בגינת המשחקים

לניצן וגיא ליום נישואיכם 

בְּגִנַּת הַמִּשְׂחָקִים

אִמָּהוֹת צְעִירוֹת

חוֹשְׂפוֹת רַגְלַיִּם חֲטוּבוֹֹת.

כַּמָּה הֵן יָפוֹת, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת,

כַּמָּה הֵן צְעִירוֹת.

וַאֲנִי, כְּשֶׁהָיִיתִי אֵם צְעִירָה מֵהֵן,

הִרְגַּשְׁתִּי כָּל כָּךְ זְקֵנָה.

 

עַכְשָׁיו כְּשֶׁאֲנִי זְקֵנָה בֶּאֱמֶת,

אֲנִי וְהַכֶּלֶב עַל סַפְסָל בַּפִּנָּה,

נָחִים אֶת זִקְנָתֵנוּ,

וּכְבָר אֵינֶנִּי יוֹדַעַת מַה לַחֲשׁוֹב

עַל עַצְמִי הַצְּעִירָה,

שֶׁלֹא הִרְגִּישָׁה צְעִירָה מֵעוֹלָם.