הם גוזלים גם מקיבוצים

 

בזמנו סקרה התוכנית "זמן אמת" בערוץ כאן את תוכניות ההתיישבות בעזה של דניאלה וייס ותנועת "נחלה" שהיא עומדת בראשה. אי אפשר היה להתעלם מהיהירות, העליצות ושביעות הרצון העצמית שבהן סיפרה וייס ללא חשש, כמי שמעמדה בלתי מעורער, על תוכניותיה ליישב את רצועת עזה מצפונה ועד דרומה בהתנחלויות. ובכן התוכניות האלה, שווייס היתה כה משוכנעת בהתממשותן, סוכלו על ידי ממשל טראמפ, והותירו אותה עם כספים ואנרגיות שמחפשות יעדים חדשים.

האלימות והפרעות בפלשתינים ביהודה ושומרון הן מוצא אחד של האנרגיות של מה שניתן לכנות התיישבות עבריינית, אבל כנראה שלימין הלאומני אין די בכך. בימים האחרונים ניסו נערי גבעות לפלוש לסוריה ולהקים שם מאחז, וצה"ל נאלץ להשיב אותם לישראל בכוח.

מיזם מתוחכם יותר של דניאלה וייס ותנועת נחלה הוא מה שהם מכנים "חידוש ההתיישבות היהודית בגליל", ובו הם מנסים להיתלות בישוב שהקמתו אושרה במקור כבר בשנת 2002 בגליל התחתון ותוכנן להיקרא "רמת ארבל" ומאוחר יותר שונה השם המתוכנן ל"משמר הגליל", אולי כדי לרמוז שהמטרה היא למנוע את האדמות מישובים ערבים, אך מסיבות כאלו ואחרות הקמתו לא יצאה לפועל. במקור דווקא אנשי מפלגת העבודה ניסו לקדם הקמת ישוב במקום, אולי כהתרסה נגד הקמת התנחלויות בגדה המערבית, בעוד הישוב היהודי בגליל דליל יחסית. אבל ממשלת הליכוד שחזרה לשלטון לא התעניינה בהקמת יישוב של תנועת העבודה.

לפני כמה שנים החלה תנועת נחלה להתעניין בניצול התוכנית המאושרת להקמת ישוב חדש בשם רמת ארבל או משמר הגליל, לצורך הקמת ישוב של אנשיה, כלומר ישוב דתי-לאומני, וכדרכה לא חיכתה להסכמת הרשויות וישובי האזור, והקימה בשם רמת-ארבל מאחז בלתי חוקי, שהמדינה הרסה שוב ושוב והמתנחלים ניסו להקים מחדש במקומות סמוכים. לאחר הפעם האחרונה שבה נהרס המאחז הלא חוקי, הקימו המתנחלים ביולי האחרון מאחז חדש על אדמות קיבוץ מורן, ותחת הכותרת באתר פייסבוק "חומה ומגדל 2025, מובילים התיישבות בגליל", ביקשו לגייס משפחות נוספות למיזם. הקיבוץ ביקש לפנות את המאחז מאדמותיו, ולכך נוספו בקשות של המועצות האזוריות הסמוכות וגופים נוספים, כמו החברה להגנת הטבע. שראו את המאחז הבלתי חוקי כפוגע במטרותיהן, כמו הקמת תשתיות לאומיות באזור. בעקבות הפניות הוצאו למאחז הבלתי חוקי על אדמות קיבוץ מורן צווי פינוי.

אבל המשטרה נמנעה עד כה מפינוי המאחז, ויש מי שמייחס את הדבר לתמיכה במאחז מצד איתמר בן-גביר, שביקר במאחז לאחר הקמתו ביולי האחרון, והודיע שיעשה הכל לעזור למאחז. דניאלה וייס עצמה אישרה לעיתון "הארץ" שלא רק בן-גביר תומך בהם, אלא גם גולדקנופף, מי שכזכור רקד אף הוא ב"כנס ההתיישבות בעזה", והודיע שיבנה בעזה שיכונים. מה טיב הקשר בין מנהיג יהדות התורה לתנועת נחלה קשה לדעת, אבל נראה שקשריו של גולדקנופף למיזמי התיישבות עברייניים נשמרים מסיבה כזו או אחרת.  אולי הוא מתכוון ליישב במקום גם חרדים. מתברר שהן בן-גביר והן גולדקנופף, כמו מקורבתם דניאלה וייס, אינם מסתפקים בגזילת אדמות מערבים. הם גוזלים אדמות גם מקיבוצניקים. אולי זה לא מאד מפתיע אחרי ההפקרה המחרידה של קיבוצי עוטף עזה וההעברה המסיבית של כוחות צבא ואמצעי לחימה מעוטף עזה ליהודה ושומרון שאפשרו את אסון ה-7 באוקטובר. בינתיים לא ידוע על ניסיון של נחלה להתיישב בעוטף עזה או לסייע באופן כלשהו בשיקום החבל, ואולי עדיף שהקניבליזם המתנחלי יפסח לפחות על נטבחי העוטף. 

