יום שלישי, 2 בינואר 2018

יואב קיש נגד אמהות וילדים

חבר הכנסת יואב קיש התמנה ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ועכשיו יש לו כוח נוסף לממש את שאיפתו להרוס את חייהן של אמהות גרושות וילדיהן, שזה הציבור החלש, המבוזה והמנוצל לרעה ביותר בישראל. כשרצו להעביר בישראל את החוק הברברי לשימוש בנשים כאינקובטורים הקרוי חוק הפונדקאות, החילו אותו תחילה על אמהות גרושות, כי לציבור הזה אין כוח ואין מגן. אחר כך הרחיבו את השימוש בחוק האינקובטורים גם לנשים עניות ומסכנות שאינן גרושות, אבל החוק הזה לא היה עובר לולא ייחדה אותו מדינת ישראל לניצול אמהות גרושות עניות שהניצול שלהן לכל מטרה שהיא נחשב לגיטימי, לא למרות אלא בגלל שהן המגזר העני והחלש וחסר המגן ביותר.
במדינת ישראל נישואים וגירושים כפופים לחוק הדתי ועל פי החוק הדתי נשים אינן בני אדם חופשיים אלא סוג של שפחות שמהוות חלק מקניינו של הבעל. לכן לא רק האשה עצמה איננה יכולה להשתחרר מנישואיה, גם בית דין איננו יכול להתיר את נישואיה, אלא היא תלויה ברצונו של הבעל לשחרר אותה מנישואיה, מפני שנישואים בחוק הישראלי שמאמץ את החוק הדתי הם סוג של עבדות, ואשה שמתחתנת הופכת לרכושו של בעלה עד שיואיל להתיר אותה מבעלותו. אם הבעל נעלם מרצונו או שלא מרצונו, האשה יכולה להישאר עגונה לכל ימי חייה ואיננה יכולה להינשא מחדש או ללדת ילדים לגבר אחר, כי אם תינשא או תחיה עם גבר אחר תיחשב אסורה לבעלה ולבועלה, ואם יוולדו לה ילדים מגבר אחר הם ייחשבו ממזרים עד דור עשירי. נשות ישראל כפופות לחוקים דרקוניים מלפני אלפי שנים, ואיש מחברי הכנסת איננו עושה דבר לשנות זאת. כשראיתי את הנאומים הארוכים של האופוזיציה נגד חוק ההמלצות השערורייתי, חשבתי שיפה מאד לעשות פעולות מחאה כאלה, אבל הרבה יותר משמעותי היה אם האופוזיציה היתה מדברת על דברים משמעותיים, כמו הנהגת נישואים אזרחיים בישראל וביטול מרותו של החוק הדתי הברברי על נשים, כמו הפסקת העסקתן של מורות, עובדות סוציאליות ואחיות כעובדות קבלן שנתניהו הנהיג בהתאם להשקפתו נגד מדינת הרווחה, מדיניות שהורסת את חייהן של עשרות אלפי נשים משכילות שנרמסות ועשוקות מדי יום ורבות מהן עוזבות את העיסוק במקצועות שלמדו והוכשרו בהם ועובדות בכל עבודה כדי להתפרנס בכבוד. התוצאה הבלתי נמנעת של מחסור באחיות ובמורות שפוגע קשה בחולים ובילדים ידועה ומוכרת, ובכל זאת קשה לי להיזכר מתי עלתה על סדר יומה של הכנסת. כנסת ישראל עסוקה במרץ רק בחוקים שמטרתם המוצהרת היא לפגוע בנשים ולקחת מהן את מעט ההגנה שהחוק עדיין מעניק להן.
ח"כ יואב קיש איננו מוטרד כמובן מהאפלייה הנוראה של נשים בחוק הדתי ששורר בישראל בחסות מדינת ישראל. אפליית נשים ושיעבודן דוקא קוסמים לו מאד. מה שמפריע לו זה סעיף החוק היחיד שמעניק לנשים ולילדים, בתוך תנאי העבדות, האפליה והניצול של נשים בחוק הישראלי, מעט הגנה משרירות לבם של גברים: חזקת הגיל הרך, שמעבירה ילדים מתחת לגיל שש למשמורת אמם. ח"כ קיש רוצה לבטל את החזקה הזאת, ויש לו החוצפה לטעון שהוא מבקש להנהיג שיוויון בין שני ההורים, במדינה שבה אשה אפילו לא יכולה לבקש גט ואילו גבר יכול לחיות עם נשים אחרות ולהוליד ילדים כרצונו בעודו נשוי, הוא מדבר על סעיף חזקת הגיל הרך, שהוא הסכר הצנוע היחיד נגד שרירות לב מוחלטת ביחס לנשים וילדיהן, כאילו חוץ מהסעיף הזה החוק הוא שיוויוני, וכמו כל גבר שרוצה לפגוע בנשים, הוא מצא כעזר כנגדו את השרה גילה גמליאל, שנושאת בתואר השרה לשיוויון חברתי כדי לעשות את ההיפך הגמור מתוארה. החרדים יודעים היטב שגילה גמליאל היא בעצם השרה לדיכוי נשים, והם ביקשו להעביר את הטיפול בהדרת נשים מהמישנה ליועץ המשפטי דינה זילבר שבאמת פעלה נגד הדרת נשים, לשרה גילה גמליאל שמנצלת את תפקידה אך ורק כדי לפגוע בנשים יחד עם חברה ח"כ יואב קיש. שניהם ניסו להפחית את חזקת הגיל הרך לגיל שנתיים, כדי שח"כ יואב קיש וחברתו גילה גמליאל יוכלו להתענג על הפרדת ילדים רכים מאמותיהם. מה לא עושים למען התענוג של התעללות בנשים, ואם גם פעוטות נפגעים, אז מה.

