יום ראשון, 15 בנובמבר 2015

צרפתים, מוסלמים ויהודים



הדבר המוזר בדיווחי התקשורת בישראל על מתקפת הטרור בפריז הוא, שגם אלה שמהללים את צרפת, וגם אלה שמותחים עליה ביקורת, ואפילו ברישעות, כאילו האנשים שנרצחו ונפצעו, שהם אנשים פשוטים ורבים מהם הם בכלל תיירים מארצות אחרות, אשמים באסון שנחת עליהם, כולם מניחים שצרפת מאד מכבדת את זכויות האדם של המוסלמים ואת זכויות האדם בכלל, וזה כל כך רחוק מהאמת. היחס למוסלמים בצרפת הוא נורא לא רק מצד אנשים פרטיים, שזה לצערנו מאפיין את היחס לזר ולשונה בכל מקום, אלא גם החוק הצרפתי נוהג במוסלמים באכזריות ובחוסר אנושיות. בנוסף לאיסור המוכר על נשים ונערות מוסלמיות לעטות כיסוי ראש בבתי הספר, שלצורך איזון כביכול נוסף לו האיסור המביש על יהודים לחבוש כיפה בבתי הספר הממלכתיים, אוסר החוק הצרפתי על מוסלמים להתפלל במקומות ציבוריים בעונש מאסר, ונשים שלובשות בורקה ברחוב צפויות להיעצר. החוקים הדרקוניים המבישים האלה מיוחדים לצרפת, והם לגמרי פוגעים בזכויות האדם, ולגמרי גזעניים. החוקים האלה נחקקו בשם החילוניות הצרפתית כביכול, שזו צביעות ממדרגה ראשונה, כי צרפת איננה מדינה חילונית אלא מדינה קתולית. כשהאפיפיור מת הורדו בה כל הדגלים למחצית התורן, ובבתי הספר הממלכתיים שלה נזירות וכמרים מלמדים לימודי דת, ואיש איננו אוסר על הנזירות לעטות כיסוי ראש, שאיננו שונה הרבה מן החיג'אב המוסלמי.
היחסים בין המדינה הצרפתית למיעוט המוסלמי הגדול שלה הם יחסים קשים ומרים, ולא רק בגלל המוסלמים, שאכן מביאים איתם תרבות שונה שלעתים היא אלימה, אבל יש הרבה מאד תוקפנות גם במאמץ הצרפתי למנוע מן המוסלמים בצרפת לבטא את דתם בלבושם, בתפילתם, באורח חייהם, וביטוי דתי חופשי הוא חלק מזכויות האדם, בדיוק כמו ביטוי של דיעה פוליטית. חוסר הסובלנות הצרפתי כלפי מוסלמים איננו שונה עקרונית מסירוב מוסלמי לשיעורי התעמלות לבנות בלבוש חשוף. המצב בצרפת איננו שיש תרבות אחת פתוחה וחופשית ומקבלת והשנייה מסתגרת ואלימה. בצרפת יש מאבק בין שתי תרבויות ששתיהן חסרות סובלנות ומסרבות לקבל את השונה.
ישנן מעט תרבויות בעולם שכל כך מתקשות לקבל את השונה כמו התרבות הצרפתית. הבריטים, למשל, מתייחסים באדישות להינדים או סיקים בלבוש מסורתי, למוסלמים או לאפריקנים המעדיפים לשמר את לבושם ומנהגיהם. אינני אומרת זאת מתוך מחשבה שזו הסיבה לטרור של אזרחים צרפתיים ממוצא מוסלמי, הסיבה לטרור המוסלמי היא בתרבות המוסלמית, אבל צריך להתבונן בפיכחון גם באטימותה של התרבות הצרפתית, שפוגעת דוקא במוסלמים המתונים, וגם ביהודים, שרוצים לחיות בשלוה בצרפת ולהשתלב בחברה, אבל לשמר במקביל את זהותם התרבותית והדתית. אין בצרפת הרבה סובלנות לכך. העדר הסובלנות לשונות דתית מקומם במיוחד לאור הסובלנות הצרפתית להתנכלויות של מוסלמים ליהודים. בהתנכלויות אלה הם מאשימים את ישראל. התרבות האנטישמית הצרפתית נוהגת להאשים את ישראל בכל אירוע של טרור מוסלמי, וזה עלול לקרות גם עכשיו. מי שחושב שפיגועי טרור מוסלמי בצרפת יגרמו לעלייה בהזדהות של הצרפתים עם ישראל, משלה את עצמו. האנטישמיות הקתולית של הצרפתים חזקה מדי, והיא מובילה אותם לראות ביהודים אשמים בשנאה כלפיהם ובטרור נגדם, בין אם מדובר ביהודים שחיים בצרפת ובין אם מדובר ביהודים שחיים בישראל. הפיגוע בהיפר-כשר לא עורר בצרפת את ההזדהות שעורר הטבח באנשי "שרלי הבדו", וגם כעת הצרפתים מסרבים לראות בו אירוע טרור זהה בשפלותו המוסרית לאירועי הטרור הנוכחיים. על ידי הצדקת רצח יהודים בידי ערבים כתגובה לדיכוי הפלשתינים, מצדיקים הצרפתים גם את רצח יהודי צרפת בשואה, שחלק נכבד מן העם הצרפתי נטל בו חלק, אבל מעדיף להתעלם לרוב מאחריותו לכך, ולהעמיד פנים שהגרמנים רצחו את יהודי צרפת לבדם.
יש משהו מאד לא נעים ואפילו מרושע בציפיה, המובעת תדיר בישראל, ש"יפול לצרפתים האסימון", שמאחוריה מסתתרת ציפיה מופרכת, שהצרפתים יסתלקו מאהדתם כביכול למוסלמים ויעבירו את אהדתם לישראל. אבל לצרפתים אין שום אהדה למוסלמים, כפי שאין להם שום אהדה ליהודים. צריך רק לקוות  שהם לא יאשימו בפיגועים את ישראל ומדיניותה, וצריך להתפלל שהטרור המוסלמי לא יגרום לעלייה בגילויי האנטישמיות, בגלל האשמת ישראל באחריות כביכול לטרור המוסלמי. יהודי שאיננו מצטער ומתאבל על פיגועי הטרור בצרפת, ולו בגלל דאגה לגורל היהודים, איננו חכם גדול.