כתבת חדשות של רובי המרשלג בכאן 13.7.25

ג'וש בריינר, "הארץ" 24.11.25

"מניפים את דגל ההתיישבות בגליל" 

 https://www.facebook.com/RamatArbel/?locale=he_IL 

הצגה לצורך בריחה מאשמה

 

מה פשר ההצגה המכוערת שערך היום הרמטכ"ל, שכולה ניסיון להשפיל את מפקדי צה"ל שכבר קיבלו על עצמם אחריות ופרשו מצה"ל – בניגוד גמור לדרג המדיני המתועב - ולשם מה להדיח אותם משירות מילואים שממילא לא היו נקראים אליו? קשה להפריד בין האירוע המביש הזה, שאיננו לכבודו של הרמטכ"ל, לבין ההצגה המכוערת עוד יותר של ממשלת האסון, שהטילה על השרים המרושעים ביותר, שכל חייהם מוקדשים להרס מדינת ישראל ומוסדותיה הדמוקרטיים, שכל מעייניהם להפוך את ישראל למדינה ברברית ונפשעת, שמצד אחד מגרשת ומוציאה להורג ערבים, ומצד שני מונעת אכיפת חוק על פושעים ורוצחים יהודים שפוגעים בערבים, להגדיר יעדי חקירה לוועדת בובות שתטייח את אשמת ראש הממשלה ושריו באסון ה-7 באוקטובר שהמיטו על ישראל. "האלוף חליווה ראש אמ"ן עמד במרכז אסון ה-7 באוקטובר" הודיעה בחגיגיות יונית לוי, כשהיא מעווה את פניה לסמן חשיבות וחומרה. אבל זהו השקר שמפיץ בנימין נתניהו, כאילו הבעיה המרכזית היתה העדר התרעה מודיעינית. התרעות מודיעיניות לא חסרו, אך נתניהו סירב להקשיב להן. הגורם המרכזי לאסון ה-7 באוקטובר איננו העדר מודיעין, אלא המדיניות המטורפת של נתניהו לחזק ולממן את החמאס כדי להחליש את הרשות הפלשתינית, והנחתה מלמעלה של הקונספציה ש"החמאס מורתע" שאפשרה את דילול הכוחות הנפשע בעוטף עזה והעברתם ליהודה ושומרון. לא רק חטיבות וגדודים הועברו מעוטף עזה ליהודה ושומרון ולגבול הצפון, אלא כל סוללות התותחים ורוב כוחות השריון – רק טנקים בודדים, חלקם לא תקינים, הושארו בעוטף עזה. אילו היו פרושים בגבולות העוטף כוחות בכמות הנדרשת להגן עליהם מפלישת חמאס, היו הכוחות הודפים את מחבלי החמאס, ואם לא מונעים את האסון לגמרי, לפחות מצמצמים אותו במידה ניכרת. הניסיון להעמיד במרכז האסון את מחדלי המודיעין, הוא חלק מטענת "לא העירו אותי" של האחראי הראשי לאסון, בנימין נתניהו, שמנסה להסיט את תשומת הלב מקשריו המפוקפקים עם קטאר, וממדיניות חיזוק החמאס שלו שנמשכה גם אחרי ה-7 באוקטובר: דאגתו העיקרית של נתניהו מתחילת המלחמה היתה למנוע את הכנסת הרשות הפלשתינית לרצועה, וכצפוי חמאס נשאר בשלטון, בהעדר יריב משמעותי לשלטונו.

ערב ההצבעה על ביטול עילת הסבירות נשלח האלוף חליווה לכנסת לדבר על לבו של נתניהו להפסיק את ההפיכה המשטרית, וגם הרמטכ"ל הרצי הלוי הגיע לכנסת והתחנן לפגישה עם נתניהו, אבל נתניהו חמק ממנו, ואת יואב גלנט הוא ניסה לפטר, מכיוון שהזהיר מפני סכנה מוחשית שאורבת לישראל אם נתניהו ולוין לא יחדלו ממסעם נגד שלטון החוק, ובסופו של דבר פיטר אותו, בגלל נקמנות וקנאה, וכדי להחליפו בשר שלעולם לא יאפיל עליו. כדי לקבל התרעות מודיעין אמיתיות צריכה להיות אווירה של הקשבה מצד הדרג המדיני, גם אם דבריהם של אנשי המודיעין ושל מפקדי הצבא בכלל אינם נוחים לראש הממשלה ואינם תואמים את האינטרסים הפוליטיים שלו. אווירה כזו מעולם לא היתה בשלטון נתניהו, שמוכן להקשיב רק למה שנעים ורצוי לו לשמוע, ומפטר את מי שאיננו מחניף לו ושמוסר תחזיות שאינן נוחות לשלטון. שליטים מסוגו של נתניהו לעולם אינם שומעים דברי אמת, משום שאינם מוכנים להקשיב להם, ומשום שהם מענישים בחומרה אמירת אמת, ומעליבים ומשפילים את כל מי שאיננו מוכן לדקלם כתוכי את מסריהם, מופרכים ככל שיהיו. אסון ה-7 באוקטובר קרה בראש וראשונה בגלל האסון המהלך שנקרא בנימין נתניהו, ושום תעלול של ביזוי בכירי צה"ל שכבר קיבלו אחריות למחדליהם ופרשו לא יחפה על כך.

