we most keenly prize.
Source:
https://pickmeuppoetry.org/december-daisies-and-december-days-by-h-t-mackenzie-bell/
הנרי תומס מקנזי בל (2 במרס 1856 – 13 בדצמבר 1930) היה משורר, סופר
וביוגרף בריטי.