כשמאלנית אני צריכה
להיות עצובה ומבואסת,
אך איך אפשר שלא אצחק
כשגד"א כלואה במרפסת?
האם היא מפטירה קללה
או בפשטות צורחת?
כי אחרי שעה קלה
הדלת שוב נפתחת.
והקיסר ברוב הדר
אומר לה: סוררה!
המרית את פי יועצי הנסתר
את לא תהיי שרה!
ומי זו שם מוחה דמעה?
פרקליטת האנסים,
משוביניזם נפגעה
ודיבורים גסים.
והמומחה למשילות
נעלב עד עמקי נשמתו
כי היועמ"שית בקלות
דוחה את הכתרתו –
לעל-מפכ"ל וראש מג"ב
ושר בחסד עליון
כי גם לבוש ומעונב
בריון נשאר בריון.
והמורשע שהפוסקים
פסקו שלא סביר
נעץ שיניו בשני תיקים
ומלהטט באוויר.
ומכינים לו חוק מקסים
שחיש חיש יועבר
שמעלים כספי מסים
יהיה גם שר אוצר.
ועל כולם מנצח בשוט
האביר בן דמות היגון
שחווה שעות קשות
מאז הניצחון.
אפילו שמאלני מעוך
עצוב ומבואס
פשוט חייב לפלוט גיחוך
למול כזה קרקס.
וזוהי רק ההתחלה
הרבה עוד יתגלה
כשתקום פה ממשלה
ימין מלא-מלא.