 

מה לא לומר למי שמת לו כלב

 

קברת אותו? עשית לו מצבה?

 

מה עשית עם הגופה?

 

מה העיריה עושה עם הגופה?

 

אני קברתי את הכלב שלי בחצר וגם עשיתי לו מצבה. אם היית אומרת לי הייתי עוזר לך (לקבור אותו? ברחביה? בגן סאקר? ביער ירושלים? פעם מישהו שרצח את בתו בת השנתיים קבר אותה שם. למרבה המזל הבחינו בו והוא יושב בכלא. האיש שהבחין בו קובר משהו וחשב שהוא קובר חתול או כלב, זיהה אותו בתמונות והודיע למשטרה שחפרה ומצאה את גופת הפעוטה. מיקי לוי, שהיה אז מפקד מחוז ירושלים, אמר שהילדה המתה נראתה כמו בובה. שאלו אותו איך האמא הגיבה כשהוא סיפר לה, והוא אמר שהיא הגיבה כמו אמא שאומרים לה שבתה היחידה לא בחיים עוד. גם זאת היתה שאלה מיותרת.)

 

אפשר לעזור במשהו? (למרבה הצער כבר לא, והמון תודה לכל מי שעזר בחודשים האחרונים להעלות את הכלב הזקן והחולה לקומה רביעית, לשכנים טובי הלב: יוסף, שמוליק, שקד, יהל, ליעד, עמיחי, אמיתי, איליה, בטינה ויהב, השוטרים, החיילים, המאבטחים של נתניהו, פועלי הבניין בבניין הסמוך, עוברי האורח, כל אלה שאינני יודעת את שמם או שכחתי להזכיר שריחמו ועזרו. רק בזכותכם החזקנו מעמד).

 

תקחי עכשיו כלב חדש? אולי אחד קטן?

 

אתם יושבים שבעה? (לא יושבים שבעה על כלב. אנחנו פשוט עצובים, וכנראה נישאר עצובים לאורך זמן.)

אושר שלי מת

 