למרות שישראל במה שנוגע לזכויות הנשים נמצאת לגמרי במרחב הנכון בין מצריים לסעודיה ואיראן, יש בה בכל זאת כמה גורמים שמחוברים לאיזורים אחרים בעולם, שבהם יש יותר אחיזה לרעיון השיוויון לנשים והדאגה לטובת הילד. משרד הרווחה למשל דורש להשאיר את חזקת הגיל הרך לפחות עד גיל שלוש, כי ילד בן שנתיים, כפי שיודע כל אדם שיש בו טיפת אנושיות, מתקשה להיפרד מאמו אפילו לזמנים קצרים. במרכז רקמן לקידום מעמד האשה סבורים שמתן המשמורת צריך להתבסס על המצב לפני הגירושים, ולהשאיר את הילד עם ההורה העיקרי שמטפל בו, כדי שהילד לא ייפגע יותר מדי מהליך הגירושים, ולא יצטרך להתמודד עם שינויים שיחמירו את טראומת הגירושים. אבל ח"כ קיש הוא גבר גבר, והוא לא לוקח שבויים, במסעו לפגוע בנשים גרושות הוא מוכן להרוס גם את חיי הילדים. התחשבות בטובת הילדים איננה משרתת את מטרתו של ח"כ יואב קיש לפגוע בנשים הגרושות בכל מחיר. לכן הוא מבקש למחוק את הנוהג והשאיפה להתחשב במצב לפני הגירושים ובהישארות הילד עם ההורה המטפל, כי התחשבות בטובת הילד מעניקה עדיפות לאמהות שהן ברוב המכריע של המשפחות מי שמטפלות בילדים ומגדלות אותם, ויואב קיש רוצה לדרוס את האמהות, ואם תוך כדי כך הוא דורס גם את הילדים, זה ממש לא מפריע לו. הוא בא לכנסת בשביל לדרוס את האמהות, וכן, גם את הילדים. וגם לגילה גמליאל זה ממש לא מפריע לדרוס את האמהות והילדים. היא מניחה ככל הנראה, שהיא עצמה לא תסבול מהחוק הזה, והיא הולכת עם יואב קיש באש ובמים, וכנראה זה גם משתלם לה, כמו שמשתלם לה לעזור לחרדים במאבקם נגד דינה זילבר כדי להמשיך בהדרת הנשים. והאמהות הגרושות אין להן מגן. אף לא אחת מחברות הכנסת נלחמת על השארת חזקת הגיל הרך בעינה. חברות הכנסת רחל עזריה, מירב בן-ארי ושולי מועלם נלחמות על כך שהחזקה לא תרד מתחת לגיל ארבע. היכן חברות הכנסת מהאופוזיציה? מדוע חברת הכנסת רוויטל סוויד שהיא גם עורכת דין במקצועה ויודעת שכל הרעיון מאחורי ביטול חזקת הגיל הרך הוא להקטין תשלומי מזונות לאמהות ותו לאו, של אבות שאפילו אינם טורחים לבקר את ילדיהם, כי הרי איש איננו בודק אחרי הגירושים אם האב בכלל מתעניין בילדים. יואב קיש במוצהר איננו מתעניין בטובת הילדים, שהרי אחרת לא היה דורש לבטל את העיקרון להשאיר את הילד עם ההורה המטפל ולשמור על יציבות לטובת הילד. אבל יואב קיש הוא עכשיו גם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, והוא יכול לאיים בעיכוב חוקים ובכל מיני איומים כגון זה על חברות הכנסת שלא ישתפו איתו פעולה במסע הנקמה שלו נגד הגרושות וילדיהן, והנשים וילדיהן הרכים יכולים רק להתפלל שחברות הכנסת לא ינהגו כגילה גמליאל ולא יפקירו את אחיותיהן לנקמנותו הפרטית חסרת הרסן של גבר שעלה לגדולה במטרה מוצהרת להרוס את חייהם של נשים וילדים רכים.