אינני יכולה לשאת את המחשבה שעמיר פרץ יחזור לעמוד בראש מפלגת העבודה. הוא האכזבה הכי גדולה שלי בפוליטיקה, האיש שהצבעתי עבורו בהכי הרבה תקוה ואמונה שאכן יביא סדר חברתי חדש, והפך לאיש שנתן יד למלחמה הכי מיותרת והכי מטומטמת שהיתה. אני עדיין כועסת מאד על שלי יחימוביץ' שבמקום לומר אז שאסור לו לקחת את תיק הביטחון ואסור לו לעשות מלחמה, אמרה שאין שום רע בזה שאזרח יכהן כשר ביטחון, ועכשיו אומרת שהיא אמרה אז את ההיפך. בכלל שלי יחימוביץ' חושבת שאין לאנשים בישראל זיכרון לא לטווח ארוך ולא לטווח קצר, ואפשר להגיד כל דבר: שההתנחלויות היו קונסנזוס, שזה שקר לומר כזה דבר, ויש עוד מספיק אנשים שזוכרים איך גוש אמונים התבצר בקדום ופרס תמך בהם כדי להתנקם ברבין שנבחר לראש ממשלה במקומו. יש אנשים שלא סלחו לפרס על כך מעולם, אפילו כשרבין עצמו סלח לו. קונסנזוס לגבי התנחלויות בשום אופן לא היה, וגוש אמונים כפה אותן בכוח על הממשלה, והיו הרבה אנשים שידעו מלכתחילה שיהיו מזה רק צרות, אבל ידם היתה על התחתונה. אני היסטוריונית ואני לא סובלת שמשקרים על מה שהיה, אפילו אם זה היה די מזמן. גם לא אהבתי את הניסיון העלוב שלה להפריד בין מחאת הקוטג', שהיא פסלה אותה מסיבה בלתי מובנת, למחאת האוהלים, שלולא הצלחת מחאת הקוטג', בכלל לא היתה מתחילה. אני לא סובלת שמשקרים ומסלפים דברים מתוך כל מיני חישובים, שלי לא ממש מובנים. בכל זאת אני מעדיפה ששלי יחימוביץ' תעמוד בראש העבודה ולא עמיר פרץ, ולא בגלל שהיא אשה כי בכל מקרה היא לא אשה כמוני, היא אשה שהרוויחה תמיד הרבה כסף, ופגשתי אותה רק פעם אחת בחיים שאז היא דוקא היתה מאד נחמדה אליי, ובכל זאת נשאר לי ממנה טעם רע. זה היה בדיון על הכחשת השואה שהיא הנחתה, והיו שם פרופסור יהודה באואר ורעייתו שהלכה לאחרונה לעולמה, וכבר אז הם היו אנשים די מבוגרים, והשר יולי אדלשטין, ועוד אנשים עסוקים וגם אני הקטנה, שכולנו באנו בגלל הנושא שקרוב ללבנו, ושלי יחימוביץ' אמרה שהיא לא היתה באה לשם אם לא היו משלמים לה, וחשבתי אז שהיא לא אשה כמוני שלא כל כך משלמים לי ואני גם לא כל כך מבקשת כסף. אני לא אוהבת אנשים שמתפארים בכך שהם מרוויחים הרבה כסף ומוכנים לעשות דברים רק אם משלמים להם הרבה כסף. יש נשים שחושבות שזה מאד פמיניסטי לדרוש תמיד כסף, ואני לא חושבת שפמיניזם אומר שנשים צריכות לחקות התנהגויות מגעילות של גברים. אני מאמינה בפמיניזם שרוצה לעשות את העולם למקום יותר נשי והרבה פחות כוחני ואני גם מאמינה בכך שזה אפשרי. ושלי יחימוביץ' סיפרה שהיא עומדת לצאת לטיול אופניים ביוון ומבטלת דברים בטירוף. אני בכלל לא יודעת לרכב על אופניים ואני יותר טובה בלבשל ולתפור כפתורים וכאלה דברים, שאולי גם שלי יחימוביץ' טובה בהם, כי היא הצטלמה למוסף הארץ במטבח שלה, אבל היא לבשה חולצה לבנה ארוכה שלא ממש מתאימה לבישולים. חשבתי שהיא בטח חושבת שאנחנו חבורת אנשים נורא קודרים ומשעממים בבגדים כהים שבאים בחינם לדבר על הכחשת השואה, ואכן כאלה אנחנו בהגדרה. בכל זאת אני מעדיפה שהיא תעמוד בראש מפלגת העבודה, כי היא פחות דוחה אותי מעמיר פרץ שאומר שביבי רוצה אותה, שזאת איסטרטגיה די מגעילה, ויש סביבה המון אנשים צעירים שדוקא עובדים עבורה בהתנדבות, אז אני מקוה שבינתיים היא למדה לכבד אנשים שעושים דברים בלי לבקש שכר מהתחלה כי הם מאמינים בחשיבותם, ואני מאד אסירת תודה לה שהיא באה לברך במצעד הגאוה בירושלים, דבר ששום מנהיג של מפלגת העבודה מעולם לא עשה, ופעם התקשרתי ללשכתו של יצחק הרצוג שהיה אז שר, אני לא זוכרת שר של מה, כשדקרו אנשים במצעד הגאוה בירושלים והבנתי שגם רצח יכול להיות, מה שלמרבה הזוועה באמת קרה, וביקשתי שהוא יבוא למצעד הגאוה אבל נתנו לי לדבר רק עם המזכירה והוא מעולם לא בא. אני פשוט יותר מאמינה בשלי שהיא תעשה דברים טובים אם היא תהיה המנהיגה, ולעמיר פרץ אני כבר בכלל לא מאמינה, ואני לא אוהבת את ההתחברות שלו עם אנשים שלא רוצים להצביע לשלי יחימוביץ' כי היא אשה, כי זה שהיא אשה, זה לא צריך לשנות לטובתה, אבל זה בטח לא צריך לשנות לרעתה. כעסתי עליה מאד אחרי הראיון הטפשי שלה במוסף הארץ, אבל בכל זאת אני מעדיפה אותה. אולי זה לא משהו הגיוני. אולי זאת הרגשה מהבטן. זה היה עורך-דין שייצג אותי הרבה שנים שאמר לי פעם להפתעתי, שההרגשה מהבטן היא הכי חשובה, ושתמיד אני אלך לפי ההרגשה.