אתמול בבוקר אושר, הכלב שלי, מת. הוא היה כלב זקן וחולה ובחודשים האחרונים המצב שלו הידרדר, אבל חשבתי שיהיו לנו עוד כמה חודשים ביחד, שנשב יחד בגינה בבקרים ובערבים, הוא ינמנם ואני אקרא עיתון ואסתכל בפעוטות שמשחקים. אבל ביום ראשון הוא הרגיש מאד לא טוב, ובערב כבר לא היה לו כוח לרדת לגינה או ללכת בכלל. הוא ירד כמה מדרגות וקרס, והשכנים עזרו לי להכניס אותו הביתה חזרה, ואז הוא קרס ליד הדלת ושכב שם כל הלילה בלי נוע, ובבוקר ראיתי שהוא כבר לא נושם. אושר היה איתי שלוש עשרה וחצי שנים, מאז שהוא היה גור קטן שהבאנו ממושב בנגב, ולא ידעתי שהוא יהיה כלב מאד גדול וחזק. כשהוא היה צעיר הוא היה שובב גדול והיה בורח ממני ורודף אחרי חתולים, אבל בשנים האחרונות כבר לא היה לו כוח לעשות שטויות, ובחודשים האחרונים בכלל לא היה לו כוח ללכת, והיינו רק יושבים בגינה. בכל זאת הוא אהב עדיין ללכת למאהל משפחות החטופים, שלשם הוא היה מלווה אותי שנה וחצי, וכשהחזקתי תמונות של חטופים בצד הכביש הוא היה שוכב מאחורי על הכביש ומנמנם. אפילו ביום חמישי האחרון הוא ביקש ללכת למאהל, וחשבתי שעוד מעט יחזירו את כולם, כך אני מקווה, ואני לא אוכל להסביר לו למה מפרקים את המאהל, אבל אושר כבר לא יראה שכל החטופים הוחזרו והמאהל פורק, אחרי יותר מדי זמן, כי לא חשבנו שהמלחמה תימשך שנתיים ושחטופים חיים יתענו בשבי שנתיים, שזה בלתי נסלח. אני לא יודעת מה אושר הבין מכל מה שקרה בשלוש השנים האחרונות, אבל הוא התרגל להכל, לרעש בהפגנות, לרמקולים שלפעמים החרישו אוזניים, לגדרות ברחוב סביב בית ראש הממשלה שמנעו ממנו לעבור את רחוב עזה מצד לצד כמו שהוא אהב, והוא התעקש לעבור בין הסורגים שהקיפו את ביתו הפרטי של נתניהו ועמד על זכותו לעבור במדרכות שהוא התרגל לטייל בהן, גם כשכבר לא היה לו כוח ללכת רחוק. כולם בשכונה הכירו את אושר, ואם ראו אותי לבדי שאלו איפה הכלב, ואמרתי להם שהוא בבית, ועכשיו אני אצטרך להגיד להם שהכלב כבר לא בחיים, ובאמת כשהלכתי ברחוב הרגשתי הכי חזק שאושר לא בחיים, כי בבית הוא כאילו נמצא עדיין, כאילו הנשמה שלו עדיין בבית, ואני רגילה מדי פעם להרים את מפת השולחן, כי שם הוא אהב לשכב כל היום ולנמנם, מתחת לשולחן בסלון, זה היה כאילו האוהל שלו, עדיין אני מרימה מבלי דעת את מפת השולחן ומחפשת לראות אותו מנמנם שם, ואני מרגישה כאילו הנשמה שלו עדיין בבית איתי ורק הגוף כבר איננו. הוא היה כלב עם נוכחות, ולא רק בגלל שהוא היה מאד גדול, בגלל שהוא היה כלב כזה שאי אפשר להתעלם ממנו. כל כך הרבה דברים עברנו ביחד, את כל המלחמות והטילים, וישבנו במדרגות כשהחות'ים ירו טילים, ובמלחמה עם איראן ישבנו במקלט ונזהרתי לא להתקרב לכלבים האחרים שבאו לשם עם הזקנים והצעירים והילדים והמשפחות. כמעט אף פעם לא נפרדתי מאושר, הוא היה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי ומהיומיום שלי, והבוקר קמתי וחשבתי שאני לא ארד יותר לגינה עם אושר, וחשבתי על כל הדברים שאני צריכה לעשות וכאילו יש לי עכשיו יותר זמן לעשות אותם, אבל אין לי באמת חשק לעשות אותם, אני רוצה שאושר יהיה איתי ונרד יחד לגינה ונשב שם והוא לא ירצה לחזור הביתה, כי הוא הכי אוהב לשכב בגינה באוויר הצח ולנמנם וזה הזמן שלנו ביחד, וזה הזמן שכבר אין.   

פרעות המתנחלים הן תגובה למעצר הפרקליטים

 

בתקשורת מדווחים על פרעות המתנחלים בפלשתינים שעוברות כל גבול ומכוונות גם נגד צה"ל, כאילו אין לכך שום קשר למעצר הפצ"רית והתובע בפרשת ההתעללות בשדה תימן, בד בבד עם מסמוס חקירת ההתעללות בשדה תימן, גירוש קורבן ההתעללות לעזה, אי מעצר הפורעים שהתפרצו לשדה תימן בראשות חברי כנסת ושרים ממפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית ואי העמדתם לדין, לכך מצטרפת הכרזת ראש הממשלה שהדלפת הסרטון, שהוא מכנה מבושל ומזויף, למרות שהוא אמיתי לגמרי, היא הפיגוע ההסברתי הקשה בתולדות המדינה – שהרי פרעות המתנחלים בגדה, הכפרים הפלשתינים העולים באש והפלשתינים הפצועים תורמים כנראה לדעת נתניהו להסברה הישראלית ולתדמיתה של מדינת ישראל. התבטאויות דומות השמיע כמובן גם שר הביטחון ישראל כ"ץ. הרי הממשלה עצמה קיבלה את דרישת המתפרעים בשדה תימן והמתעללים בפלשתינים, לכלוא את הפצ"רית ואת כל מי שביקש להעמיד לדין את המתעללים בעציר הפלשתיני, והמתנחלים הבינו נכון, שהפצ"רית והתובע בפרשת ההתעללות נמצאים במעצר לא בגלל שהדליפו סרטון של צילומי מצלמות האבטחה בשדה תימן, ולא בגלל ששיקרו לבג"ץ, שממשלת נתניהו עושה הכל כדי לערער ולקעקע את מעמדו, אלא כדי להתיר את דמם של הפלשתינים, ולרמוס את כל מי שמנסה לשמור על זכויות האדם שלהם. אם כך, אם הממשלה התירה את דמם של הפלשתינים ומתירה להתעלל בהם, לשרוף את בתיהם, לגנוב ולהרוס את רכושם ואפילו לרצוח אותם ללא עונש, ובמקום זאת מענישה את אנשי החוק שביקשו להעניש פשעים אלימים נגד פלשתינים, מדוע שהמתנחלים לא יסיקו את המסקנה המתבקשת: שתחת ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן-גביר דמם של הפלשתינים מותר, ויפעלו בהתאם? כל מי שדרש להעניש את הפצ"רית והכפופים לה, היה צריך להבין שזאת תהיה התוצאה, ושהמתנחלים יבינו נכון שתחת הממשלה הנוכחית הם יכולים לפרוע בפלשתינים , כי נציגיהם יושבים בממשלה ודואגים לתת להם יד חופשית לפרוע בפלשתינים מבלי לחשוש משלטון החוק. יתרה מכך: כל מי שיעז לעצור את פרעות המתנחלים ולרסן את אנשיהם בכנסת ובממשלה, ימצא את עצמו בכלא. הרי גם את היועצת המשפטית לממשלה מנסה הממשלה להכפיש ולהרשיע על לא עוול בכפה, מלבד ניסיונה ההרואי לשמור משהו משלטון החוק במדינה שבממשלתה יושבים פושעים, מי שהסיתו בהצלחה לרצח רבין ומעולם לא חדלו להרוס את שלטון החוק והמוסר ולרמוס את זכויות האדם של כל מי שאיננו מתיישר עם שלטון האימים שלהם. כמובן שהפרעות רק ילכו ויחמירו, כפי שכבר קורה, גם פרעות נגד פלשתינים וגם פרעות נגד צבא הגנה לישראל, והאש שהבעירה ממשלת הדמים תשוב אליה עד שתתקשה לעמוד בכך. בסופו של דבר יקרה בעניין הפרעות בפלשתינים מה שקרה עקב המלחמה הבלתי נגמרת בעזה והרג עשרות אלפי עזתים: תהיה התערבות אמריקאית ובינלאומית וממשלת ישראל תיאלץ לפעול מתוך כפייה של מדינות זרות, ולא על פי רצונה. אם חושבים בממשלה שהשתוללות המתנחלים תמנע מדינה פלשתינית, כנראה שההיפך הוא הנכון. כפי שממשל טראמפ עצר את המלחמה בעזה ומניח כעת את רגלו על צווארה של ישראל בכל מה שקורה בעזה, כך יקרה בסופו של דבר גם בגדה המערבית, וממשלת ישראל בהתנהגותה המחפירה, שמתירה את דמם של הפלשתינים ומעניקה חופש פעולה לאספסוף אלים וחסר מעצורים, ואף מצטרפת בעצמה למתפרעים כפי ששריה נהגו בשדה תימן, תביא על עצמה כפייה של מדינות זרות ובכללן גם מדינות עוינות, כפי שתורכיה מתערבת כעת בנעשה בעזה ודורשת לשלוח לשם חיילים שלה. אם נתניהו לא יתעשת ויעצור את חיות הטרף שהוא שחרר מהכלוב, כדי לזכות במחיאות כפיים מהאספסוף, שלא יתפלא אם ישובו לטרוף גם אותו.

 

שמונים ושבע שנים לליל הבדולח

 

היום מלאו שמונים ושבע שנים לליל הבדולח, ואפילו לא מזכירים את התאריך הזה, שהגרמנים השתדלו מאד למחוק והפילו את חומת ברלין ביום הזה, כדי לסמן שהשואה נמחקה ונשכחה עם איחוד גרמניה. אבל השואה לא נמחקה ולא נשכחה. לא רק גרמנים מנסים למחוק את זכר השואה. גם בישראל יש אנשים שמנסים למחוק אותה. לא במקרה נתניהו אמר שהיטלר לא רצה להרוג יהודים, שהמופתי נתן לו את הרעיון, ואנגלה מרקל היתה צריכה ללמד אותו היסטוריה. לא במקרה מעריץ נלהב של נתניהו הכריז שהוא גאה בהיטלר שהרג מיליונים יהודים, ולא במקרה אנשים שהתנגדו להפגנות נגד הממשלה צעקו לנו שתישרפו כמו שהיטלר שרף אתכם בגרמניה. הגרמנים רוצים למחוק את זכר השואה, וגם נתניהו רוצה למחוק את זכר השואה, כדי שלא תהיינה לאנשים אסוציאציות. מאז שממשלת האסון עלתה לשלטון, יש לי כל הזמן אסוציאציות, למרות שתמיד הזהרתי אנשים לא להגיד שהיהודים מתנהגים כמו נאצים, כי היסטוריונים צריכים לדייק, אבל בשלוש השנים האחרונות אני מתחלחלת כל הזמן מהמחשבות שעולות בי, כשסמוטריץ' אמר לשרוף את חווארה, ובאמת מתנחלים שרפו את חווארה, הציתו בתים על יושביהם, וחשבתי על ליל הבדולח, ובכל פעם שאני קוראת על המתנחלים שתוקפים כפרים פלשתינים ביהודה ושומרון ומגרשים את תושביהם באלימות, ואף אחד איננו מגן עליהם ואיננו עוצר את המתנחלים הפורעים, אני שוב חושבת על ליל הבדולח וכל הפרעות ביהודים עוד לפני השואה. וכשראיתי את שרי הציונות הדתית יושבים ומתכננים כמה עזתים הם יגרשו בכל יום, חשבתי על ועידת ואנזה. כמובן שכל הדיון הזה היה מגוחך. ישראל מדינה קטנה ומוגבלת בכוחה, ולא יכולה לבצע את הדברים הנוראים שממשלת הזוועות מתכננת, אבל מצליחה לעשות דברים מספיק רעים, להרוג עשרות אלפי אנשים חפים מפשע, כמו שרצחו גם את שלושת החטופים ששחררו את עצמם, ככה רצחו המון עזתים חפים מפשע בלי שום סיבה. זה לא כמו השואה וזה לא רצח עם, כי רצח עם הוא רצח של מיליונים, אבל זה פשע מלחמה, וזה מספיק גרוע, וזה נורא ששרים בממשלת ישראל והתומכים שלהם, אומרים ועושים דברים שגורמים לחשוב על השואה ועל זה שיש יהודים שמעריצים את הנאצים ורוצים לחקות אותם, ואלה אנשים שיושבים בממשלה. וכשהשרים האלה שמעו שהמשטרה הצבאית חוקרת ועוצרת את החיילים שהתעללו בשדה תימן בעציר פלשתיני, ובכלל התעללו בעצירים פלשתינים דרך קבע, השרים האלה באו למנוע את המעצר והחקירה וההעמדה לדין, והנהיגו את תומכיהם לאיים על חיי השוטרים הצבאיים והפרקליטים הצבאיים והפרקליטה הצבאית הראשית ועכשיו הם רוצים להעמיד אותה לדין. אתמול ראיתי שוב את התחקיר של רוני זינגר ב"כאן" על ההתעללות בעציר הפלשתיני. הדבר הכי מזעזע שם זו עצם ההקמה של "כוח מאה", שגייס מתנחלים שבאו במטרה להכות פלשתינים מכות רצח ולהתעלל בהם, ולא אנשים שמתאימים לטפל בכלואים שזו עבודה שדורשת הרבה איפוק והרבה אחריות. מה פתאם מקימים יחידה כזו, שבמקום שהצבא יבחר אנשים לפי התאמתם, מזמינים אנשים שהמניע שלהם הוא להתעלל בפלשתינים ולהפעיל עליהם אלימות מחרידה? ורק אחרי שהם חצו את כל הגבולות פירקו סופסוף את היחידה הזאת. גם בגרמניה כשאפשרו לאנשים להתנדב לשירות, גילו שהרבה ניאו-נאצים התנדבו לשרת בצבא, כדי לממש בצבא את המטרות שלהם. שירות בצבא צריך להיות מבוסס על אנשים שמודעים לאחריות שלהם, ולא על אנשים שמחפשים לגיטימציה להתנהג באלימות. כשאיתמר בן-גביר רצה להתגייס לצבא סירבו לגייס אותו ובצדק, כי זה מה שאיתמר בן-גביר רוצה, להפוך את ישראל למדינה שבה דם ערבים מותר, ומי שנזרק לכלא זה מי שמנסה לאכוף את החוק על אלימות נגד פלשתינים. אם ישימו את הפצ"רית בכלא, זה לא יהיה בגלל הדלפת חומר חקירה ולא בגלל שהיא שיקרה לבג"ץ, אלא בגלל שהיא הורתה לחקור ולהעמיד לדין חיילים שהתעללו בפלשתינים. לכן גם אם המשפט נגד הפצ"רית ייראה לגמרי חוקי, הוא יהיה משפט נפשע, כמו המשפטים בגרמניה הנאצית, כי המטרה האמיתית שלו תהיה להתיר את דמם של הפלשתינים ולהעניש את מי שמנסה למנוע התרת דם של פלשתינים, כי מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית רוצות להפוך רצח של פלשתינים והתעללות בפלשתינים למעשים חוקיים ולגיטימים, ואי אפשר לחשוב על המפלגות האלה ועל מעשיהן בלי לחשוב על גרמניה הנאצית, ועל אותו נאצי בכיר שהזדעזע מזה שגרמנים ששירתו באושוויץ גנבו חפצי ערך של יהודים במקום למסור אותם לגסטאפו, אבל שזה שרצחו אנשים בתאי הגזים לא הפריע לו בכלל, זה נראה לו לגמרי נכון ונורמלי. וזה שבן-גביר אחראי על המשטרה, וכמו שהוא יכול לסכל אכיפת חוק על רוצחי פלשתינים, הוא יכול להתיר את דמם של מתנגדי הממשלה, כמו שהוא פעל בזמנו יחד עם נתניהו להתיר את דמו של יצחק רבין, זה לא יכול לגרום לאנשים להפסיק לחשוב על גרמניה הנאצית כשהם צופים במעשי המתנחלים ובחיילים שבמקום להגן על יהודים מתעללים בפלשתינים ולא נענשים, גם אם למרבה המזל ישראל מדינה קטנה ומוגבלת בכוחה ולא מעצמה מפלצתית כמו גרמניה הנאצית, ובישראל יש מספיק אנשים שיוצאים לרחובות נגד ממשלת הזוועות ולא רוצים שישראל תהיה מדינה כזאת, שמתירה את דמם של ערבים ושל מתנגדי הממשלה, והאנשים האלה לא יוותרו עד שהממשלה הזאת שהרסה לנו את המדינה תיזרק מהשלטון, וצה"ל יחזור להיות צבא הגנה לישראל ולא צבא שמפקיר ישראלים ורוצח פלשתינים חפים מפשע. היום יום טוב לחשוב על כל הדברים האלה, ולהבין שאנשים שגאים בהיטלר ומקווים שהמתנגדים שלהם יישרפו וימותו, לא צריכים להיות בשלטון, לא בשום מדינה ובמיוחד לא במדינת ישראל, שקמה אחרי השואה כדי שלא תקרה יותר שואה, לא ליהודים וגם לא לאחרים.    

שלושים שנה לרצח רבין

 

הראיון עם כרמי גילון ששודר אתמול בערוץ 12, לרגל 30 שנה לרצח רבין, טלטל וזעזע אותי, וחשבתי שיטלטל את המדינה כולה, אבל היום, יום הזיכרון לרצח רבין, הוא בקושי הוזכר – שמעתי רק אזכור חטוף בתכניתה של לוסי האריש בערוץ 13, כשגדי סוקניק ורון בן-ישי התייחסו להבדל התהומי בנהלי האבטחה של ראשי הממשלה לפני ולאחר רצח רבין. הראיון זעזע אותי לא בגלל מידע חדש, אולי אפילו התובנות אינן חדשות, אבל תמיד מזעזעת אותי התמונה של בנימין נתניהו צועד לצד ארון מתים שעליו כתוב "רבין לקבר" וחבל תלייה, אפילו מראה פרצופו של נתניהו כפי שנראה אז, בימים שבהם הסית בכל כוחו לרצח רבין, זעזע אותי עד עמקי נפשי, והמראות מכיכר ציון שבה עמד נתניהו על המרפסת מול שלטים של רבין בכאפיה או במדי אס-אס וצעקות אימים "בדם ואש את רבין נגרש", המראה של מנהיגי המתנחלים הצועדים לפגישה עם כרמי גילון שלא תשנה דבר בהסתה הפרועה, ושביעות רצון מרוחה על פניהם, שביעות רצון של מי שעומדים להשתלט על המדינה מבלי לבחול באמצעים, ובן-גביר שמארגן שלטי " רבין רוצח" ו"רבין בוגד" ומבטיח להגיע לרבין כפי שהגיעו לסמל מכוניתו. הדבר המעורר חלחלה ביותר הוא הידיעה הברורה שרצח רבין לא היה פעולה של אדם יחיד. מחנה פוליטי שלם רצח את רבין. מחנה פוליטי שלם פעל בזדון ובמחשבה תחילה להתיר את דמו ולהביא לרציחתו, ואותו מחנה פוליטי נמצא מאז כמעט ברציפות בשלטון, ועדיין נמצא בשלטון, ועדיין רודף אותנו בכל כוחו ובאותה אכזריות וחוסר מעצורים כפי שרדף את רבין, גם לאחר שהביא עלינו את אסון ה-7 באוקטובר, ובעקבותיו לא חדל מלרדוף אותנו, אלא רק הגביר את רדיפת מתנגדיו. לא למדנו כלום, אמרה לוסי האריש ואמרו אחרים, אבל למה שמישהו ילמד? הרי הרוצחים עלו לשלטון על גופתו של רבין, ורק הלכו והתעצמו בעקבות הרצח. ההסתה והרצח השתלמו למחולליהם וזיכו אותם בנצחון אחר נצחון, ואותנו בתבוסה אחר תבוסה ששיאן בטבח ה-7 באוקטובר, שבמהלכו ובעקבותיו נהרסה התיישבות של מאה שנה שקשה מאד לשקמה, גם בגבול הדרום וגם בגבול הצפון.

חייו של כרמי גילון נהרסו בעקבות הרצח. הוא מעולם לא סלח לעצמו על שלא הצליח למנוע את רצח רבין, ואת החורבן שהמיט על מדינת ישראל הרצח והעלייה לשלטון של מחולליו. אי אפשר לראות את יסורי נפשו של גילון מבלי לחשוב על האיש שמעולם לא קיבל על עצמו אחריות לשום אסון מהאסונות שהמיט על מדינת ישראל, ולא זו בלבד, אלא שהוא עוד מעז להטיל אשמה על נרדפיו. הדלפת הסרטון על ההתעללות בעציר על ידי הפרקליטה הצבאית הראשית, טען בנימין נתניהו אתמול בבוקר, היתה הפיגוע ההסברתי הגדול בתולדות המדינה. את זאת אמר האיש שבגללו הואשמה ישראל בערכאות בינלאומיות ברצח עם, וגם אם הדיון בבית הדין נבלם בינתיים, הטענה שישראל ביצעה רצח עם בעזה הפכה כמעט למוסכמה בינלאומית, בגלל מדיניותו של בנימין נתניהו להאריך את המלחמה בעזה מסיבות פוליטיות, ובגלל ההתבטאויות של שריו, כמו דרישת סמוטריץ' מהרמטכ"ל להרעיב ולגרש את תושבי העיר עזה, כמו דבריה של גילה גמליאל על טרנספר של תושבי עזה, ודבריהם של איתמר בן-גביר ושריו כמו עמיחי אליהו על אפשרות הטלת פצצת אטום על עזה.

לא חיפוש הצדק והאמת גרמו למתקפות על הפרקליטה הצבאית הראשית, אלא ניסיונה להעמיד לדין חיילי מילואים שהתעללו בעציר, ניסיון שניסו לסכל שרי עוצמה יהודית והציונות הדתית שהתפרצו בבריונות ובאלימות לשדה תימן שבו נכלאו העצירים הפלשתינים, וכעת מנסים להיתלות בהדלפת הסרטון על ידי הפצ"רית כדי למנוע משפט, הן של החיילים המתעללים והן של חברי הכנסת והשרים הפושעים. כמובן שהניסיון למנוע העמדה לדין של מתעללים בפלשתינים ורוצחי פלשתינים הוא חלק מרכזי באידיאולוגיה של מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית, שהתרת דמם של פלשתינים וערבים בכלל היא מרכיב מרכזי במדיניות שלהם, במטרה להכשיר רצח של פלשתינים וגזל אדמותיהם לצורך השתלטות על יהודה ושומרון וכפי שתיכננו גם להשתלט על עזה, מדיניות שלעולם לא תצא לפועל באופן רשמי, אבל מתבצעת בשטח על ידי המתנחלים שמפלגות פשיסטיות אלה מייצגות בממשלת הדמים.

רצח רבין וה-7 באוקטובר, אמר כרמי גילון וכרך את אצבעותיו אלו באלו. והרי ראשי המסיתים נגד יצחק רבין, בראש כולם בנימין נתניהו, ראשי המתנחלים ורבניהם שפסקו לרבין "דין רודף", איתמר בן-גביר, כל אלה לא רק שמעולם לא נתנו את הדין על פשעיהם, אלא עלו לגדולה על גופתו של רבין ועוד הם רודים בנו ושופכים את דמנו, אלה האנשים שהמיטו עלינו את אסון השביעי באוקטובר, ואותם האנשים עצמם קראו שנתיים להפקיר את חטופינו ומנעו את הצלתם בפועל, בראש כולם איתמר בן-גביר שגם את התינוקות והפעוטות החטופים ביקש להפקיר למוות, ועשרות מהם מתו בגללו, ואחרים הוכו ועונו בגלל דבריו ומעשיו, אבל הוא עולה כפורח ומתנאה ומתקשט באכזריותו ומתמוגג ממנה, כשהוא מחזיק בתפקיד שר המשטרה, התפקיד השני בחשיבותו בכל דיקטטורה פשיסטית, שזה מה שעשה בנימין נתניהו ממדינת ישראל, הפך אותה לרפובליקת בננות, שנשיא ארצות הברית בוחש בהליכים המשפטיים המתנהלים בה לטובת הדיקטטור שנזקק לחסדיו.

למרבה המזל לא התאבדה הפצ"רית, לצערם של אנשי הליכוד שכבר תיכננו את הצעד הבא, כפי שהתבטא דובר הליכוד כשעדיין לא היה ברור מה אירע עם הפצ"רית: הם תיכננו להאשים את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה במותה של הפצ"רית, במסגרת מסע ההסתה האינסופי נגדה, שאיננו נופל ממסע ההסתה שניהלו נגד יצחק רבין, שהרי מדובר במומחים לרצח יריבים בהבל פה, ומי שעלו לשלטון על גופת יריבם, שמעולם לא הגיעו לקרסולי קרסוליו, מתקשים לחדול מכך וגם אין להם סיבה, שהרי עד כה נחלו הצלחה אחר הצלחה.